הספרה הוירטואלית – האינטרנט כספרה ציבורית – זיזי פפצ'ריסיסי

The virtual sphere, zizi papacharisisi

The internet as a public sphere

הספרה הוירטואלית – האינטרנט כספרה ציבורית

לטכנולוגית האינטרנט יש את הכוח להחזיר את הספרה הציבורית למרכז הבמה. משמע לתת לציבור גלובלי את היכולת לדיון בצורה שוויונית. הבעיה היא שבמקום שהאינטרנט יצור דפוס התנהגותי חדש ושוויוני (זו השאיפה), נראה כאילו המגמה הקפיטליסטית הגלובלית משפיעה יותר והאינטרנט הולך בעקבותיו. התנאי ליצירת ספרה ציבורית לא תלויה רק בטכנולוגיה (טכנולוגית האינטרנט), היא תלויה גם במשתמשים עצמים ובבעלי המדיה.

אומנם הטכנולוגיה מאפשרת ליותר אנשים מיותר שכבות להתערב יותר בתחומי הפוליטיקה והציבור אך זה אינו תנאי מספק.

בתחילת הדרך שאפו והאמינו שדרך האינטרנט יגיעו לדמוקרטיה אוטופית. לכולם יהיה גישה, ובחינם, וכולם ישמעו.

המאמר בא לבדוק איך שימוש באינטרנט לצרכים פוליטיים משפיע על הספרה הציבורית. האם האינטרנט מביא להגדלה, הקטנה או התעלמות מהספרה הציבורית?

מרחב וירטואלי מחזק דיון. ספרה ציבורית מחזקת את הדמוקרטיה.  מאמר זה בודק לא רק את הדיון הפוליטי באינטרנט אלא גם את תרומתו של הדיון לחברה דמוקרטית.

מבקרים מגישות שונות מחזקים מצד אחד את הטכנולוגיה שיוצרת מחדש את האפשרות לספרה ציבורית, אך מצד שני טוענים שלעולם לא יהיה מצב אוטופי של דמוקרטיה מוחלטת. זה בניגוד לטבע האנושי.  השאיפה הזו לחזור כביכול ל"אגורה" של פעם אינה מציאותית, מכיוון שמעולם לא הייתה באמת ספרה ציבורית. האגורה גם כללה רק חלק מהעם ולרוב את בעלי הכוח בלבד. השאלה לגבי עתיד האינטרנט, שלמען האמת אנו יכולים לענות עליה עכשיו (המאמר מלפני 5 שנים), האם יוכל ליצור מחדש ספרה ציבורית שמעולם לא הייתה קיימת, או להפוך לעוד ערוץ ממוסחר שנשלט על ידי בעלי ההון בעולם קפיטליסטי. (התשובה היא ערוץ ממוסחר).

גישה למידע– עדיין לא לכולם יש גישה, וזה כבר מנוגד לאוטופיה הדמוקרטית. גם לבעלי הגישה אין זה מבטיח יתרון פוליטי או יכולת ליצירת ספרה ציבורית. האינטרנט אפילו יוצר מצב שידיעת הידע מונעת פעולה כגון הפגנות. נשארים בבית מול המחשב (מרקסיסטי לגמרי). האינטרנט מאפשר גישה דו כיוונות, משמע המנהיגים יכולים להגיע לקבוצות דמוגרפיות גדולות דרך האינטרנט.

האינטרנט כספרה גלובלית–  מצד אחד מקום לומר הכול, בלי מחסומים, לכול מי שמעוניין בעולם ושיש לו גישה לאינטרנט. וכל אחד יכול. מצד שני הגדילה של האינטרנט וריבוי האתרים  מקשים על שמיעת קולך. בנוסף החופש הרב שיש באינטרנט גורם לגלישה בין נושאים ולכן הכ(ק)ול מתערבב. היכולת להיות אנונימי מאפשרת לפרט לומר יותר, אך עם זאת לדבריו יש פחות חשיבות. אומנם האינטרנט הינו הדבר הכי קרוב לספרה ציבורית אך הוא בהחלט שונה ממה שאנו מכירים ואינו עומד להתעצב כפי שאנו מצפים.

מסחור– האינטרנט אינו באמת מדיה ציבורית. הוא הוקם בעידן של קפיטליזם וממומן על ידם.  מצד אחד ישנם פרסומות בכל אתר אליו נכנסים וכמו כן גם פרסום נסתר ובוחרים לנו מה לראות ומאחורי זה עומדים גורמים כלכלים. מצד שני האפשרות לקבל כסף מהמפרסמים מחזקת את היכולת האישית להפיץ את דעותיך.

האינטרנט לא יצר ספרה ציבורית, אבל בהחלט ישנם מקומות ציבוריים רבים בהם אנשים אומרים את דעותיהם. הבעיה היא, האם בבוא העת לעשות פעולה פוליטית משמעותית עם דעותיהם, האם אותם אנשים אנונימיים לרוב, באמת יחשפו את פניהם?

מהבחינה הפוליטית, אכן עזר האינטרנט לאנדרדוגים לפרוץ קדימה, אך אין ביכולתו לשאת מערכת בחירות כמו שעשה הרדיו בארה"ב.

מאמרים מסוכמים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות