כשצלצלת רעד קולך / נתן זך – סיכום, ניתוח ואמצעים אמנותיים

כשצלצלת רעד קולך / נתן זך 

כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאני אבל בגללך

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך
כי כשצלצלת רעד קולך

ואני ידעתי שאני אבל בגללי
ולא היה לך צורך לשמוע את קולי

כי כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאת כבר אינך.

 

 

נושא השיר

בשיר קצר זה, בעל הבתים הלא מפוסקים והקצרים מציג זך את כאב הפרידה. השיר מתאר את הרגע שבו שני אנשים מרגישים שהקשר שהיה ביניהם הסתיים. הם עדיין רגישים זה לזה ומבינים זה את זה ללא מילים, הקירבה שהייתה ביניהם הולכת ונעלמת. ההרגשה הזו גורמת להם צער וכאב אבל הם לא מבטאים את רגשותיהם. השיר מתאר שיחת טלפון בין השניים. השיר לא מוסר לנו מה היו הסיבות לניתוק הקשר ביניהם. השיר מתרכז דווקא בשיחה, כאשר הדברים שלא נאמרו והרעד של הקול הם החשובים.

 

ניתוח הבתים

בית ראשון- הזוגיות אינה מתוארת בשיר, אלא הפרידה וכאב הפרידה ה"צף" על פי תגובת הדובר.

הפרידה מתרחשת עם צלצול הטלפון. קולה של הנמענת- האהובה נשמע אחרת: "כשצלצלת רעד

קולך.." הרעד בקולה מסגיר את דברי הפרידה. ניתן להסיק מהשיחה על ידה, שהפרידה נובעת

מיוזמתה. הדובר כלל אינו מפרט את תוכן הדברים, אלא את מאפיין קולה ובכך אומר הכל.

תגובת הדובר לרעד קולה מתבטאת בידיעה שהוא אבל בגללה )מאשים אותה באבלו, באובדן

הזוגיות וסיומה( אולי מפני שהפרידה יזומה על ידה. אי אפשר להבין מהדברים אם האשם נטוע

בה או בו. מדוע בחרה לעזוב ולסיים את היחסים?

הדובר משתמש במילה "אבל" כביטוי להתמודדות עם הפרידה. הפרידה הרי היא אובדן של אדם

יקר, כמוות רגשי, שיש להתאבל עליו.

 

בית שני – הדובר מבהיר שכלל לא היה לו צורך לשמוע את דבריה, שכן טון הדיבור והרעד בקולה

הסגיר את דבר הפרידה. כלל לא חשוב התוכן, אלא הכאב הנלווה לפרידה: "ולא היה לי צורך

לשמוע את דברך/ כי כשצלצלת רעד קולך".

האם ידע על כך? האם ראה את הפרידה מגיעה ומתממשת? כיצד ניתן להסביר את הידיעה של

הדובר? האם היה אשם בדבר?

 

בית שלישי – הדובר ממשיך ומתאר את כאב הפרידה ואת תגובתו האילמת והשתקנית לדברי

האהובה: "ואני ידעתי שאני אבל בגללי ולא היה לך צורך לשמוע את קולי". הפעם בשונה מהבית

הראשון, הוא מאשים את עצמו באבלו, באובדן. האם בכך מציג את סיבת הפרידה )הוא אשם בה(

או שמא מתכוון לכך שהוא כואב ומתאבל על הטובה שאיבד?

מדוע לא מוצא טעם להשמיע את דבריו? האם מבין שדבריו לא יועילו והיא כבר "אבודה" לו?

 

בית רביעי – בבית זה ישנה חזרה על המשפט "כי כשצלצלת רעד קולך" כמשפט מסכם בו מבהיר

הדובר את דבר הפרידה: "ואני ידעתי שאת כבר אינך". הנמענת כבר אינה שלו. צלצול הטלפון

סותם את הגולל על זוגיותם ולא נותר דבר לעשות. בשיחת הטלפון הזו, היא מונעת את נוכחותה

מכאן ואילך מחייו.

 

 

אמצעים אומנותיים בשיר "כשצלצלת רעד קולך" :

 

  1. מבנה השיר– השיר בנוי בארבעה בתים קצרים, בעלי שתי שורות כל בית. בהעדר פיסוק

נוצרת התחושה שהבתים מתמזגים זה עם, ובכך מציגים את הזוגיות החזקה והמחוברת שככל הנראה הייתה להם, שנשברה עם צלצול הטלפון המודיע על הפרידה.

 

  1. חרוז ומצלול – מצלול (חזרה על צלילים, היוצרת ניגו) בחזרה על המשפטים מודגשים

הצלילים: צ, ל, ך. החרוזים הסוגרים את שורות הבתים: קולך, בגללך, דברך, אינך,

בגללי, קולי, מדגישים את צורת הציווי "לך" שכנראה הדובר מרגיש. ואת תחושת העלבון והכאב המשתמעת מהשיר.

 

  1. חזרה –

* "כשצלצלת רעד קולך" מדגיש עד כמה היה לו קשה לשמוע אותה רועד, וכמה היה קשה לו להפנים את מה שמשתמע מכך (שהיא נפרדת ממנו).

 

* "ואני ידעתי" החזרה על כך שהוא ידע מעצימה לנו את התחושה שהוא ידע שמשהו הולך לקרות בינהם, וכנראה לא עשה כלום או לא מספיק כדי לשנות זאת. הוא ידע שהם ייפרדו וזה מוסיף לכאבו.

 

* "אבל" השימוש החוזר במילה אבל, ולא עצבות למשל, מראה לנו עד כמה כאב הפרידה חזק עבורו, ממש כמו שמישהו קרוב אליו נפטר והוא באבל עליו.

 

* בעזרת החזרה מודגש לנו הבית השלישי – בעקבות כך שהוא היחיד בו לא מוזכר צלצולה. בית זה מודגש כי פה הוא לוקח אחריות על הפרידה ומבין שהוא זה שכנראה גרם לפרידה בינהם, וזה דבר שקשה לעקל ולהבין.

 

סיכום זה הוא חלק ממאגר סיכומים לבגרות בספרותפרק שירה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות