בגרות בהיסטוריה א' קיץ 2016 (תשע"ו) – סיכומים

ללומדי ההיסטוריה שלום רב,

כאן תמצאו ריכוז של חומר ומידע לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה א' במועד קיץ 2016 תשע"ו. החומר למבחן להלן והסיכומים מותאמים למידע המתפרסם על ידי משרד החינוך. כאן תמצאו את פירוט כל חומר הלימוד הנדרש לבחינת הבגרות יחד עם קישורים לעמודי סיכום של החומר. מידע נוסף תוכלו למצוא בעמוד הבגרות בהיסטוריה שלנו או בעמוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה א'. לחומר הלימוד וסיכומים במקצועות אחרים תוכלו לפנות לעמוד בגרות קיץ 2016 באתר או לעמוד מיקוד הבגרות. אם אתם נבחנים בבגרות בהיסטוריה חלק ב' ראו בגרות בהיסטוריה ב קיץ תשע"ו 2016.

שימו לב, הסיכומים להלן מתייחסים אל מי שהחלו את לימודי ההיסטוריה שלהם בכיתה י' בשנת תשע"ה.

מועד בחינת הבגרות בהיסטוריה א'

בחינת הבגרות בהיסטוריה א' במועד קיץ 2016 תערך בתאריך 23.6.16 (שימו לב, תאריך זה מבוסס על טיוטת לוח הבגרויות של משרד החינוך, מומלץ להתעדכן כאן בתאריך סופי)

סיכומים לבגרות בהיסטוריה א' קיץ 2016

ממדינת מקדש לעם הספר

פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית

  1. היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות
  2. מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית
  3. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה
  4. גלי העלייה הראשונים של שיבת ציון: המניעים של העולים ומנהיגיהם
  1. בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה
  2. השומרונים: הסברים למוצאם וראשית הסכסוך בינם ובין שבי ציון
  3. בית המקדש כמרכז החיים היהודים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי
  1. עזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים
  2. נחמיה, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים
  3. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה האוניברסלית מול הגישה הבדלנית
  4. המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אסיפת העם, המועצה

פרק שני: מאפייני ההלניזם

פרק שלישי: המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם

ראה סיכום מרוכז אודות המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם

  • ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי לבין בית סלווקוס
  1. חשיבותה של א"י במהלך 'המלחמות הסוריות' והשפעת המאבק על ההנהגה החברתית –כלכלית ביהודה.
  2. כיבוש ירושלים על ידי אנטיוכוס וכתב הזכויות ליהודים
  1. השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בניה, שינויים באופי ההנהגה והחברה (צמיחה של שכבת אצולה שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד)
  2. השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו על ידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חוכמת בן סירא'
  1. הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הקמת הפוליס 'אנטיוכיה' בירושלים.
  2. 'החסידים' כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות
  1. פירוט הגזרות
  2. ההסברים השונים למתן הגזרות
  3. התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות

ראה סיכום מורחב אודות מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המכבי

  1. הסיבות למרד החשמונאים
  2. הישגי יהודה המקבי במלחמותיו והסברים להצלחותיו
  3. הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית

פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

ראה סיכום כולל אודות: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

פרק חמישי: בין יאוש לבנייה: מירושלים ליבנה 

סיכום מורחב אודות: בין יאוש לבנייה – מירושלים ליבנה

  1. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה
  2. בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד תורה ותפילה
  • מרד התפוצות – בימי הקיסר טרייאנוס
  1. הסיבות למרד היהודים בתפוצות והיקפו
  1. ההסברים השונים למרד בר כוכבא
  2. היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו
  3. דמותו של בר כוכבא כפי שעולה מהמקורות
  1. מוסד הנשיאות וחשיבותו
  2. מעמדו של רבי יהודה הנשיא ופעולותיו
  3. חשיבות חתימת המשנה כיסוד להלכה יהודית

ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים

סיכום מורחב וכל עמודי הסיכום אודות "ערים וקהילות: חברה ותרבות בימי הביניים"

  • יחידת המבוא: תמורות במאפייני העיר
  1. מורשת העולם היווני –רומי: העיר כמדינה והעיר כמרכז שלטון אימפריאליסטי
  2. התפתחות העיר במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים

העיר בעולם המוסלמי

  1. הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באימפריה המוסלמית
  2. דפוסי הקמה של ערים חדשות וההתפתחות של ערים קיימות באימפריה המוסלמית
  3. מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם

הקהילה היהודית בעיר המוסלמית

  1. המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות
  2. העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות
  3. מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי
  • העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה

העיר באירופה הנוצרית 

  1. הגורמים שסייעו לייסודן של ערים ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימי הביניים
  2. דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות של ערים קיימות אירופה הנוצרית
  3. היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים
  4. המבנה החברתי: ניידות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי' מעמד הנשים בעיר
  5. המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים
  6. העיר כמרכז תרבותי-חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים)

הקהילה היהודית בעיר הנוצרית 

  1. המעמד המשפטי של היהודים בעיר הנוצרית
  2. הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים
  3. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידה
  • ערים מדגימות בגדד או פראג
  1. העיר בגדד 

מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד:

  • השיקולים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בייסודה של בגדד כבירת החליפות העבאסית
  • גורמים, אירועים ואישים שתרמו לבניית בגדד ולהרחבתה ודרכי פעילותם
  • השפעת המאבקים הפוליטיים בחליפות העבאסית על העיר בגדד במאה ה-8 עד המאה ה-10
  • חיי היום יום בבגדד  (החלוקה לרבעים, סוגי בתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי ההתמודדות איתה)
  • בגדד כמרכז כלכלי.
  • ביטויים למרכזיותה של בגדד
  • ניהול העיר – מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד
  • בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה-9 וה-10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.
  1. הקהילה היהודית בבגדד 

ראה סיכום מורחב אודות הקהילה היהודית בבגדד

מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בבגדד:

  • הפעילות הכלכלית של היהודים בחליפות
  • מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי
  • רס"ג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים בהם היה מעורב.
  • יחסי יהודים – מוסלמים בבגדד: מתיחות והשפעות תרבותיות
  1. העיר פראג (לצערנו נכון להיום עדיין אין לנו סיכומים אודות פראג, עמכם הסליחה)

מאפיינים של העיר בעולם הנוצרי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר פראג:

  • גורמים שתרמו וגורמים שעיכבו את התפתחותה של פראג במאה ה-16
  • הביטויים למרכזיותה של פראג בתחום המדיני, הכלכלי, והחינוכי-תרבותי
  • מאפייני האזורים השונים של פראג
  1. הקהילה היהודית בפראג

מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בפראג:

  • היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג, הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם
  • מבנה הרובע היהודי בפראג, הבהרת המושג גטו
  • הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג
  • הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, 'יהודי החצר'
  • מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל)
  • פראג כמרכז תרבותי יהודי
  • המהר"ל מפראג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת

 

הלאומיות בישראל ובעמים

ראה סיכום כולל אודות הלאומיות בישראל ובעמים

ראשית הדרך עד 1920

  1. מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19(המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית)
  2. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
  3. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19
  4. דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה-19 (איטליה, יוון או גרמניה): המצב המדיני, חברתי-כלכלי לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות בהם חיו בני הלאום, מי שלט במדינה, מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק, קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו לדפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות.

בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית

  1. תנועות לאומיות מחוץ לאירופה מהמאה ה-19 עד למלחמת העולם הראשונה
  1. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית
  2. פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרת הארגונית למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'רטר, ויכוח אוגנדה
  3. א. הויכוח בין הציונים: מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה ומהן הדרכים להתמודדות עמה

ב. הגישות השונות בקרב הציונים בשאלת התרבות ובשאלת דמות החברה עתידה לקום בארץ ישראל

  1. 'הבונד' כתנועה לאומית יהודית: יעדים, דרכי פעילות והמחלוקת בין הציונים לבין הבונדיסטים
  1. דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות , עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה
  2. פעולותיהם של הציונים בא"י על מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעלייה לארץ ישראל ,  קשיי העולים, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות- חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך,אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.
  1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה
  2. מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה
  3. דרכי התמודדות של היישוב היהודי בא"י: 'הוועד להקלת המשבר', ארגון ניל"י
  4. הגדודים העבריים: מטרות הקמתם והפעולות שנעשו במסגרתם
  5. הצהרת בלפור: תכנה והקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים

הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן

 

הבהרה חשובה

עשינו את מירב המאמצים לספק לכם סיכומים ומידע איכותיים לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה א'. החומרים הנמצאים כאן מבוססים על תוכנית הלימודים בהיסטוריה כפי שהיא מתפרסמת באתר משרד החינוך. עם זאת, חשוב לוודא עם רכזי המקצוע בבית הספר שלכם כי אתם לומדים את החומר הנכון. בכל מקרה סיכומים באים רק על מנת לסייע לכם בהכנה לבחינת הבגרות ואינם תחליף ללימוד החומר עצמו. האחריות על השימוש בסיכומים ובמידע כאן הינה של הלומד בלבד.

בהצלחה!

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות