היהודים בפולין בימי הכיבוש הנאצי עד לתחילת ביצוע הפיתרון הסופי – סיכום

א. המדיניות כלפי היהודים בפולין – רקע:
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין והחלה מלחמת העולם השנייה, ותוך פחות מחודש נכבשה בשיטת מלחמת הבזק. את הכיבוש ליוו כוחות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של ה- S.Sשהתלוו לצבא הגרמני והרגו את כל אויבי המשטר הנאצי: מתנגדים (האליטה, הכמורה) ואויבי הגזע (יהודים). פולין חולקה בין גרמניה לבין ברית המועצות עפ"י הסכם ריבנטרופ-מולטוב. השטח הגרמני, הכיל כ-2 מליון יהודים:
• השטח המסופח – נועד להיות מיושב ע"י גרמנים בלבד ולכן גורשו ממנו הפולנים והיהודים.
• "הגנרל גוברמן" – שטח המנהל הכללי – מושלו היה המשפטן ד"ר הנס פרנק והוא נועד לקלוט את יהודי הרייך והמגורשים מהשטח המסופח. קרקוב נקבעה כעיר הבירה, אך לפולנים לא הייתה כל סמכות בשטח.
גבולה של ברית המועצות היה פרוץ בתחילת המלחמה, ויהודים רבים ברחו לשם. הם סבלו כמו כל בני המיעוטים מפני שהיו נתונים למשטר קומוניסטי, אך לא מעצם היותם יהודים.
הסיבות להתרת הרסן כלפי היהודים:
כיבוש פולין הגדיל פי 6 את מספר היהודים בשטח השליטה הגרמני, דבר שחייב את הגרמנים למצוא פתרונות חדשים בשונה מהגירוש כפי שבוצע עם יהודי הרייך.
• בעקבות המלחמה לא היו יעדי הגירה פוטנציאלים ולא היה לאן לגרש את היהודים.
• המלחמה צמצמה את הצורך בהתחשבות בדעת הקהל וכך החריפו גילויי האנטישמיות.
• מפגשם של הגרמנים עם יהודי פולין כפי שתוארו (היהודים הגלותיים) עודדו אותם לפגוע בהם עוד לפני שקיבלו הוראה מפורשת לכך.

ב. מטרות המדיניות הגרמנית כלפי היהודים:
1. יישום האידיאולוגיה הנאצית בהתבסס על תורת הגזע וחוקיה.
2. ערעור בסיס הקיום של היהודים וצמצום השפעתם בחברה.
3. התרעת האוכלוסיה הפולנית.

ג. האמצעים למימוש המטרות עד לריכוז היהודים בגטאות:

ראו גם: המדיניות כלפי היהודים עד לריכוזם בגטאות
1. ריכוז ובידוד:
הגזרות והתקנות השונות נועדו ליצור בידוד בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית הפולנית.
– כל יהודי מגיל 10 חויב לסמן את הבגד העליון בסרט לבן עם מגן דוד כחול או בטלאי צהוב.
– הגבלת חופש התנועה – איסור על מעבר מגורים ללא אישור, על היהודים נאסר לנסוע ברכבות ללא קבלת היתר מיוחד ונאסרה עליהם הכניסה לרחובות מסוימים בעיר.
– צו הפרדה שמשמעותו סימון חנויות ובתי עסק יהודים.
2. הרס הבסיס הכלכלי:
עוד בימי הממשל הצבאי החל תהליך החרמת וחיסול מפעלים בתי עסק יהודים. היהודים נאלצו למסחור לידי הגרמנים כל עסק שבעליו אינם שוהים בקרבתו או שמתנהל בצורה לא יעליה. נימוק אי העיליות היווה עילה לחיסול כל בתי העסק והמפעלים הגדולים של היהודים, ובידיהם נשארו רק חנויות קטנות ובתי מלאכה.
דירותיהם של היהודים נלקחו מהם על תכולן, נאסר על היהודים להחזיק בסכומי כסף גדולים וחשבונותיהם בבנקים הוקפאו ביחד עם החרמת סחורות ודברי ערך.
3. נישול היהודים וגירושם למקום בלתי ידוע:
זמן קצר לאחר כיבוש פולין, הועברו יהודים ופולנים משטחים שסופחו לרייך לשטחי הגנרל גוברמן, אך במקביל ניהלו הגרמנים גם גירושים בשטח זה על מנת לטהר חלקים מממנו. הדבר הביא להחרמת רכושם ולחוסר וודאות. דוגמא לכך היא ריכוז מוסדות הגנרל גוברמן בקראקוב, ולכן רצו לטהר את העיר מיהודים.
4. שימוש בכוח עבודה יהודי:
חטיפת יהודים מהרחובות לצורך עבודות כפייה: סחיבת מסעות, עבודות במחנות צבאיים, פינוי הרחובות מהחורבות שנערמו בהם בעת ההפצצות.
ביום הקמת הגנרל גוברמן פורסמה הוראה המחייבת את הגברים בגיל המתאים לצאת לעבודות כפייה, בניהן וויסות נהרות, סלילת כבישים, חיזוק ביצורים, בניין וחקלאות. התנאים הקשים והמחסור במזון הביאו לפריצת מגיפות ולתמותה רבה.
5. פגיעה חינוכית ותרבותית באמצעות תקנות:
– סגירת מערכות החינוך היהודיות, שבימים קשים אלו יכלו לשמש עבור הנוער והילדים מסגרות לתמיכה ועוגן.
– תקנות דת – איסור תפילה בציבור, איסור שחיטה כשרה, איסור לימוד תורה.
– רבו מקרי השפלת רבנים, גזיזת זקנים פומבית, חילול ספרי קודש ושריפת בתי כנסת.
6. יצירת עמימות בחיי היהודים:
חייהם של היהודים הפכו בהדרגה לבלתי נסבלים, לא צפויים ורצופי התעללות והשפלות. חטיפת יהודים לעבודות כפייה הפכה לדבר שבשגרה. יהודי למעשה לא ידע מה מותר ומה אסור – חוק בלתי כתוב אמר כי על יהודי להסיר את כובעו בפני גרמני לובש מדים. היו גרמנים שהיכו יהודים מפני שהסירו את כובעם, ואחרים מפני שלא הסירו אותו.

ראו גם:

מדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין עד 1941

אגרת הבזק של היידריך

הקמת הגטאות

תנאי החיים של היהודים בגטו

קידוש החיים בגטו

פעילות היודנראט בגטאות

ארגונים נוספים ליודנראט שפעלו בגטאות 

הסיכום אודות היהודים בפולין בימי הכיבוש הנאצי עד לתחילת ביצוע הפיתרון הסופי הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בהיסטוריה ב, פרק נאציזם מלחמת העולם השנייה והשואה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות