כינוס אספת המעמדות במהפכה הצרפתית

מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, פרק המהפכה הצרפתית

אחד מהאירועים המרכזיים במהפכה הצרפתית היה כינוסה של אספת המעמדות במאי 1789.

בצרפת המלוכנית יש שלושה מעמדות:

  • מעמד ראשון– אצולה אריסטוקרטית.
  • מעמד שני-אצולת הקרקעות, אצולת הגלימה והכמורה.
  • מעמד שלישי-בורגנות-מעמדות הביניים העירוניים.

אסיפת המעמדות הורכבה מ-1200 צירים מכל שלושת המעמדות והיא התכנסה בפעם האחרונה ב-1614 כלומר עברו 175 שנה מאז הכינוס האחרון שלה ועד 1789 . יש היסטוריונים הטוענים שלואי ה-16 היה מתון יותר וליברלי ומה שהוא עשה נבע מכך שהוא הבין שהוא לא יכול יותר לדכא את האצולה באמצעי דיכוי ולכן הוא השתמש בכלים יותר ליברלים כמו כינוס אסיפת המעמדות דבר שנמנעו מלעשות אותו כי המלך לא יכול היה לשלוט באופן מלא  בבורגנות והוא גם לא רצה להכיר בבורגנות שחקן במערכת הפוליטית. כשלואי ה-16 הלך על הקלף הזה ב- 1789 הוא היה מעוניין לטפח את מעמד הביניים על חשבון האצולה. האצולה שלחה 288 נציגים גם הכמורה הייתה אמורה לשלוח כמות דומה של נציגים ומעמד הביניים העירוני היה אמור לשלוח 600 נציגים אך בפועל נשלחו 648 איש כך שלמעמד השלישי יש יותר כוח מספרי מאשר לאצולה ולכמורה יחד. על האצולה והכמורה אי אפשר לדבר כמקשה אחת שכן אנשים משנים דעות מוכנים לבצע רפורמות חברתיות ומיד עם הכינוס הראשון מתוך 288 אצילים 46 עורקים מיד למחנה של המעמד השלישי ובהמשך עוד כ-30 אצילים ערקו למחנה המעמד השלישי.  גם אצל הכמרים יש כמרים מרקע עני יותר שמתקרבים ותומכים בתביעות של מעמד הביניים. לצורך הכינוס היו אמורים להגיע 1200 צירים שהיו אמורים להצטייד מראש במחברות קובלנת שיכילו הצעות לתיקון המצב בכל אחד מהמחוזות. אנשי מעמד הביניים גם הם לא היו מקשה אחת:

  • אלה שבאו מערי השדה לא היו מהפכנים אמיתיים. הם היו נתינים נאמנים של בית המלוכה הבורבוני ורובם המכריע חשב במושגים של תיקון המעוות, ביצוע רפורמות מקומיות,מיסוי באדמיניסטרציה
  • הצירים של המעמד השלישי שהגיעו מפריז באו עם הצעות רדיקאליות כמו ניסוח של חוקה כתובה ראשונה באירופה וכינון של מוסדות מייצגים קבועים כמו אסיפה לאומית ופרלמנט שבהם יהיה להם ייצוג קבוע אם כן יש הבדל משמעותי בין אנשי המעמד השלישי בפריז לבין המעמד השלישי בפרובינציות

אם כן שניהם ביחד ביקשו להגביל את זכויות היתר של בני המעמדות העליונים ומנגד בני המעמדות העליונים ביקשו להרחיב את זכויות היתר שלהם. כלומר יש ניגוד בין קונפליקטים ואין שום ניסיון פשרה בין שני המעמדות הגבוהים לבין המעמד השלישי. התהום היא מהותית ובלתי ניתנת לגישור.

זהו למעשה המצב לאשורו עם כינוס אסיפת המעמדות ב-5 למאי. כשאסיפת המעמדות התכנסה שום תהליכים מהפכניים לא נראו באופק. הייתה ציפייה כללית לשינוי מסוים אך אף אחד לא ידע בדיוק מה ייעשה ומי זה שייבצע את השינוי. מה שהיה וודאי זה שמי שיזם את מחברות הקובלנה היה זה המלך שהורה לצירים השונים להכין אותן וכפי הנראה יוחס למלך שהוא מעוניין בשינויים מסוימים כתוצאה מאותה יוזמה. מי שבסופו של דבר לקח את היוזמה לידיו היו בני המעמד השלישי שהבינו שפשרה היא חסרת סיכוי והם הכריזו על עצמם כאסיפה לאומית ביוני 1789 ומיד הם החלו בניסיונות ניסוח של חוקה שבמרכזה התביעה לחירות אשר תבטל את ההגבלות של הכלכלה המרקנטיליסטית– כלכלה שממוקמת בין כלכלה פיאודלית לכלכלה שוק חופשי –כלומר יש יוזמה אבל המלך קבע את אופי הכלכלה ויש זכויות יותר ואשר לבעלי קניין אין זכויות יתר על המידה כי הוא לא שווה זכויות למלך ולאצולה אך עדיין מדובר בכלכלה שהיא בדרך לכלכלת שוק חופשי. מה שרצו אותם בעלי קניין אותם זה חופש קניין וצמצום משמעותי של הסמכויות האבסולוטיות של המלך. כשאתה מעוניין בחופש קניין וביסוס כלכלת שוק חופשי אתה צריך קודם לכן לדאוג לשאר החירויות כמו חופש הביטוי חופש המידע (מידע צריך להיות נגיש אליך בכדי לעשות עסקים ) הכול צריך להתנקז ביחד ובסופו של דבר זה יאפשר חופש קניין. המלך והמעמדות העליונים מפולגים ומסוכסכים ולכן אין להם את היכולת והכוח להתנגד ליוזמות של בני המעמד השלישי הם ניסו לעשות מספר דברים כדי לפזר את האסיפה הלאומית דבר שהוביל לכך שחברי האסיפה הלאומית נשבעו בתגובה שלא להתפצל עד אשר תנוסח חוקה. היה ניסיון לטרפד את העניינים חוגים שמרניים מסוימים לחצו על המלך שתחת השפעתם והשפעת המלכה ניסה הכניס את הצבא לתמונה. הוא פיטר את שר הכספים שלו שהיה אזרח שוויצרי והיה אהוד מאוד על בני המעמד השלישי ועל ההמונים והליברלים כי הוא ביקש לעשות רפורמות רציניות וכאשר הוא פוטר עלה החשש שהמלך פיטר אותו בכדי לשלוח את הצבא להשתלט ולפזר את האסיפה הלאומית זה הביא להתקוממות כללית בפריז ההמונים התקהלו ברחובות אספו כלי נשק חששו מפני אפשרות של דיקטטורה צבאית. ההמונים הקימו מליציה אזרחית כדי להגן על ההישגים המהפכניים שהושגו עד כה. ב- 14 ביולי 1789 במהלך חיפוש כלי נשק הם הסתערו על הבסטיליה הקונסיזיירי שהיה בית כלא ששימש כסמל לעריצות המשטר המלוכני ולמעשה נפילת הבסטיליה סימלה את קיצו הקרב של המשטר האבסולוטי בצרפת והיא גם העבירה את הדגש המהפכני מאנשי המעמד השלישי האמידים אל ההמון שלא היה לו נציגים באסיפה ושמעמד הביניים התיימר לייצג אותם למרות שבפועל הוא לא ייצג אותם.פשוטי העם רצו לשפר את מצבם הכלכלי הם רצו יותר אוכל אך הם למעשה לא יכלו להשמיע את קולם וכאן יש אפיזודה שבה לראשונה שבה פשוטי העם נכנסים לתהליכים המהפכניים ומתערבים בהם וזו תהיה מגמה שתוביל הלאה את המהפכה.

ראו גם: היום שבו אי אפשר יותר: איך באות מהפכות לעולם?

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות