מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המלחמות הנפוליאוניות
לאחר עלייתו לשלטון נפוליאון נידרש לטפל במספר סוגיות בוערות בעיקר בנושאים פנימיים בצרפת הוא צריך להילחם מספר מלחמות בכדי להשיג איזשהו שקט הוא צריך לבסס הגמוניה צרפתית באיטליה אזור הריין וארצות השפלה. ב-1800 נפוליאון מנצח בשתי קרבות: קרב מרנגו באיטליה וקרב hohenlinden בגרמניה. למעשה הניצחון בקרבות כופה על אותן חברות קואליציה שנלחמו בצרפת הסכם שלום שנחתם ב- 1801 ואפשר לצרפת להרחיב את גבולותיה באזור הריין ארצות השפלה, ואיטליה ולמעשה צרפת הופכת להגמון במערב אירופה. דבר זה מביא לנפוליאון תקופה קצרה של שקט יחסי והוא מתפנה לטפל בזירה הפנימית הדבר הראשון שנפוליאון נידרש לעשות להביא לשקט ציבורי כי יש עדיין ניסיונות מהפכה והמון אנשים שלא מרוצים מהתוצאות של התהליכים המהפכניים והעובדה שאדם אחד משתלט על המערכת הפוליטית מבסס משטר דיקטטורה ונוקט בטרור לשם כך ולכן הוא מחסל את מתנגדי המהפכה מימין ומשמאל . הוא חייב להסדיר את המצב הכלכלי בצרפת כי יש בעיה כרונית של גביית מיסים והוא מבסס שלטון כלכלי ריכוזי ומסדיר את מערכת המיסוי. לנפוליאון יש בעיה שמקרינה על המצב הפנימי בצרפת וזה מערכת היחסים של הכס הקדוש ברומא-מוסד האפיפיורות וזה מערער את מעמדו מבית כי צרפת היא מדינה קתולית והוא חייב להסדיר את הדברים.המהפכה שדדה את רכושה של הכנסייה כדי למלא את הקופה הציבורית ולמעשה הכס הקדוש הרומי איבד נכסים רבים בצרפת כתוצאה מהתהליכים המהפכניים ונפוליאון היה חייב להתפייס עם הכס הקדוש והכס הקדוש היה מוכן להכיר בכך שאותם נכסים אבדו ועברו לבעלות צרפתית הן פרטית והן ממשלתית. שני הצדדים היו מוכנים להגיע לפשרה מסוימת אך הכס הקדוש דרש בתמורה לכך שהוא מוותר על הנכסים והתביעות באופן סופי שלדת הקתולית יהיה מעמד בכורה בצרפת והכמרים יהיו עובדי מדינה שיקבלו את משכורתם מהמדינה. נפוליאון חש שזה תשלום סביר להתפייסות עם הכס הקדוש. גם מבחינת המשפט והחוקים נפוליאון היה חייב לשנות את החוק בכדי לבסס את המשטר האוטוריטארי שלו כשליט יחיד. הוא ניסח ספר חוקים חדש שנקרא "קוד נפוליאון" שנועד להבטיח את האינטרסים של הבורגנות האמידה שהייתה אמורה לשמש כחוט השדרה של משטר נפוליאון. השוויון בפני החוק וחירות הפרט עדיין נשמרו לזמן קצר נוסף[יחול כרסום הדרגתי בהם כי אי אפשר לבסס משטר דיקטטורה תוך שמירה על עקרונות השוויון והחירות]. מה שנשמר בדגש רב זה חירות הקניין ז"א אנשים יכלו להחזיק בקניין פרטי ולעסוק במסחר כי נפוליאון חפץ ביקרם של אנשי הבורגנות ובקיומו של שוק חופשי כדי לבסס את הכלכלה הצרפתית שלא הייתה במצב טוב. ערב המהפכה התעשייתית, צרפת היא לא מדינה מתועשת היא מדינה אגרארית ואין צורך לגרום לזעזועים רבים כי המצב הכלכלי שם הוא גם כך קשה כתוצאה מהאירועים המהפכניים ומהמדיניות הכלכלית הרופסת של המשטר הישן ולמעשה מבחינתו של נפוליאון יש אינטרס לשמור על כלכלת שוק חופשית.למרות זאת נפוליאון שולל את עקרון הריבונות העממית הוא רואה בעצמו סמכות העליונה ולא העם מינה אותו ולכן העם גם לא יכול להמיר את שלטון הדיקטטורה לשלטון דמוקרטי . זו חזרה אחורנית מתוצאות המהפכה הצרפתית כי הסמכות הפוליטית העליונה היא לא בידי העם אלא עוברת לידיו של נפוליאון ששומר עליה באדיקות רבה. בתקופה יותר מאוחרת הוא עושה צעדים לשלילת חופש הדיבור חופש הביטוי וחופש העיתונות. הציבור לא מורשה להתאסף ולא מתאפשרת מחאה כנגד נפוליאון. נפוליאון שלל מהאזרחים את האפשרות למגר את שלטונו או ליזום מהלכים שיובילו לביטול הדיקטטורה והפיכתה לדמוקרטיה. כל הצעדים נועדו למרכז את מלוא הסמכויות החוקתיות והביצועיות בידיו של נפוליאון כשהוא משמש כשליט יחיד. המשטר של נפוליאון ניזון ממלחמות ללא החצנת האלימות ויציאה למערכות צבאיות דחופות נפוליאון לא היה יכול להתקיים כי הוא היה צריך לגייס סביב המנהיגות שלו את העם אז הוא גייס את זה באמצעות מערכות צבאיות דחופות וגם באמצעות מעשי טרור. בנוגע לבורגנות האמידה הוא אפשר לה להמשיך במסחר לצבור הון וזה סייע לו כי הוא קיבל בסיס תמיכה די נרחב ממנה.
ראה גם: יסודות שלטונו של נפוליאון בצרפת
