אירועי אביב העמים

מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק אביב העמים

אביב העמים מתחיל בצורה בלתי צפויה באיטליה מתפשט לצרפת (היא כבר לא המוקד העיקרי) מתפשט מדרום היבשת למערב ואז למזרח למרות שפסח על פולין( חוסר בתיעוש , כתוצאה מכישלונות של אירועים מהפכניים קודמים, לא מאוחדת מבחינה לאומית כי יש מספר רב של לאומים) ועל רוסיה (בגלל הדיכוי וחוסר התיעוש).

הסיבה המרכזית לפרוץ התהליכים המהפכניים של אביב העמים זה חוסר שביעות רצון מהישגי המהפכות הקודמות בשנות ה-20 וה-30 והמשך דיכוי של הלאומים השונים תחת השיטה שעיצב מטרניך בקונגרס וינה משנת 1815 . בהשוואה לתהליכים המהפכניים הקודמים  אביב העמים זעזע את אדמת אירופה כי הוא התרחש כמעט בכל היבשת.

יש שני סוגים של התקוממויות במהלך אביב העמים:

  • התקוממויות של מחאות דמוקרטיות נגד שלטון לא יעיל ואקסקלוסיבי של מעמד הביניים כלומר מחאה נגד השלטון ובמרכז אותה מחאה התביעה לרפורמות חברתיות נרחבות.
  • התקוממויות לאומיות ועממיות נגד שלטון זר זה הופך להיות האלמנט של הלאומיות אפשר לראות במרידות שפרצו באיטליה, גרמניה, אוסטריה ובהונגריה כמרידות על רקע לאומי-כלומר רצון לסלק שלטון זר מעל האדמה שלהם ולהשתחרר ולהקים מדינת לאום משלהם.

ההתקוממות הראשונה במסגרת אביב העמים הייתה בינואר 1848 בסיציליה –כאשר אנשי פלארמו יצאו כנגד השליטה של מלכות נאפולי -המלך פרדיננד השני הם מחאו נגד השלטון המושחת וחסר היעילות של פרדיננד השני ותוך כמה שבועות המהומות התפשטו לכל ערי איטליה. את התפשטות זאת יש לזקוף לזכות הפעילות של האגודות החשאיות כי כל עוד הם התקיימו כך הייתה מסורת מהפכנית וכך היה סיכוי שהאש תתפשט לשאר שדה הקוצים. יש גם את התנועה הרפובליקנית באיטליה של מאציני שגם לה יש תפקיד לא קטן בהתפשטות האירועים המהפכניים. לפריז הגיעו האירועים המהפכניים רק ב- 22 לפברואר 1848 –כאשר ממשלה שמרנית אסרה על האופוזיציה לקיים נשף [כי היא ניצחה את הממשלה השמרנית בפרלמנט] ההמון יצאו לרחובות בגלל האיסור והתחילו להתקומם. באיטליה ניסו לפתות את המתקוממים על ידי הבטחת חוקה, עיתונות חופשית וכו' בכדי לבלום את המהפכה אך בצרפת הכוחות הצרפתיים ירו על המפגינים וב-22 לפברואר המלך לואי פיליפ נאלץ לוותר על כיסאו [מדובר במלך בעל זכויות מוגבלות שיש לו ממשלה] וקבוצה של פרלמנטרים מתונים הקימו ממשלת מעבר, שעמדה תחת לחץ רב ע"י הדמוקרטים הרדיקאלים וההמון שהפגין ברחובות לבצע בחופזה רפורמות חברתיות ואכן שעות העבודה קוצצו, הקימו סדנאות עבודה למובטלים, גיל הבוחרים ירד לגיל 21 כך שיותר אנשים יכלו לבחור. ב-23 לאפריל התקיימו הבחירות ובבחירות אלה הרדיקאלים והסוציאליסטים נחלו תבוסה צורמת מידי השמרנים מדובר ברוב של עצירי האסיפה הלאומית , התומכים לשעבר של לואי פיליפ, ליברלים ורפובליקנים מתונים שפחדו מהתדרדרות ומעבר השלטון לידי ההמון הם זכרו את התקופות האפילות של המהפכה הצרפתית ודיקטטורות ורצו למנוע התדרדרות למצב כזה. הסוציאליסטים והרדיקאלים ניסו לבצע מהפכה נוספת בכדי לדחוק את רגלי השמרנים ולבסס את שלטונם. זה לא הועיל להם כי הצבא או המשמר הלאומי התייצב לימין האסיפה. למרות הכישלון בצרפת התהליכים המהפכניים כפי שהיה קודם לכן בתחילת המאה לאחר המהפכה התעשייתית הייתה להם השפעה סמלית על מה שקרה במקומות אחרים והם אכן הצליחו להפיח רוח מהפכנית במקומות אחרים באירופה כמו בגרמניה, אוסטריה. 3 ימים לאחר שלואי פיליפ פרש ב- 25 לפברואר פרצו מהומות בחבל הריין בגרמניה והמהומות הללו התפשטו המהירות לשאר חבלי גרמניה והגיעו אפילו עד לברלין בפרוסיה. אם כן לאירועים בצרפת היה משקל סגולי רב כיוון שהם השפיעו על התהליכים המהפכניים במקומות אחרים כמו בגרמניה למרות שהם היו חסרי יעילות כי השמרנים הם אלה שתפסו את השלטון בצרפת בסופו של דבר. לגרמניה אין מסורת ליברלית חזקה כמו בבריטניה מדובר בליברליזם לאומי שמצדד בסחר חופשי בין הנסיכויות השונות בגרמניה עד שגרמניה הופכת לאזור פטור ממכסים כי הם מעקבים את הסחר החופשי אם כן יש קצת רעיונות דמוקרטים אך לא כמו בבריטניה. בגרמניה יש גם מעט סוציאליסטים אך מדובר במיעוט חסר השפעה ולכן מה שגרם למהומות בגרמניה זה יותר הדחף הלאומי והלאומיות כלומר הרצון לסלק את ההשפעה האוסטרית ולמגר את אותם נסיכים ששיתפו פעולה עם האוסטרים ולנסות לאחד את כל הטריטוריות הגרמניות למסגרת של מדינה וקהילה אחת. כפי שאמרנו המהומות הגיעו עד לפרוסיה שהיא מקרה יוצא דופן כי היא יותר מדינה מאשר נסיכות וב-17 למרץ 1848 תחת הלחץ של המהומות בברלין החליט המלך הפרוסי לערוך וויתורים בכדי להרגיע את המצב ולמנוע את התפשטות המרי האזרחי ולכן הוא הצהיר על המחויבות שלו לרייך גרמני פדראלי במקום הבונד ז"א שתהיה פדרציה של אותם ערי נסיכות גרמניות תהליך של איחוד במסגרת פדארלית במקום אותה הברית שהיא קונפדראציה. כמו כן הוא אפשר חופש עיתונות, הקמת פרלמנט ניבחר בפרוסיה והחל בצעדים מעשיים להקמת ממשלה ליברלית. הוא הולך לשלב של הקמת אסיפה מכוננות שהוטלה עליה המשימה לנסח חוקה דבר שלקח המון זמן מתוך כוונה תחילה כי המטרה הייתה לרצות את המתקוממים ולהרגיע את המצב מבלי לממש סופית את התהליכים. בפרוסיה השלטונות לא איבדו שליטה לרגע וניסו לתעל את המצב לצרכיהם לעומת זאת באוסטריה ובהונגריה שם כן היה אובדן שליטה למה שקרה בצרפת יש השלכה לאירועים המהפכניים שאוסטריה והונגריה כי הידיעות על הנפילה של המלך לואי פיליפ הוכיח שניתן להזיז את המלך מכיסאו במקרה של האוסטרים לא בדיוק את הקיסר כי אם את מטרניך שהיה יועץ בכיר למלך האוסטרי [מעין ראש ממשלה במושגים מודרניים] שאכן פוטר בהמשך כי הייתה לו אופוזיציה מגובשת ורחבה נגדו שכללה את מעמדות הביניים אך גם אנשי חצר והאריסטוקרטים שמאסו בו. אם כן היה גל עצום של התקוממויות בווינה עד שאפילו השתמשו בצבא בכדי לוודא אותם הן התפשטו לרחבי האימפריה פראג בודפשט וכו' ומטרניך נאלץ להתפטר בגלל אותו גל מהומות ונמלט לאנגליה . יומיים לאחר שמטרניך התפטר הקיסר פרדריך כינס את הדייאט האוסטרי ולצורך הכינוס הוכנסו גם צירים של מעמדות הביניים[דבר שלא היה נהוג} מכל אדמות הכתר ו"הדייאט" (הפרלמנט) התחיל לדון בניסוחה של חוקה חדשה. הדיון לא הסתיים מה שסיים אותו זה הדיכוי התותחים והרובים כך שהייתה תקופה מסוימת של רפורמה שאפשרה בסופו של דבר את חלוקת אוסטריה לשתי מדינות וביזור סמכויות לפריפריה.

עסקנו באירועים המהפכניים כאשר תחילת הדרך הייתה באיטליה ולאו דווקא צרפת המהפכנית למרות שהייתה לה חשיבות אבל לא רבה לאירועים המהפכניים באיטליה, גרמניה ואוסטריה(כלל המונרכיה ההבסבורגית) שם זה נסב סביב עליית רצונות לאומים שהם תחת שליטה של לאום אחר דומיננטי במקרה האוסטרי הלאום הגרמני והרצון שלהם להשתחרר ולקבל  ריבונות כך היה גם במקרה של ההונגרים והצ'כים(שם ההתקוממויות דוכאו בכוח צבאי) וכמובן במקרה של האיטלקים והגרמנים למרות שבגרמניה יש שתי סיבות לפרוץ ההתקוממויות לא רק הסיבה הלאומית והרצון לאחד את הנסיכויות השונות אלא גם כתוצאה מתחילת ההתבוססות של הליברליזם הגרמני ורצונם לעשות רפורמות. עצרנו בריאקציה לדיכוי המאורעות המהפכניים ב-1849 והתבססותם מחדש של משטרים ריאקציוניים בהונגריה ואוסטריה וחזרה למשרים שהתקיימו בתקופה הנאפוליונית המוקדמת.

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: