המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ודיקטטורה – סיכום מעולה

התהליך של מעבר גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ודיקטטורה לאחר עליית הנאצים לשלטון התקיים בשני מישורים מרכזיים: האחד, ע"י עיצוב מוסדות השלטון מחדש באמצעות הצבת נאצים בתפקידי מפתח. השני היה גיוס תמיכת הציבור הגרמני, אנשי צבא, תעשיינים, אינטלקטואלים ובורגנים על מנת שיתאימו את עצמם לכללי המשחק הנאצים החדשים.

ראו סיכום נוסף אודות המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

1. צווים

א. שריפת הרייכסטאג והוצאת "צווי חירום להגנת העם והמדינה":
כשקיבל היטלר את משרת הקנצלר, היו השרים הנאצים מיעוט בממשלה. היטלר שכנע את הנשיא הינדנבורג לחתום על צו לפיזור הרייכסטאג מתוקף תקנה 48, ונקבעו בחירות למרץ 1933. בימים לפני הבחירות, הפיצו הנאצים שמועות שהקומוניסטים עומדים לחולל מהפכה, הפעילו טרור, שרפו את בניין הרייכסטאג והאשימו את הקומוניסטים.
למחרת, שכנע היטלר את הינדנבורג לחתום על "צווי חירום להגנת העם והמדינה". במסגרת הצווים בוטלה הזכות להבעת דעה חופשית, חופש העיתונות, הזכות לפרטיות וכלל זכויות הפרט והאזרח. הוקמו מחנות ריכוז למתנגדי המשטר, הוטלו עונשי מוות על עבירות קטנות והממשלה השתלטה על הממשלות השונות בגרמניה.
הצווים לא בוטלו במהלך כל השלטון הנאצי והיוו הבסיס המשפטי הפורמאלי של משטרו של היטלר.

2. חוקים

א. "החוק לביטול מצוקת העם והמדינה" – "חוק ההסמכה":
חוק המאפשר חקיקה ללא השתתפות הרייכסטאג וחקיקת חוקים הסותרים את חוקת הרפובליקה. החוק ביטל למעשה את שיטת השלטון הפרלמנטארי. עבר בזכות הרוב שהיוותה המפלגה הנאצית ביחד עם התומכים בהחזרת הקיסר במרץ 1933.
ב. "חוק פיזור המפלגות"
הוצאת כל המפלגות מחוץ לחוק עד שהמפלגה הנאצית נותרה המפלגה החוקית היחידה.
ג. "החוק לשיקום הרייך"
ביטול המבנה הפדרטיבי של גרמניה המורכבת מ-18 מדינות. אנשי היטלר מונו למושלי המדינות, ובהדרגתיות פיזרו את בתי הנבחרים שלהן. כך הוקמה מדינה אחת ריכוזית וכל הסמכויות שהיו בידי המדינות הועברו לשלטון המרכזי.
ד. "חוק ההאחדה" – איחוד תפקידי הנשיא והקנצלר
עם מות הנשיא הינדנבורג ב-1934, ריכז היטלר את כל סמכויות השלטון לידיו. תוארו הרשמי היה "הפיהרר" ו"רייכקאנצלר", המנהיג וראש הממשלה. כך הפך היטלר למפקד הצבא הגרמני, ומעתה החיילים נדרשו להישבע לו שבועת אמונים אישית, בדומה לשבועת אמונים למלך. באותו החודש התבצע משאל עם לאישור מהלכיו של היטלר. 90% הצביעו בעד, מה שהעיד על הפיכתה של גרמניה למדינה טוטליטרית.

3. חינוך ותרבות

ראו סיכום מורחב אודות פעולות בתחום החינוך במעבר של גרמניה מדמוקרטיה לדיקטטורה

לשכת התרבות של הרייך הוקמה ב-1933 ובראשה עמד יוזף גבלס.
א. חינוך
מערכת החינוך עוצבה עפ"י עקרונות האידיאולוגיה הנאצית. הודפסו ספרי לימוד והותאמה תכנית לימודים ייחודית: לימודי תורת הגזע, חשיבות הלאום, השפלת גרמניה בחוזה וורסאי, ההיסטוריה המפוארת של גרמניה, ביולוגיה והתעמלות. הודגש גם חינוך לציות לפיהרר ולמולדת. הסגל החינוכי עבר "טיהור", ורק מי שהזדהה עם האידיאולוגיה הנאצית הורשה ללמד.
תנועות הנוער:
תחילה, הנערים הצטרפו ל"נוער היטלר" והנערות ל"ברית הנערות הגרמניות". משנת 1939, ההצטרפות לתנועת הנוער "היטלר יוגנד" הפכה לחובה. הארגון פעל עפ"י כללי התנהגות צבאיים: לבישת מדים, אימון גופני, הכשרה קדם צבאית, הערצת כוח ומלחמה ונאמנות לרייך. הנערות חונכו להיות אמהות טובות. מצטיינים נשלחו לבתי הספר של המפלגה.
כלל האזרחים שולבו בפעילויות בחסות המפלגה הנאצית (ספורט, טיולים וכו').
ב. תרבות
במסגרת התרבות המותרת יצירות רבות וחשבות (ספרות, ציור, מוזיקה) נאסרו, ואמנים שהתנגדו למשטר ברחו מגרמניה.
אומנות:
בתקופת הרפובליקה הויימיראית שלט האקספרסיוניזם: ציורים מופשטים מנקודת השקפתו של האמן, ללא דיוק או קשר למציאות. הנאצים קבעו מהי אומנות מותרת עפ"י אמות המידה הנאציות, וראו אומנות מסוג זה כמנוונת, בעלת טירוף והאמנים כ"חולי נפש". הציורים המורשים היו ציורי טבע, אהבת המולדת ומשפחתיות. גם המוטיבים של דם, אדמה ואש הותרו כי היו בעלי קשר ישיר למיתולוגיה הלאומית הגרמנית.
מוסיקה:
ואגנר היה המלחין האהוב על היטלר, ובספרו "המוזיקה והיהודים" טען כי במוזיקה שהיהודים מלחינים אפשר לשמוע את יבבותיהם, ולכן הם אינם יכולים ליצר מוזיקה ראויה. גם מוזיקת ג'אז נאסרה מפני שמקורה הוא באדם השחור, תת גזע.
הרדיו:
הכלי המרכזי להפצת נאומים, תעמולה ומוסיקה התואמים את עקרונות המשטר. הרדיו נמכר בזול והיה בכל בית, מסעדה ומקום בילוי, כך שלא ניתן היה להתחמק משידוריו. בזמן ההפצצות על גרמניה הרדיו שידר היכן ההפצצה והציל את חייהם של אנשים רבים. נאסר על האזנה לתחנות רדיו אחרות (B.B.C הבריטי). גבלס, שר התעמולה, היה אחראי לאכיפה ואף הוצאו להורג אנשים בעקבות האזנה לשידורים זרים. על כל רדיו שנמכר הייתה מודבקת מדבקה עליה נכתב: "נא לזכור, האזנה לשידורים זרים היא עבירה נגד הביטחון הלאומי שלנו. העבריינים יענשו בחומרה".

4. טרור

א. ליל הסכינים הארוכות, יוני 1934:
במקביל להשתלטותו על המדינה, פעל היטלר לחיסול גורמים במפלגתו העלולים לסכן אותו ואת תכניותיו. בפברואר 1934, הציע מנהיג ה-S.A, ארסנט רהאם, שארגונו ייקח על עצמו את כל משימות ההגנה על הרייך.
– הארגון מנה כ-2.5 מליון איש, פי 20 מהצבא הסדיר של גרמניה. אם יהיה אחרי על הגנת הרייך, יתחזק כוחו של הארגון שעלול לסכן את היטלר עצמו ויבטל את הצבא הסדיר.
– היטלר ידע שכוח הארגון מספיק רק לקרבות רחוב ולא מגיע לרמה של צבא מודרני.
– ראהם שאף לבצע מהפכה כלכלית שעוררה את התנגדות התעשיינים, להם היה זקוק היטלר כדי להמשיך לקדם את מהלכיו בזירה בינלאומית.
כך החליט היטלר ב-30 ביוני לעצור את ראהם ואיתו עוד כ-1000 קציני S.A, ולהוציאם להורג בפעולה שנקראה "ליל הסכינים הארוכות". כתוצאה מכך התחזק מעמדו של היטלר אצל התעשיינים ובקרב אנשי הצבא, ארגון ה-S.A הפך שולי, ובמקומו הלך והתעצם ארגון ה-S.S.
ב. הפיכתה של גרמניה למדינת משטרה
ארגון ה-S.S הוקם תחילה כיחידת עילית שתפקידה לשמור על חיי הפיהרר. אך עם חיסול ה-S.A, הפך ארגון ה-S.S בהדרגה לאחראי על כל ביטחון הפנים של הרייך. התהליך הושלם עם מיניו של הימלר, מפקד ה-S.S לסגן שר הפנים ולראש המשטרה.
המחלקות השונות שפעלו בארגון:
– הגסטאפו – המשטרה החשאית.
– S.D – ארגון המודיעין והריגול.
– הוואפן S.S – יחידות לוחמות.
– גולגולות המוות – ניהול ושמירה על מחנות הריכוז.
נגד מתנגדי השלטון ננקטו צעדים קשים: הקמת בתי דין עממים בהם נשפטו כל מי שנאשם בבגידה במשטר, אלפי בני אדם נעצרו ונכלאו.
"דכאו" היה מחנה הריכוז הראשון שהוקם בגרמניה במרץ 1933 והיה מיועד למתנגדים פוליטיים. אחריו הוקמו עוד מאות מחנות ריכוז בהם הועבדו האסירים בפרך, הורעבו למוות ועברו עינויים. מחנות אלה היו האמצעים היעילים ביותר להשתקת כל התנגדות למשטר הנאצי ולהבטחת יציבותו.

5. תעמולה

ראה גם: התעמולה הנאצית
א. כינוסים המוניים
נועדו להדגיש את תחושת היחד והכוח. הם שטפו את ההמונים באמצעות מצעדים, אסיפות ענק, מפגני ראווה, חגים לאומים, וטקסי זיכרון לגיבורים שנפלו. כל אלה הלהיבו את הצופים וסחפו את העם אחרי הנאצים. במקביל, צלב הקרס התנוסס בכל מקום.
ב. אמצעי התקשורת
סרטי תעמולה, בהם "היהודי הנצחי".
העיתון "דר שטרימר" – שבועון שהחל להופיע כבר ב-1923. בשנת 1938 נמכר ביותר מחצי מליון עותקים בשבוע והוצג גם כעיתון קיר במקומות הומי אדם (תחנות אוטובוס, פארקים וכו'). סיסמת העיתון הייתה "היהודים הם אסוננו" – אסון העם הגרמני והאנושות כולה. פורסמו בו קריקטורות בהן הוצגו היהודים כמכוערים, סוטים ומנסים להשתלט על העולם.
ג. האולימפיאדה בגרמניה – 1936
בזכות השתתפות המדינות השונות באולימפיאדה בגרמניה, הוכיח היטלר כי למרות הביקורת, הוא זוכה להכרה בינלאומית. "לשכת התרבות של הרייך" הדגישה את התרבות הנאצית והחליטה אילו יצירות (אמנות, מוזיקה, ספרים, עיתונים) יוצגו. הוטל חרם על יצירות של יהודים ואויבי הגזע הארי, ועל מוזיקת ג'אז המסמלת את האדם השחור. ספרים על יהודים או ספרים שחוברו ע"י יהודים הועלו באש.

6. יישום תורת הגזע

הפעילות הבולט בתחום הגזענות ויישום תורת הגזע של האידיאולוגיה הנאצית ננקטה בעיקר כנגד היהודים, אך על מנת לשמור על "טוהר הגע" הארי יש צורך גם בטיהור פנימי והרחקת כל האנשים החורגים מהאחידות הגזעית: חולים, חלשים, בעלי פגמים ויזים ונפשיים.
א. "החוק למניעת צאצאים פגועים תורשתית"
התקבל ב-1933 והתיר את עיקורו של כל מי שהוכר כלוקה במחלה תורשתית. עד 1939 עוקרו בגרמניה הנאצית כ-200 אלף בני אדם.
ב. מבצע המתת חסד – אותנזיה
התחיל עוד לפני תחילת המלחמה. רציחתם באופן שיטתי של חולים במחלות תורשתיות וחשוכות מרפא או שהוגדרו כ"סטיות מן הטבע" ונחשבו כבלתי ראויים לחיות עפ"י תורת הגזע. בניהם נרצחו נכים, מפגרים, חולי נפש והומוסקסואלים. על חלקם אף בוצעו ניסויים אכזריים לפני כן. המבצע התקיים עד שנת 1941 בעיקר על אדמת גרמניה ובוטל בעקבות ביקורת ולחץ בעיקר של הכנסייה. אך בפועל, גם לאחר סיומו הומשך הרצח. בהמשך המלחמה הועברו הרוצחים לשטחי פולין וביצעו את "הפיתרון הסופי" במחנות ההשמדה.
ג. להרבות את "הגזע הארי הטהור"
הוקמו בתים מיוחדים למפגש חברי S.S עם נערות גרמניות בעלות חזות ארית על מנת להרבות את הגזע הארי הטהור.

מקורות נוספים אודות המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ודיקטטורה

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם – סיכום

הפיכת השלטון הנאצי לדיקטטורה

הצעדים שנקט היטלר לביסוס שלטונו

 

הסיכום אודות המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם ודיקטטורה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בהיסטוריה ב, פרק נאציזם מלחמת העולם השנייה והשואה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות