אומרים ישנה ארץ / שאול טשרניחובסקי
גירסה שניה (ברלין 1929)
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ…
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ?
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי".
סיכום בנקודות של השיר "אומרים ישנה ארץ"
- השיר "אומרים ישנה ארץ" נכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי בשנת 1923 לקראת ועידת החלוץ.
- זהו שיר מגויס לעידוד העלייה לארץ ולביסוס ארץ ישראל כמדינה יהודית מתחדשת.
- השיר מפאר את הארץ ומחזק את היהודים אשר מבקשים לעלות אליה. המפגש בין הדורות ההיסטוריים – אותם מייצגים רבי עקיבא ויהודה המכבי – לבין היהודי בן דורו של טשרניחובסקי (המבקש להיכנס בשערי הארץ) – יוצר קשר וזיקה בין התקופות ובין הארץ אשר הובטחה לאבותינו עוד מימי בראשית.
- שתי הדמויות ההיסטוריות האלה דווקא, משמשות בשיר כמופת של מעשי הקרבה מול כובשים וגורמים המבקשים להכחיד את הדת היהודית. עקיבא ידוע כמי שהקריב את חייו על קידוש השם בתקופת מרד בר כוכבא. יהודה המכבי, בן לשושלת החשמונאים, נלחם ביוונים, ניצח אותם בקרבות רבים, טיהר את בית המקדש ובזמנו חגגו את חנוכת הבית. בסופו של דבר נהרג באחד הקרבות. נחשב לגיבור לאומי.
- בשני הבתים הראשונים מתוארת הארץ כמקום מואר, מלא שמש וכן כמקום המבוסס על שבעת העמודים (שבע הוא מספר טיפולוגי, כלומר מיוחסים לו כוחות מיוחדים. המספר שבע הוא מספר קדוש ביהדות וקשור בשבעת ימי הבריאה, בחתונה מקיפים שבע הקפות וכו') ושבעה כוכבי לכת, מציג את הארץ כפלאית ומקודשת.
- בבית השני נאמר "עמודיה שבעה". זוהי אלוזיה (= אמצעי רטורי, אשר בו יש שימוש בציטוט מהמקורות. אמצעי זה משמש להעשרת והעמקת משמעויות השיר). כאן הציטוט הוא מספר משלי פרק ט פסוק א "חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה". בשיר הזה מכוון אותנו הציטוט לחכמת הבריאה, שהתרחשה במשך שבעה ימים והיא אחד האירועים החשובים עליהם מושתתות האמונה והזהות היהודית.
- צריך לקרוא ולפרש את השיר על רקע ההתעוררות הלאומית של היהודים בגולה וכן על רקע התעוררות הלאומיות באירופה.
- קיימת גרסה מוקדמת יותר, אשר נותנת ביטוי מורכב יותר להתעוררות הלאומית ולאמונה שהארץ המובטחת אכן תוכל לשמש בית ליהודים, אבל בשיר הזה הספקות היחידים – אם בכלל – מופיעים בבית הראשון כשאלות לגבי קיומה של הארץ. המשך השיר וסיומו מחזקים את התפיסה שהארץ מקודשת וראויה לכל מעשה גבורה והקרבה.
נציין כאן כמה מהאמצעים הרטוריים בשיר (בנוסף לאלוזיה שצוינה כבר)
בבית ראשון – השימוש במלה אומרים – מצביע על כך שזה לא בטוח. גם השימוש בשאלות "איפה אותה ארץ" "איפה אותו שמש" – מעצים את התהייה לגבי עצם קיומה ומקום קיומה.
"ארץ שכורת שמש" – מטאפורה. השימוש במטאפורה זו מעצים את החזון על הארץ שיש בה הרבה אור. הסמיכות בין השמש לבין תחושת השיכרון – יוצרת צירוף המדגיש את התמונה האידיאלית של הארץ.
הבית השני מבוסס כולו על האלוזיה "עמודיה שבעה" – היסודות של היהדות והקיום היהודי. כאן נוסף מקור אור נוסף – אור הכוכבים – לאור הרב שמאפיין את הארץ.
בבית השלישי "ארץ בה יקוים / כל אשר איש קיווה" – רמז לארץ המובטחת עוד מימי אברהם אבינו. מדובר על כך שזוהי ארץ אבותינו.
בבית הרביעי יש חזרה על השאלות "איפה הם הקדושים" "איפה המכבי" – כמו שבבית הראשון ישנה שאלה "איפה אותה ארץ" – הדגשת החיפוש והתהייה, הרצון למצוא אותם, לפגוש בהם, לחדש ימי קדם.
בבית החמישי והאחרון נאמר "כל ישראל קדושים" "אתה המכבי" – הבית הזה מחבר את כל קצות החוטים ההיסטוריים של העם היהודי מאז המכבים ועד היום. יש כאן ביטוי לכך שחידוש ימינו בארץ כרוך בהקרבה, שהמעשה החלוצי היהודי הוא מקודש.
לסיכום – "אומרים ישנה ארץ" של טשרניחובסקי הוא שיר המפאר את חידוש ימי היהודים בארץ ישראל. שיר המבטא כמיהה לשיבה לארץ המובטחת ותיאור הארץ כמקום מלא אור שמש – שיכול להיות גם אור ממשי וגם אור מטאפורי. האלוזיה "עמודיה שבעה" מחזקת את התחושה שמדובר על קדושת המקום. וכמובן המפגש עם הדמויות ההיסטוריות שקשורות בגבורה היהודית ובכינון הבית היהודי בארץ – כל אלה מסייעים לטשרניחובסקי לחזק את הזיקה היהודית לארץ ואת המפעל החלוצי שאפיין את תקופתו.
ראו גם: ראי אדמה מאת שאול טשרניחובסקי
כל הסיכומים בפרק השירה
