סיפור פשוט – פרק 27 – השגעון של הירשל – תקציר וסיכום

ראו סיכום ותקציר כל הפרקים של סיפור פשוט מאת עגנון

לסיכום הקודם:סיפור פשוט – פרק 24-26 – מוטיב התרנגול והשעון

פרק 27 – השיגעון ביער

כשהירשל נכנס אל היער התנהגותו משונה. הוא מניף את כובעו בפני העצים, מניף את טליתו ואת התפילין שלו לימין ולשמאל, כאילו הוא עובר לפני שורת שרים חשובים. הוא חולץ נעל אחת, ולאחר שאיבד את כובעו הוא שם את הנעל על ראשו. הוא מבלבל בין דמיון למציאות, הוא תוהה אם הוא אדם או תרנגול או צפרדע. הוא מתלבט אם להגדיר את עצמו כמשוגע או לא . מצד אחד הוא צועק: "אני איני משוגע", ומצד אחר הוא אומר לעצמו: "אני משוגע". הוא משמיע קולות של תרנגול ושל צפרדע. הוא נשכב על העשב, כשרגלו האחת נעולה והשנייה יחפה, הוא מוציא מכיסו את שעונו שנעצר בבוקר והשעון נשאר תלוי למטה. הוא שואל מה השעה את אלוהים, מודע לכך שדואגים לו בבית, הוא יורק כאשר שוכב על הארץ והרוק נופל על פניו, יוצא קצף מפיו, הוא משמיע קולות "גע, גע" מתוך צחוק ומתוך שמחה, "מיום שעמד על דעתו לא טעם מנוחה שכזו".

נראה שהשיגעון הוא מעין פורקן של מתח שהצטבר אצלו במשך תקופה ארוכה, ועתה משפרק עול מוסכמות ומחוייבויות, הוא מרגיש עליז ונינוח. יש איזו שניות בין התנהגותו המטורפת ובין המודעות שלו. אלא שמודעות אינה בהכרח מאפשרת שליטה על ההתנהגות. המספר אומר:

"משונים היו מעשיו של הירשל, אבל מחשבותיו צלולות, יודע היה שאין נעל כיסוי ראש וכשהגיע זמנו לחזור לביתו, לא כזקנה של אימא שהניח קיתון במקום תפילין ולא כאחיה של אימא שקיפח את חייו ביער, אם כן למה אינו חוזר לעיר, מפני שאבד לו כובעו ואין דרך בני אדם לילך בחמה בלא כובע." ההסבר להתנהגות של הירשל בקטע זה, בכל זאת אינו של אדם שפוי.

 

מוטיב היער– היער אצל עגנון מסמל את מקום ההתפרקות מן המוסכמות החברתיות, מן הציביליזציה, מקום של שחרור, מקום לביטוי היצרים, אין צורך להסתיר רגשות.

בריחתו ליער הינה בריחה מהכבלים של החברה. היער הוא המקום בו אין כבלי החברה שולטים. ביער מאבד הירשל את כל הסימנים הקושרים אותו לחברה: הלבוש- הוא הולך יחף ברגל אחת ללא כובע, הדיבור-אומר גע גע ומזדהה עם בעלי חיים וצועק שלא ישחטו אותו, לראשונה מזכיר את שמה של בלומה- אין כל מעצור לרגשותיו. הירשל נכנס ליער עם התפילין, כאשר מגיע חוזר על מעשהו של דודו שברח ליער.

לאחר שעברו שעות רבות החלה משפחתו לדאוג ויצאו לחפשו. כאשר מוצאים את הירשל ביער פניו עצובים רגלו יחפה ונעל אחת על ראשו, לפתע הוא מתפרץ ואומר "אל תשחטוני, אל תשחטוני, אני איני תרנגול, אני איני תרנגול", ומזכיר את שמה של בלומה ומשמיע קולות של חיות.

כאשר השיבו את הירשל לביתו, הוא רואה את מינה וקורא לה בלומה, מינה מתעלפת וכולם חושבים שהירשל מנסה להשתמט כדי לא להתגייס לצבא. "הוא משים עצמו כשוטה ליפטר מעבודת המלך".

הירשל נלקח לרופא שינסה להבין את מצבו ועל כל שאלה שנשאל ענה "שבע ומחצה" (השעה שבה נעצר שעונו- השעה שבה נעצר הוא בחיי השגרה הנורמטיבים לכאורה, ואיבד את שפיותו) .

הוחלט לקחת את הירשל לרופא ללמברג, אל דוקטור לנגזם, רופא נפש ידוע. בדרכם לרופא שקועה צירל במחשבות, לא על בנה הסובל נפשית, לא על רגשותיה, אלא על העובדה שחנותם נותרה ללא אף אחד מהבעלים בלית ברירה.

 

מאפייני השיגעון המתוארים בתמונה זו הם: העובדה כי בלומה נותרת צרובה בתודעתו גם כאשר זו ברובה מתנדפת. הוא מזכיר את שמה לראשונה ביער. דעתו מתוארת כצלולה, למרות מוזרות מעשיו. אך הרגש החזק ביותר המתואר באפיזודה זו, לפני שנשבר הירשל ומתחיל למרר בבכי, הוא ההקלה. מתוארת שמחה בעוצמה שהירשל לא חווה כבר שנים רבות.

לאחר שהפסיק לשים דעתו על החברה הסובבת אותו, והחל מתכנס בתוך הטירוף שלו בלבד. הסיבה הבריאותית-פיזית שהביאה לשיגעונו מוזכרת אף היא בבריחתו מהתרנגול. קריאותיו החדות של התרנגול, אשר מנעו ממנו שינה, מוזכרות בשיגעונו. התרת מתח השיגעון אינה נעימה במיוחד – הירשל נמצא מוטל מחוסר כוחות על גבו ביער. כאשר פונים אליו (בתואר הנימוס, "מר הורביץ") הוא חרד וזועק שהוא איננו תרנגול. כאשר מינה אשתו פונה אליו, הוא מביט לצידו וקורא בשמה של בלומה. מינה מתעלפת מחמת ההלם, וההתפרצות הגועשת של שגעונו נחתמת. השיגעון עצמו ממשיך להתקיים כמובן, אך הפרץ הראשוני של הטירוף שוכך.

הסיבות לשיגעונו של הירשל :

ראו סיכום מורחב אודות השיגעון של הירשל

א. השיגעון כהסתבכות נפשית :

1. יחסי הגומלין בין הירשל לאמו

2.בית קר

  1. החנות כתחליף לבית
  2. שלטון האם
  3. בעיית ההזדהות

 

ב. השיגעון כגזירה גורל .

ג. השיגעון כמרד.

ד. השיגעון כתכסיס (הבריחה מהצבא).

ה. החמצת בלומה.

לסיכום הבא: סיפור פשוט – פרק 28-30 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות