ארגונים שפעלו בגטאות מלבד היודנראט

מלבד היודנראט פעלו בגטאות מספר ארגונים נוספים:

  • הצ'נטוס
    ארגון יהודי לעזרה עצמית שפעל בסיוע הג'וינט האמריקאי ובידיעת הגרמנים. הוא שלח מזון ולבוש לגטו. הגרמנים רצו ואפשרו את עזרתם עד כניסת ארה"ב למלחמה, מפני שהארגון הכניס מטבע זר לשטח הכבוש ופרטי היבוא היו תוצרת נדירה ואיכותית.
    • ועדי בתים
    התארגנות ספונטנית של דיירי בניינים בהם התגוררו מאות אנשים. תחילה הם רק דאגו למקלט עבור התושבים, ובהמשך התנדבו לטיפול בבעיות תברואתיות, הקמת מטבחים ומציאת מקומות מגורים. הם ארגנו פעילויות חינוכיות עבור הילדים הקטנים, סייעו ליתומים ואף אימצו ילדים.
    תנועות הנוער
    'היינו שם אך לא חיינו שם' – נכתב באחד מעיתוני תנועות הנוער כביטוי למציאות החדשה שיצרו לעצמם חברי תנועות הנוער.
    עם התמוטטות המנהיגות היהודית המסורתית, מילאו חברי תנועות הנוער את החלל שנפער. חברי תנועות הנוער קיימו מאבק יומיומי להמשך קיומם, תוך שמירה על עולמם הרוחני והאידיאולוגי. הם פעלו למען כלל תושבי הגטו, והתארגנותם ביחד עם ארגונים נוספים הצליחה להביא לירידה בתמותה. לצעירים לא היו משפחות או ילדים, ולכן הם היו משוחררים מאחריות, דבקים באידיאלים ונמנו בין מעט המארגנים של המרידות בגטאות.
    – התחום הרעיוני: יצירת תחושת ליכוד ושותפות בתנאי המחייה הקשים בגטו. חלמו על העלייה לארץ ודבקו באידיאולוגיה שלהם.
    – פעילות חינוכית ותרבותית: קיום חוגי לימוד ופעילויות תרבותיות. ריכוז חדרי עיון וספריות.
    – עזרה לזלות: סייעו למשפחות במצוקה, לילדים בודדים ומעוטי יכולת, הקמת בתי תמחוי
    – הברחה לתחומי הגטו: מזון, עיתונים, כרוזים ונשק.
    – התנגדות לנאצים: מתנדבים בעלי חזות ארית עברו בין הגטאות על מנת לשמור על הקשר בין הקהילות היהודיות תוך סיכון חייהם, פרסום כרוזים בהם חשפו את המתרחש במהלך המלחמה ואת משמעות השילוח לישוב מחדש, הובלת המרידות.
  • ראו גם: היודנראט וארגונים אחרים בגטאות

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

עוד דברים מעניינים: