מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית

בדיון שלנו אודות המלחמות הנפוליאוניות אנחנו נעסוק בתקופה של מנובמבר 1799 שבה נפוליאון תופס את השלטון עד לנפילתו ב- 1814. לתקופה הנפוליאונית יש חשיבות רבה מכמה וכמה מאפיינים ומניעים: לאחר המהפכה הצרפתית יש חזרה לאחר פרק זמן של מספר שנים לדיקטטורה (שלטון של אדם אחד) ואף למשטר של קיסרות כי יש אדם אחד שמבטל בהדרגה את הישגי המהפכה: את ההישגים של שוויון ושל החירות חוץ מדבר אחד של חירות הקניין כי הוא צריך מעמד הביניים כי הם הבסיס של השלטון שלו ובלעדיהם הוא לא יחזיק מעמד. נפוליאון היה זקוק למלחמות להחצנה של האירועים המהפכניים כדי לשמור על כיסאו. ללא מלחמות הוא לא יכול לגייס את החברה הצרפתית ולהמשיך להתקיים במשך כ- 16 שנה . משטרו היה משטר טרור- הוא נישען על הצבא ועל משטרה חשאית שהייתה לה מערכת ענפה של מודיעין בצרפת ובארצות הכבושות שלה, אבל זה לא מספיק בכדי לשרוד לאורך תקופה ארוכה.  למרות זאת הייתה תמיכה בנפוליאון הוא הפליא בגיוס תמיכת אנשי הצבא ושל העם במשטרו. התקופה הנפוליאונית והתוקפנות של צרפת הנפוליאונית תרמו להוצאת הרעיון המהפכני והעברתו מעבר לגבולות אירופה. למרות שהגייסות הנפוליונים לא צעדו בשם המהפכה אלא בשם תפארת צרפת ותהילתה ובכל זאת במקומות שאליהם הם הגיעו נשתלו זרעי המהפכה אפילו עד לרוסיה (בתקופות יותר מאוחרות). כל זה קרה כתוצאה מהמלחמות הנפוליאונית מהמגע בין הצבאות הצרפתים לצבאות אחרים וההיחשפות של קציני צבא ואנשי אצולה לרעיונות המהפכה הצרפתית. עם סיום מלחמות הנפוליאונית ומיגורו של משטר נפוליאון אירופה הופכת להיות ריאקציונרית כלומר אנטי מהפכנית יש רצון לשמור על אותם משטרים אבסולוטיים (מדינות גדולות כגון אוסטריה-הונגריה)אפילו על חשבון מדינות יותר קטנות כמו איטליה וגרמניה לא מאפשרים להם רציפות טריטוריאליות ואפשרות לאיחוד כדי לשמור על מעצמות כמו האימפריה האוסטרו הונגרית ופרוסיה עצמה. יש הסכמה בין המדינות שניצחו את נפוליאון (חוץ מאנגליה) להתערב בעניינים של מדינות שיעברו תהליכים מהפכניים, לדכא את התהליכים באבם מתוך רצון לשמור על אירופה מפני האפשרות שהתהליכים המהפכניים יחזרו באירופה. בשלב זה של העשור הראשון והשני של המאה ה-19 יש רצון לשמור על כל אותם ממלכות ולחסום את הדרך מפני רעיונות המהפכה והפצתם בכלל רחבי אירופה. ואכן מהלך העניינים באירופה לאחר המלחמות הנפוליונית יהיה יותר שמרני יותר ריאקציונארי,  בצרפת תהיה רסטורציה ובמקומות אחרים יהיה ניסיון לדכא מהומות ולשמור על הקיים עד אביב העמים ב-1848-1849 ואז לא יכלו לחסום יותר את אותם רעיונות מהפכניים אך יוכלו לעצב את היחסים בין המדינות וזה יחזיק מעמד עד מלחמת העולם הראשונה.

מאמר א': עלייתו של נפוליאון לשלטון

מאמר ב': שלטון נפוליאון בצרפת: קוד נפוליאון

מאמר ג': יסודות שלטונו של נפוליאון בצרפת 

מאמר ד': נפוליאון, מלחמות הקואליציה והסכם טילזיט

מאמר ה': הגלייתו, חזרתו והגלייתו השנייה של נפוליאון

מאמר ו': קונגרס וינה