מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המלחמות הנפוליאוניות

מיד עם הגלייתו של נפוליאון בפעם הראשונה ב-1814 התכנס קונגרס וינה שבו השתתפו ארבעת המעצמות המנצחות: פרוסיה, רוסיה בריטניה ואוסטריה [יותר מאוחר הצטרפה גם צרפת]. המטרות הראשיות של הקונגרס היו להחזיר את  אירופה למצב שקדם למהפכה הצרפתית-לחזק את כל אותם משטרים אבסולוטיים שנשארו על פניו   ולא לאפשר לזרעי המהפכה הצרפתית להתפשט באירופה. בקונגרס וינה היה רצון למנוע מצרפת את המשך הלחימה ולסיים את תקופת המלחמות הנפוליאוניות, כלומר להחליש אותה  ולקבוע גבולות חדשים באירופה כי נפוליאון שינה את שיטת הגבולות לחלוטין ולמנוע אפשרות בעתיד שאחת מן המעצמות האירופאיות תעשה מה שצרפת עשתה תחת משטרו של נפוליאון ז"א שהיא תנסה לצאת למלחמה נגד שאר המעצמות במטרה להפוך להגמון באירופה . אף אחת לא רצתה שמעצמה אחרת תשלוט עליו לפיכך הם מנסים להגיע לשיטה של מאזן כוחות בינלאומי שימנע אפשרות מאחת הכוחות להשתלט על השאר.

שלושת המעצמות השמרניות יותר: רוסיה פרוסיה ואוסטריה כרתו הסכם ברית בשם הסכם  הברית הקדושה במהלך קונגרס וינה. ההסכם אפשר לכל אחת מהן לבוא לעזרת כל מדינה אחרת באירופה שיחולו בה אירועים מהפכניים: הן תתערבנה בעניינים פנימיים ותנסה לדכא את האירועים המהפכניים. לא מדובר בברית תוקפנית אלא בברית של שלום הכוונה היא לעגן איזשהו סטאטוס קוו באירופה ולא לגרום לבעיות או לכך שהמדינות תצאנה למלחמה נגד מדינות אחרות. ההבנה של מנהיגים אירופיים היא שצריך לייצב את הזירה אומנם יש לנסות למנוע מרעיונות המהפכה לנוע למקומות אחרים ומנוע מאירועים המהפכניים לחזור במקומות אחרים אבל אין שום כוונה להכניס את אירופה למצב של מלחמות פנימיות.

אנחנו רואים שכל אחד מהצדדים שומר על מאזן הכוחות גם על חשבון של מדינות כמו איטליה וגרמניה שהמשיכו להיות  מפורדות במשך שנים רבות בכדי לא לפגוע באינטרסים של פרוסיה ואוסטריה. ולמעשה מנהיגי אירופה היו מוכנים לקבל מצב שבו  איטליה וגרמניה נשארות מפורקות ולא מתאחדות בכדי לשמור על מאזן הכוחות והסטאטוס קוו בזירה האירופית [נפרדות כי חלקים מאיטליה היו שייכים לפרוסיה וזה מנע מאיטליה להתאחד וכנ"ל גם לגבי נסיכויות גרמניה]. האוסטרים היו המארחים, מטרניך ראש הממשלה האוסטרית היה היוזם של הסכם וינה ועמד מאחורי עבודת הניסוח ויצירת מאזן הכוחות בזירה האירופאית. מאותם שמרנים שיישאר כראש ממשלת אוסטריה עד אביב העמים במרץ-1848. מי שהיה יוזם הקונגרס וממנסחיו הראשיים של הסכם היה מטרניך שמשך את הועדה לכיוון האינטרסים של אוסטריה והיה מעוניין לעצב הסכמים שיגנו על עליונותה של אוסטריה כמעצמה מרכז אירופאית. ההחלטות של קונגרס ווינה היוו כהצלחה כי ההסכמים שלה החזיקו מעמד וראייה לכך היא שמ- 1815 ועד 1914 לא היה מצב של לחימה כלל אירופאית כלומר לא היו התאגדויות של קואליציות כנגד קואליציות אחרות. עם זאת עמים רבים נשארו עדיין תחת כיבוש וללא אפשרות להגדרה לאומית כמו גרמניה ואיטליה. קונגרס ווינה שלל לחלוטין את רעיון הלאומיות ושל הרעיון הדמוקרטי הליברלי וכך מונצח המצב של עמים שנשארו  תחת כיבוש למשך שנים רבות כאשר חלקם השתחררו באביב העמים וחלקם רק בתום מלחמת העולם הראשונה ותוכנית ווילסון .