סיפור פשוט – פרק 28-30 – תקציר וסיכום

ראו סיכום ותקציר כל הפרקים של סיפור פשוט מאת עגנון

לסיכום הקודם: סיפור פשוט – פרק 27 – השגעון של הירשל

פרק 28-31 הריפוי של דר' לנגזם

פרק 28- הירשל מגיע לרופא הנקרא דר' לנגזם, (לנגזם פירושו לאט וזוהי גישתו של הרופא בתהליך הריפוי : הכול יסתדר לאט לאט). דר' לנגזם,  ידוע בטיפולו בחולי נפש. הרופא אינו שואל אותו שאלות כמו הרופא הקודם, אלא מתייחס אליו כאל אדם בריא, אך עייף, הזקוק למנוחה. הוא אף אינו שואל את ברוך מאיר וצירל שאלות, ורק אומר להם לא להגיע לבקר. הוא אינו מתחייב על החלמתו ומבטיח שייצור עמם קשר כאשר יגיע הזמן. בטיפולו הוא ממעט להשתמש בתרופות ואינו מתייחס לתחלואיו של הירשל.

כאשר ברוך מאיר וצירל חוזרים לשבוש, מתברר כי אנשי העיר חושבים שהירשל עשה עצמו משוגע, כדי לא להתגייס לצבא והם אינם מעמידים את אנשי העיר על טעותם.  ברטה (אמה של מינה) משוחחת עמם בחזרתם ומבהירה שגם הם הבינו שהירשל ניסה להשתגע רק כניסיון להשתמט מהצבא.

 

פרק 29– דר' לנגזם מספר להירשל על עירו שבה גדל ובה הוא אינו נמצא כבר 40  שנה.( גם הרופא עבר טראומה בחייו מכיוון שאשתו התאבדה). בעזרת סיפורי הרופא על עירו, הדומה במוסדותיה ובדמויות הקיימות בה לשיבוש, נזכר הירשל בחייו שלו. לנגזם בטיפולו מצליח להרחיק את כל מה שהשפיע על מצבו הרגשי של הירשל : צירל, מינה, בלומה וכל המוסכמות החברתיות לפיהן חי את חייו, בניגוד לתחושותיו ולרגשותיו העמוקים ביותר.

צירל הכתיבה תמיד להירשל איך עליו להתנהג, ומה לחשוב, היא תיווכה בינו ובין החיים, היא הלחיצה אותו וגרמה לו להעמיד פנים ולהסתיר את האמת ובכך הירשל נכנע למוסכמות- דבר שהוביל אותו לתהליך של הידרדרות נפשית.

דר' לנגזם אוהב מאוד את הירשל, כבר בפגישתם הראשונה זיהה בו את העצבות והכניעות והענווה, תכונות שגרמו לו לאהבו. הוא שר להירשל שירים מילדותו, שירים אותם לא שמע הירשל מעולם מאמו. הירשל משחק שחמט, קורא ספרים ומטייל בגן הבית עם שרנציל האח. בגן פוגש אנשים אחרים הנמצאים שם בטיפול. הוא חש טוב יותר ומפסיק להגות בבלומה.

דר' לנגזם מספר להירשל על המנגנים הסומים (עיוורים)  הקבצנים, אשר מנגנים מנגינה שאין לה התחלה ואין לה סוף. המנגנים מזכירים את העיוור הרואה בטרגדיה היוונית, שיודע את האמת בעוד מי שרואה – אינו רואה את המציאות. המנגנים עליהם מספר דר' לנגזם, אינם רואים, אך מרגישים את ליבו של האדם ולכן מנגינתם כה מתוקה. העיוורון נקשר ברומן לחברה הכופה את עצמה על הפרט. בחברה המבוססת על כסף, אין מקום לאהבה, הכסף מעוור עיני אנשים (כמו את ברוך מאיר לדוגמא, שהעדיף את צירל על מירל בגלל הכסף).  לכאורה המנגנים חופשיים כי המנגינה שלהם נמשכת ולא נפסקת, אך למעשה הם מקבצי נדבות מהחברה.

פרק 30 המשך מוטיב המנגנים הסומים לאחר  שהירשל מתבשר כי נולד לו בן, זיכרונותיו משיבוש וממשפחתו שבים אליו. שנתו נטרפה שוב  וחוזרים נדודי השינה.

הירשל הוזה על מנגן סומא. הוא מזדהה בחלומו עמו. מנגן זה מסמל אותו ואת כניעתו לחברה ולמוסכמותיה, הכסף אשר נזרק לעיני המנגן / הירשל, עיוור את עיניו מהאמת ובכך נכנע לנורמות חברתיות.

זהו סמל לכניעתו המוחלטת של הירשל. הוא מבין שרק כך יוכל לשרוד. הוא חייב להיות עיוור לרגשותיו ולתחושותיו. הוא נכנע לחברה ומקבל את מסגרותיה רק בזכות העיוורון .

מצבו מחמיר שוב, דר' לנגזם מטפל בו עד שהוא חש טוב יותר.

לסיכום- לנגזם מציג בפני הירשל אפשרות אחת לשרוד בחברה: השלמה פיוס וכניעה! זהו פיתרון אירוני מכיוון שהחברה היא זו שגרמה לשיגעונו- העיוורון שלה לרגשותיו, ועכשיו לא נותר גם לו להפוך ולהיות "עיוור" כדי שיוכל לשוב ולתפקד בצורה נורמטיבית.

לסיכום הבא: סיפור פשוט – פרק 31-32

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות