מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המלחמות הנפוליאוניות

המשטר הנפוליאוני הוא משטר של טרור ששולל את רוב הישגי המהפכה הצרפתית בעיקר בנושא של ריבונות עממית וחירויות הפרט (למעט חופש הקניין כי הוא זקוק לתמיכת הבורגנות). בדיון אודות שלטונו של נפוליאון ראינו שבגלל היותו משטר של טרור זקוק לייצוא האגרסיות שלו בכדי לחזק את משטרו: למנוע אופוזיציה פנימית ולגייס את תמיכת העם הצרפתי לצרכיו הוא ואכן המשטר הנפוליאוני יוצא כל הזמן למלחמות כמו מלחמות הקואליציה. אנחנו רואים שלמעשה המלחמות מאדירות את כוחה של צרפת והופכות אותה להגמון במערב אירופה. ואכן צרפת הנפוליונית משפיעה על האג'נדה האירופאית ועיצוב המשטרים במדינות כמו פרוסיה וגרמניה הוא מצליח להשתלט עליה  ואף ממליך את אחיו ז'רון כמלך גרמניה. בשלב מסוים המלחמות הנפוליוניות מגיעות לשלב שבו חלה נסיגה כתוצאה ממספר סיבות:

• בלוקנדה על בריטניה-מביאה להיעדר של מוצרים בריטיים באירופה, ובריטניה שכבר החלה את התהליך של המהפכה התעשייתית היא היצואנית העיקרית באירופה והיא מייבא ומייצאת סחורות מהמושבות השונות והבלוקנדה גורמת לכך שסחורות בריטיות היו מועטות מאוד באירופה. חלה התמרמרות בקרב בעלי בריתו של נפוליאון המביאה לפרץ לאומי והתקוממויות כמו בספרד.
• איבוד אחיזה בהגיון של נפוליאון- מחריף את היחסים עם הכס הקדוש ברומא דבר שגורם לבעיה עם הקהילות הקתוליות באירופה-ואותה הסכמה קודמת בין האפיפיור לבין נפוליאון עולה על שרטון ופוגעת בלגיטימציה השלטונית של נפוליאון.
• המסע לרוסיה ב- 1812 – הניסיון לכבוש את רוסיה . נפוליאון מצליח לכבוש את מוסקבה אבל הרוסים השאירו שם "אדמה חרוכה" דבר שהקשה על הצבאות הנפוליונים להסתדר עם המעבר לחורף והצבא הנפוליוני נאלצו לסגת כאשר הרוסים בעקבותיהם גרמו לאבידות רבות בקרב הצבא הצרפתי ולצמצום כוחו(נותרו רק 30 אלף חיילים) דבר שיקשה יותר מאוחר על נפוליאון לגייס כוח צבאי רענן ומקצועי כתוצאה מכך נפוליאון נאלץ לגייס ילדים שלא היו מיומנים או כשירים בכדי להילחם.

נפוליאון חוזר לפריז ומתמודד עם ניסיון התקוממות של גנרל בצבא הצרפתי, ניסיון שדוכא בכוח רק לאחר שובו של נפוליאון אשתו הצעירה של נפוליאון לא הייתה מסוגלת לנהל את העניינים בהיעדרו ולדכא את ההתקוממות כשהוא חוזר הוא מדכא את ההתקוממות ויוצא למסע צבאי נוסף לגרמניה ב- 1813 .  המסע הצבאי הזה הוכתר ככישלון  הצבא הנפוליאוני נחל תבוסות קשות לאור הועבדה שלצבא לא היו מספיק חיילים מנוסים והם נאלצו לסגת חזרה לצרפת. ב- 1814 נפוליאון הודח מתפקידו בפעם הראשונה. הציבור הצרפתי תמך בנפוליאון כל עוד הוא הצליח במסעות הכיבושים כי זה הביא לצרפת האדירו את צרפת הפכו אותה לדרגה של הגמון באירופה הביאו לה תהילה ונכסים רבים אך מרגע שהוא החל לנחול תבוסות הוא הפך למעמסה ולכן נפוליאון איבד את תמיכת הציבור וסולק מכיסאו . דבר נוסף זה שבמקביל לנסיגה בכוחו של נפוליאון כוחות הקואליציה חדרו לצרפת והתקדמו לעבר פריז ולכן גם זה הגביר את הלחץ על האוכלוסייה הצרפתית להסיר את תמיכתם מנפוליאון ולחוץ עליו לוותר על כיסאו . נפוליאון הוגלה לאי אלבה (במזה"ת) היה איתו משא ומן עם מנהיגי הקואליציה לוותר על כיסאו ויאפשרו לו להחזיק בתואר של הקיסר ליהנות מהטבות חומריות ולהיות המלך של האי אלבה דבר שיש בו מעין עלבון ופגיעה ביוקרתו נפוליאון סירה ולבסוף הוא הוגלה לאלבה כשהוא חסר תארים וסטאטוס. את מקומו של נפוליאון תפסה השושלת הבורבונית בנו של לואי ה-16 שנקרא לואי ה-18 הומלך למלך על ידי כוחות הקואליציה אך מנהיגי הקואליציה דרשו ממנו שתמורה להכתרתו הוא יהפוך למונרך קונסטיטציונאלי (כפוף לחוקה) וחויב לשמור על הישגי המהפכה הצרפתית (לשמור על שוויון חירות הפרט והקניין ולא להחזיר את השלטון הפיאודלי). בפברואר 1815 נפוליאון נמלט מאלבה וחזר לצרפת. הוא הגיע לשם בתקופה לא קלה מבחינתה של צרפת כי עם כהונו של המשטר החדש חזרו לא מעט פיאודלים ואצילים שברחו בתקופת המהפכה והם ניסו להתנקם במי שפגע במשפחותיהם ולהחזיר את הנכסים שלהם חזרה לידיהם דבר שהיה בלתי אפשרי כי הנכסים שלהם נמכרו לאנשים אחרים. מעשים אלה גרמו להתמרמרות רבה בקרב הציבור הצרפתי ולמעשה כשנפוליאון חוזר הוא מתקבל באהדה על רקע העניין הזה של אנשי האצולה. נפוליאון עצמו ניסה לשמור על פרופיל נמוך הוא ביקש להופיע ברבים כמונרך קונסטיציונאלי ולא כקיסר הוא היה מוכן להגביל את סמכויותיו אבל הבעיה שלו הייתה היעדר כוח צבאי שהוא אחד מעוגני השלטון שלו הצורך להילחם לשמור על מצב של גיוס המונים לצורך מסעות כיבושים ומלחמה תמידית לא מתאפשר לו יותר לגייס צבא גדול ולחזור על ההצלחות שהיו לו עד 1812. לאחר שהוא סילק את לואי ה- 18 מהשלטון [ולואי נמלט מצרפת] הוא יצא כנגד הכוחות הבריטיים והפרוסים בכדי לחזק את מעמדו. הקרב נערך בווטרלו ביוני 1815 זוהי הפעם הראשונה שהאנגלים  נלחמים על אדמת אירופה בצבאות נפוליאון כי עד אז הם רק מימנו את מלחמות הקואליציה ולא עשו משהו ישיר. נפוליאון היה חלש מבחינה כמותית ואיכותית ולכן כוחותיו הפסידו בקרב הוא איבד שוב את כס השלטון והפעם מנהיגי הקואליציה הגלו אותו שוב למקום מרוחק יותר מאירופה -לדרום מערב אפריקה-לסנט הלנה מתוך מטרה שנפוליאון יסיים את חייו שם ואכן כעבור 6 שנים הוא נפטר כתוצאה מסרטן הקיבה.