יסודות שלטונו של נפוליאון בצרפת

מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המלחמות הנפוליאוניות

שלטונו של נפוליאון בצרפת ארך 16 שנה של יד ברזל אלימה ונשאלת השאלה כיצד הוא הצליח לשרוד בשלטון כל כך הרבה זמן?

נפוליאון השכיל להישען על 3 עקרונות בסיסיים:

1) תהילה לאומית– יציאה למלחמות התפרסות מבחינה אימפריאלית וכבישת שטחים שיביאו לתהילה. באופן יומיומי אותם קצינים שמנצחים בשדה הקרב זוכים בפרסים של קרקעות, נכסים ,תארי אצולה. מדובר באנשים שאין להם מעמד בורגני רובם באים ממעמד נמוך ,הם עלו לאט לאט בסולם הדרגות ניצחו בקרבות וגילו גבורה ונפוליאון גומל להם בפרסים רבים כך שזה מגביר את הדחף להצטיין ולהיות חלק מהתהילה הלאומית כי כרוך בזה מתן פרסים.

2) ערבות מהפכנית–  נפוליאון השיג את הערבות המהפכנית באמצעות הבורגנות כי הוא אפשר להם קניין פרטי ושוק חופשי כלומר לעשות כסף ולצבור רכוש ואפשר לאיכרים בעלות על קרקעות והאיכרים הם עיקר הכוח הצבאי. האיכרות והבורגנות הם עמודי התווך של נפוליאון והוא מפמפם באיכרות ובבורגנות אלמנטים מהפכניים שלמעשה לא שווים כלום במציאות כי המשטר הוא דיקטטורי שלא מכבד כל כך את הזכויות שלהם כי החוק לא מאפשר הבעת דעות נגדו או החלפת המשטר.

3) עיקרון המנהיגות האישית– נפוליאון מרכז בידיו את כלל הסמכויות התחיקתיות: הוא מחוקק חוקים הוא המנהיג, הוא הרשות המבצעת והוא המצביא הצבאי (למרות שהוא לא משתתף בכל הקרבות אלא רק בקרבות החשובים ביותר) אין משטר פרלמנטארי (אין אסיפה לאומית כי היא בוטלה) בצרפת ובמקומה הפעילו את השיטה של משאלי העם אך הם היו מסולפים כי הם כיוונו את רצון הנשלטים לאינטרסים של הדיקטטורה ז"א יש הכוונה וסילוף של הדברים. לאחר שנפוליאון הכריז על עצמו כקיסר ב- 1804 מתבטלים המשאלים. ב- 1803 התחילה תקופה חדשה של מלחמות קואליציה האנגלים ניסו לקשור קשר נגד נפוליאון ולהתנקש בו. ניסיון זה נכשל ואז נפוליאון החליט שהגיע הזמן להכתיר עצמו כקיסר צרפת. הוא רצה  להוכיח שהוא מסוגל לשלוט על אירופה ועל צרפת לבדו על ידי הכתרת עצמו כקיסר הוא מזמן את האפיפיור לפריז ולא מאפשר לו להכתיר אותו אלא לוקח ממנו את הכתר ומכתיר עצמו כקיסר צרפת כלומר עדות לכך שהוא לא צריך אף אחד.