סיכום מאמר: "המרחב הציבורי" – יורגן הברמאס

המרחב הציבורי – המרחב הציבורי על פי הברמאס תחום בחיים החברתיים שבו יכולה להתגבש דעת קהל והוא נגיש לכל האזרחים. העיסוק במרחב הציבורי הוא של אזרחים שהקשרים המעמדיים וההיררכיים לא רלוונטים, והגיבוש בינהם נוצר מרצון משותף לקחת חלק בנושאים שיש בהם עניין כללי. זהו תוצר של הדמוקרטיה – החופש להתאגד וחופש הביטוי (לדוגמא).

כיום אמה"ת שייכים למרחב הציבורי – המונח "דעת קהל" הוא הפיקוח והביקורת על הסמכות הפוליטית המאורגנת, שבאופן רשמי הציבור מפעיל בזמן בחירות.

היסטוריה של המרחב הציבורי – טענת הברמאס בתקופה המדיאבלית לא הייתה הפרדה בין המרחב הפרטי לציבורי, מעצם פירמידת המעמדות של המשטר הפיאודלי. משטר זה ייצג כוח גבוה בכל דרגה ועד ימינו עוד נותרו המוסכמות בנוגע לשליט – הסמכות הפוליטית היא ברמה הגבוהה ביותר ומצריכה ייצוג בראש המדינה (נגזר מיסודות חברתיים שלטוניים פרה-בורגנים). הנסיכים ראו את עצמם, כאילו הם עצמם הארץ ולא מייצגים את הארץ – כלומר מייצגים את סמכותם בפני העם ולא בשבילו (ייצוג כוח לצורך שליטה). בסוף המאה ה18 התפוררו סופית המוסדות הפיאודלים עם שלטון הכנסייה, ופינו מקום למוסדות של כוח ציבורי שקיבלו אוטונומיה. הגורמים השליטים הפכו לגורמים ציבוריים בעצמם. גילדות של בעלי מקצוע הופיעו והתארגנו באיגודים עירוניים ובהתארגנויות שונות למיניהן, כסמל לראשית שלטון הבורגנות הנהפכת לתחום אוטונומי מול הממשל.

ציבוריות ייצוגית פינתה את מקומה לכוח ציבורי שהתהווה עם רגש לאומי וטריטוריאלית בני אדם פרטיים נאבקים בכוח הציבורי מצאו עצמם מחוץ לכוחה הקולקטיבי. המונח "ציבורי" לא התייחס לייצוג ע"י אדם בעל סמכות, אלא נהפך לכוח בעל לגיטימציה לפעול בכוח.

הדגם הליברלי של המרחב הציבורי – הברמאס רואה בדיון הציבורי בסוגיה מסוימת כמדיום ייחודי חסר תקדים היסטורי. בחוקות המדינות השונות ישנן פסקאות המפרטות את הדגם הליברלי של המרחב הציבורי: בני אדם פרטיים מתלכדים לציבור וכאזרחי המדינה הם מתווכים בינה לבין צורכי החברה הבורגנית כדי לפקח ולהחכים את השלטון הפוליטי. במחצית השנייה של המאה ה18, פורחת העיתונות הספרותית ואינה מספקת עוד רק חדשות, כי אם "נשק בידי פוליטיקת המפלגות" ונוצר להם תפקיד חדש: תפקיד העריכה. מסחר במידע – סחר בדעת קהל, סמל מובהק של הדגם הליברלי של המרחב הציבורי. כלומר, העיתונות נהפכה למוסד ציבורי לצורך קידום דיון ציבורי.

תופעות שכאלו נצפו במהפכה הצרפתית (1789) וב 1848 בפאריס. עד עתה העיתונים המייצגים דעת קהל נחשבו כחלק ממאבק ציבורי ולמען דעת הקהל.

רק לאחר כינון החוקה הדמוקרטית-בורגנית, יכלו העיתונים לעסוק בדעת קהל לצורך סחר ולא רק כדי לקחת צד בפולמוס החברתי-מנהיגותי (שנות ה30 של המאה ה19). עקב זרימת אינטרסים פרטיים לעיתון ולאמה"ת ההמוניים, חלו שינויים במרחב הציבורי כגון: תוכן אידיאולוגי, תוכן מסחרי, אופי כתבות ועוד נושאים אחרים שקיבלו ייצוג מועדף.

המרחב הציבורי בדמוקרטיות המונים במדינות רווחה – לדעת הברמאס הדגם הליברלי אינו מתאים למדינת רווחה דמוקרטית ומתועשת, מאחר והאידיאולוגיה הכרוכה בו קשורה לערכים חברתיים שהשתנו מאז המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. זאת מאחר שהעיתונות והתעמולה התפשטו וגבולות הציבור התרחבו. בנוסף, הציבור איבד את לכידותו עקב סטנדרטים גבוהים של השכלה שיצרו מעמדות ופערים וקונפליקטים שהיו במרחב הפרטי עברו למרחב הציבורי. קבוצות שונות ומיעוטים שלא נמצאו סיפוק לצרכיהם עברו לידי המדינה. ייצוג קבוצות וארגונים חברתיים פועלים מול המדינה במרחב הציבורי והפוליטי בהדדיות עם המינהל הציבורי. נוצר מצב של שילוב עם התחום הציבורי בין הפרטי = כוחות חברתיים משתלטים על הפוליטיקה וכוחות פוליטיים משתלטים על ארגונים חברתיים. כך נוצר "פאודליזציה מחודשת" של המרחב הציבורי. גם אם נעשים מאמצים לאחד אינטרסים בין הארגונים השונים ולהגיע לפשרות בדיסקרטיות, עליהם לקבל את הסכמת ההמונים ע"י פומביות.

המרחב הציבורי הפוליטי במדינת רווחה מתאפיין לדעת הברמאס בהיחלשות של תפקידיו הביקורתיים: בעבר הפומביות נועדה להכפיף בני אדם \ להעמיד החלטות פוליטיות בפני דעת הקהל, כיום היא מגויסת לעזרת מדיניות חשאית של קבוצות אינטרסים. כלומר: יש מגמה של היחלשות העקרונות של המרחב הציבורי. אמנם יש שינוי בזכות יסוד במדינת רווחה: הדרישה לפומביות עוברת בכל בארגונים השונים במדינה. כך נוצר ציבור לא של יחידים, אלא של בני אדם פרטיים מאורגנים, כלומר אלו הגורמים המשפיעים ההכרחיים בשיח הציבורי. עיצוב הפשרות הפוליטיות יצטרך להשיג לגיטימציה בשיח הציבורי.

האידיאולוגיה של המרחב הציבורי בתוך מדינת רווחה דמוקרטית, מאיימת להתפרק עם השינוי שחל במבנה השיח הציבורי. האידיאולוגיה יכולה להתבסס רק על בסיס שונה – תחת הפעלת כוח פוליטי וכוח חברתי תחת בקרה הדדית של ארגונים יריבים (כגון מפלגות משני צדי המפה) תוך פומביות של השיח הציבורי, גם לקהל וגם במגע עם המדינה.

מאמרים מסוכמים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות