התפסן בשדה השיפון כרומן חניכה – סיכום

"התפסן בשדה השיפון" מעוצב מנקודת ראות כפולה של הולדן בן ה-17 הסוקר 3 ימים בהיותו בן 16. הולדן הוא למעשה הדובר ביצירה.

בתרבות המקובלת בעולם העתיק הנער היה עובר מגיל הילדות להתבגרות בטקס אחרי שביצע מעשה שכרוך באומץ לב. בעולם המודרני זה כבר לא מקובל אבל יחד עם זאת כל מתבגר עובר תהליך שבסיומו הוא הוא נקלט בחברת המבוגרים.שלושת הימים של הולדן בניו יורק מקבילים לפולחן התבגרות בכמה היבטים:

בחלק גדול מטקסי ההתבגרות של העולם העתיק הנערים נחטפו למקום מבודד שם התבצע פולחן ההתבגרות. גם הולדן עוזב את פנסי, עובר לניו יורק ושם הוא בודד לעצמו לא מגיע הביתה כדי להצטרף למשפחה. העיר שבחר סלינג'ר ניו יורק לגבי האמריקאים היא מעין מקדש שמייצג את כל מה שארה"ב רוצה להציג בעולם כך שהיא מתפקדת כמו המקדש של העולם העתיק.
בפולחן העתיק מקום ההתבודדות הוא אפל ומאיים. אצל הולדן אנחנו מוצאים הרבה תאורים של ניו יורק בלילה על סכנותיה ואיומיה . בעולם העתיק המתבגר היה נתון לחשש מפני פגיעתם של האלים והולדן חושש מפגיעת האנשים הצבועים והמזוייפים .בעולם העתיק יש מן מורה או מנחה שמעביר את המתבגר באותו תהליך של התבגרות, נותן לו את הידע לעצב את חייו כמבוגר וגם הולדן במסגרת מסע החניכות שלו הולך לפגוש את אנטוליני שמנסה לשכנע אותו לחזור לספסל הלימודים דבר שכל כך שנוא על הולדן.
השלב הגופני-בפולחן העתיק הטביעו במתבגר סימן שעתיד להיות מקובע לתמיד בגופו של האדם. גם הולדן עובר חוויה אלימה שהיא דומיננטית במישור החברתי בל זה אי אפשר להפוך למבוגר. אצל הולדן זה בא לידי ביטוי בשתי דרכים
- יש להולדן הזיות שהוא חולה אנושות , שיש לו גידול במוח,שהוא פצוע קשה בבטנו.
- בעקבות הסיכסוך על שירותיה של הזונה סאני, הולדן מוכה פיזית והוא גם מדמה לעצמו שירה בו באמבטיה.
בפולחן ההתבגרות העתיק שיה שימוש בחפצי פולחן. חפצים אלה שימשו סמלי הזדהות עם החברה הבוגרת. סמלי ההזדהות של העולם המערבי הם סיגריות ולאלכוהול והולדן מעשן אך לא מוכרים לו אלכוהול.

במסע החניכות שלו הולדן עובר כל מה שתואר כאן ואף יותר מזה. חוויותיו והרפתקאותיו הן מיקרוקוסמוס של החברה האמריקאית ובכך הישגו של סלינג'ר מולידו ומחברו.

נושאי התנסויותיו המרכזיות של הולדן ב-"התפסן בשדה השיפון" הן:

ביה"ס האמריקאי, האווירה, ערכיו, התלמידים המנהל והמורים
היחסים עם בני גילו, נערים ונערות, ידידות ואיבה
החיים והמוות: התפסן במשחק הבביסבול, התפסן בשדה השיפון, מחלה ממארת ומוות, התאבדות, אלימות וקרב יריות, צבא ומלחמה
אהבה ורומנטיקה: התאהבות, תשוקה, ארוטיקה, זונות והומואים
האמונה הדתית: "המגלגלים עיניים" כלפי מעלה ישו והנזירות הקתוליות
האומנויות:שירה וסיפורת, שירים ותקליטים, תיאטרון וקולנוע

הולדן זקוק נואשות לבני משפחתו. בלעדיהם כמעט משתגע. הביקורים אצל המורים להסטוריה ולאנגלית הם חיפושים אחר שמות האב שכן בשעת צרה אינו מסוגל לפנות אל הוריו אלא רק אל פיבי אחותו. לגביו האב הוא האיום להשלח לפנימיה צבאית, ואילו האם היא אם שכולה עצבנית בעלת כאבי ראש תכופים ודאגות משלה, שאין להטריד אותה בבעיות נוספות. האכזבה שנוחל בנסיונותיו ליצור קשר עם מוריו מגבירה את בדידותו ובייחוד המכה הנגרמת לו מהמורה לאנגלית אנטוליני. חשיבתו של הולדן שייכת כאילו לילד ולא לנער. הזקנה של ספנסר נראית לו כמחלה.

כל תנועה אנושית בלתי נימוסית משגעת את הולדן ונדנודי הראש של ספנסר, וכן אקלי הגוזר את ציפורניו וסוחט את פצעיו, הסכין המטונף של סטרדלטר. מתעב קולנוע וכל העמדת פנים.

משקר ללא בושה. מטריד אנשים בטלפון. יש לו רגישות רק לגבי ילדים קטנים ואילו במבוגרים הוא פוגע.

האגוצנטריות שלו ילדותית, אך מתחיל לצאת ממנה לקראת סוף ההתרחשויות. ע' 209 "כל מה שאני יודע,בעצם, שזה שאני מתגעגע לכל אלה שסיפרתי עליהם אפילו לסטרדלטר ואקלי.

עם התבגרותו מתחיל לחוש בצורך ברור ומודע בקשר אנושי, ולא בצורך מודחק בלבד כפי שבא לידי ביטוי בהולדן הצעיר יותר.הולדן האימפולסיבי והקיצוני עובר מקיצוניות לקיצוניות, משנאה לכל בני האדם עובר לאהבת האנושות בסגנון נוצרי ומרשה לעצמו להתגעגע גן לטיפוס כמו סטרדלטר או סרסור כמוריס.

הולדן רוצה להתבגר בכל מחיר. חוזר בהתלהבות לעישון שנאסר עליו. שותה הרבה. מתגרהכ במוזגים שונים. אין לו שליטה על לשונו, מדבר באופן ספונטני.

יש בו צד מפונק. מבזבז הרבה כסף. נוסע רק במוניות. תורם לנזירות.

מסוגל לעבור מצחוק פתאומי לדכאון כבד כמו ילד וחש אבוד ואובד כמו ילד שאינו מוצא את הוריו.

הוא ריקני בעצמו כמו מרבית הדמויות שעליהן הוא מותח ביקורת . שואף להיות תפסן או עובד חרש אילם בתחנת דלק.

הוא עוד בתול ואינו יודע כיצד לנהוג בתחום זה.

לנזירות הוא נמשך כי אינן מסכנות את גבריותו.

הולדן מפחד ממין, מאנשים, מבתי ספר ומהחיים עצמם. שקוע במחשבות על מוות. החורף הכבד של ניו יורק מהווה רקע לדכאונו ולמחשבותיו השחורות. השתייה שלו,שלו העישון המסיבי, ההתפרצויות הבלתי צפויות בהתנהגותו דוחפים להרס עצמי. כאילו מעניש עצמו על שהוא חי, על כך שמאכזב את בני משפחתו, על כך שאיננו חכם ומהווה את הכבשה השחורה. אך כמו הבן האובד שב בסוף אל ביתו ומגיע לבסוף לאחריות ולמחויבות. בהתחלה לו ולפיבי ואחר כך לכל המשפחה.

הולדן הקיצוני המלודרמטי, המבקר החברתי, התאטרלי, הבלתי צפוי, הבתול, האגוצנטרי, מרתק את הקורא הן בגלל התרכבות הבלתי שכיחה של תכונותיו הסותרות והן בגלל הראייה הכפולה שלו את עצמו המעניקה ליצירה את מורכבותה.