היערכות הישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה

היערכות הישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה – דרכי התמודדות של הישוב היהודי עם גזירות השלטון  (התמודדות)

דרכי התמודדות בתחום הפוליטי והמשפטי

התמודדות עם חובת הגיוס ההתעת'מנות – רבים התגייסו לצבא התורכי בכדי למנוע פגיעה במשפחותיהם. אך כ- 10,000  מבני היישוב היהודי, סירבו להתעת'מן ועזבו למצרים,  שם חלקם, התגייסו לצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים. היו אחרים שהשתמטו מהגיוס לצבא התורכי ע"י שוחד (בקשיש), או תעודה שהוכיחה על עבודה הקשורה למאמץ המלחמתי וקיבלו פטור מהצבא. היו גם כאלה שהסתתרו או הצהירו על עיסוקם בדת כמו רבנים וחזנים.

 

הקמת מחתרת ניל"י (נצח ישראל לא ישקר). (1915-1917)  – התגבשה בארץ קבוצת מחתרת יהודית, שבשל הייאוש מהצבא התורכי והשלטון העות'מאני עוברים לאהדה כלפיי הבריטים. ניל"י שמה לה למטרה להעביר לצבא הבריטי במצרים ידיעות מודיעיניות על תנועות הצבא התורכי, כדי לעזור לצבא הבריטי לכבוש את הארץ מידי התורכים. קבוצת מחתרת זו נקראה ניל"י. בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון ובין חבריו נמנו: שרה אהרונסון, אבשלום פיינברג, נעמן בלקינד ועוד. דרך העברת הידיעות נעשתה: ברגל דרך הנגב אל הכוחות הבריטיים, באיתותים לאוניה בריטית ששטה בלילות מול חופי עתלית ויונת דואר. סופו של הארגון: הארגון נחשף כאשר נעמן בלקינד נתפס ע"י התורכים ובעינויים קשים מסר מידע. בנוסף, יונת דואר עם כתב סתרים, נתפסה על חלון תחנת משטרה תורכית. מנהיגי הישוב התייחסו בהסתייגות כלפיי המחתרת משום שחששו מפני תגובה קשה של התורכים כלפי הישוב במידה ויתגלה הריגול.

 

הקמת ה"גדודים העבריים" – כתגובה למדיניות השלטונות הטורקים, התארגנו המגורשים במצרים לשיתוף פעולה עם הבריטים והקימו את "הגדודים העבריים". בין המקימים היו שני אישים בולטים: יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי. שניהם גיבשו רעיון להקים יחידה צבאית עברית שתצטרף לצבא הבריטי שהיה בהכנות לכבוש את א"י מיידי התורכים. ז'בוטינסקי האמין כי דם החיילים העבריים שישפך על כיבוש א"י יקנה לתנועה הציונית את הזכות המוסרית לתבוע בדין ולא בחסד זכויות לאומיות בא"י. רעיון הלחימה לצד הבריטים קסם להמוני הצעירים, אשר הסתובבו במחנות המגורשים מא"י בחוסר מעשה. מתוסכלים מחוסר יכולתם לסייע לחבריהם הסובלים בא"י, החלו המתנדבים לערוך אימונים (עוד לפני שהבריטים נתנו את הסכמתם להקמת הגדודים). תגובת הבריטים לרעיון הגדודים הייתה צוננת. מפקד הצבא הבריטי במצרים לא התלהב מהרעיון. הוא הסביר שעל פי החוק לא ניתן לגייס בני אומות אחרות לצבא הבריטי. (הרחבה במחברת!)

דרכי התמודדות בתחום הכלכלי

הקמת "הוועד להקלת המשבר" – עם פרוץ המלחמה הקימו תושבי תל אביב ביוזמת ובראשות, ראש וועד ת"א מאיר דיזנגוף את "הוועד להקלת המשבר". מטרת הוועד  היתה: ליזום פעולות שונות ופתרונות באמצעות עזרה הדדית, על מנת להקל על אנשי הישוב במהלך המלחמה. מפעולות הוועד: איסוף כספים בארץ ובחו"ל – הוועד הצליח לגייס כספים בעיקר מארה"ב ולחלקו למוסדות ומשפחות נזקקות; אספקת מזון – גוף זה דאג לרכישת חיטה, אפיית לחם, אספקת הלחם וחלוקתו. האספקה הגיעה גם באמצעות אספקת מזון מיהודי ארה"ב – הסיוע הגיע על גבי ספינות אמריקאיות ואופשר ע"י התורכים גם בגלל היחסים שהיו בין שתי המדינות וגם משום שהתורכים לקחו כ- 45% ממטענן של האניות. הסיוע הופסק כשנותקו היחסים הדיפלומטיים בין תורכיה לארה"ב ב- 1916. הודות לסיוע האמריקאי, ניצלו רבים מחרפת רעב; דאגה למקורות פרנסה למובטלים – הגוף סייע למובטלים למצוא פרנסה, להשיג כספים והלוואות; בעקבותיו במושבות, ע"י וועדי מושבות, נוסדו קופות מלווה למחוסרי עבודה וכן הוקמו מטבחי פועלים. מנציגי כל הוועדים הגדולים, נוצרה נציגות מוסמכת של כל הישוב.

 

הקמת ה"משביר" (1916) – ארגון שהוקם ביוזמת פועלי כנרת וטבריה. המשביר היה המפעל הארצי הראשון של מחנה הפועלים למכירת מזון ללא רווח. המשביר סייע ברכישת תבואה, אחסונה, הובלתה ומכירתה. בהקמת המשביר, התגשם רעיון העזרה ההדדית במחנה הפועלים. המשביר אף העניק סיוע רפואי ע"י קופ"ח.

"וועד הגירה" – הוקם ע"י תושבי הגליל והשומרון, כדי שיסייע למגורשי ת"א-יפו,  אשר הפנה את המגורשים למושבותיהם וסייעו להם שם.

המשרד הארצישראלי – הצליח לסייע תקופה קצרה, עד לגירושו של ארתור רופין.

הועד הכללי – ב"ישוב הישן" נוסד הועד הכללי שגייס כספים והקים בתי תבשיל ותה ציבוריים. קיבלו מעט כספים מגרמניה.

למרות הסיוע רוב שנות המלחמה היישוב סבל ממצוקה כלכלית קשה, ועשרות אלפים סבלו מרעב כבד.

 

 

הסיכום אודות היערכות הישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה הינו חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בהיסטוריהבגרות בהיסטוריה א'.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות