מידה כנגד מידה טובה? על עין תחת עין ועיוורון עולמי

"עין תחת עין והעולם נעשה עיוור" אמר מהטמה גנדי. אולם בניגוד להודי השלו העולם העתיק דווקא האמין בעיקרון "מידה כנגד מידה" או בלטינית: Lex talionsחוק הגמול. בתנ"ך העברי אנחנו כמובן מכירים את שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ." (ויקרא כ"ד י"ז-כ') אך לרעיון הזה יש אף מקורות קדומים יותר כמו למשל חוקי חמורבי.

לעקרון מידה כנגד מידה יש כמה סיבות ונימוקים טובים. יש בו כמובן מרכיבים פסיכולוגיים בסיסיים של נקמה הדוחקים בנו לרצות שאדם שגרם סבל יחווה בעצמו סבל זהה. מרכיב נוסף שמשחק כאן הוא הצורך להשיב את ההרמוניה והאיזון למציאות, מתוך אמונה שכאשר אדם עובר על החוק ופוגע פגיעה כלשהי במישהו הוא מפר איזון בעולם שמצריך תיקון. עיקרון המידה כנגד מידה גם יכול לשמש כאמצעי הרתעה מאחר והאדם יודע שכל רווח שהוא עשוי להפיק מעבירה על החוק יצא בהפסדו. לבסוף, ברעיון של מידה כנגד מידה יש גם מימד של צדק מכיוון שמידת הענישה נקבעת באופן אוטומטי ואין מקום להטות משפט לכאן או לכאן (חשבו למשל על הדיון הטעון בימינו על מידת הענישה שמחייבות עבירות שונות).

עם כל היתרונות שיש לעקרון מידה כנגד מידה, נראה שאחרי הכל החסרונות שלו גדולים ממה שיש לו להציע. ביסוד זניחת רעיון "עין תחת עין" עומדת ההבנה כי צורה כזו של ענישה עלולה להכפיל למעשה את הנזק שנגרם לחברה על ידי פשיעה ולא בהכרח להוביל לירידה בפשיעה. חז"ל הציעו לא לקבל את הרעיון של "עין תחת עין" באופן מילולי ולהמיר את הענישה או הפיצוי על עברה בשווה ערך כספי. מערכת הענישה של ימינו מיישמת את הגישה הזו על ידי ניסיון לקבוע את ערכו של עוון במונחים של קנס כספי או זמן מאסר.

מאמר זה הוא חלק מסדרת:

צדק

מהו צדק? רעיונות על חברה מתוקנת

 

 

השיטה הכי גרועה חוץ מכל השאר: ציטוטים מפורסמים על דמוקרטיה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות