ולמה היא נושכת את שפתיה / מאיר ויזלטיר – סיכום

ולמה היא נושכת את שפתיה
מאיר ויזלטיר

וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ

וְלָמָּה הִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ

בִּזְמַן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת

עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ

 

וְלָמָּה הִיא שׁוֹלַחַת אֶת יָדֶיהָ

כְּאִלּוּ מְמַשְׁמֶשֶׁת בָּאֲוִיר

כְּאִלּוּ יֵשׁ כַּפְתּוֹר שֶׁאִם תִּלְחַץ בּוֹ

יִפָּתַח הַשַּׁעַר אֶל הָעִיר

 

כְּאִלּוּ שֶׁהָעִיר בֶּאֱמֶת צוֹפֶנֶת

סוֹדוֹת וּמַמְתַּקִּים נַעֲלָמִים

כְּאִלּוּ יֵשׁ בַּחוּרִים כָּאֵלֶּה

אַךְ יֵשׁ גַּם סוּג אַחֵר שֶׁל עֲלָמִים

 

וְלָמָּה הִיא נוֹשֶׁמֶת אֶת שָׁדֶיהָ

וְלָמָּה הִיא בּוֹלַעַת אֶת רֻקָּהּ

כְּאִלּוּ הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִפְסִידָה

אֶת הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה הַמְּתוּקָה

 

וְלָמָּה הִיא הוֹלֶכֶת מְחֻבֶּקֶת

עִם הַבָּחוּר שֶׁמְּחַבֵּק אוֹתָהּ

בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ

בִּזְמַן שֶׁהִיא לוֹטֶשֶׁת אֶת עֵינָהּ

הרעיון המרכזי בשיר (פתיחה)

השיר "ולמה היא נושכת את שפתיה" מאת מאיר ויזלטיר הוא שיר אהבה בלתי אפשרית של צעיר המאוהב בבחורה הקשורה לאדם אחר. מנקודת מבטו של הדובר המביט מהצד, נראה כי היא לא מעוניינת בקשר שלה עם הבחור שאיתה. הדובר משליך את הרצון שלו להיות איתה על התנהגותה ומפנטז על כך שהיא רוצה למעשה אותו.

לאורך השיר הבחורה מוצגת כמישהי שמרגישה תחושת פיספוס והחמצה. לפי תחושת הדובר כנראה אהבה בחיים, ואולי היא אפילו מרוצה מאהבתה, אך היא מרגישה שהיא מפספסת דברים אחרים, שונים.

השאלות הרבות של הדובר "למה" באות להראות את השאלה שמטרידה איתו – למה היא לא איתו ??

בית א

(אנאפורה – חזרה על מילה או מילים בתחילת השורה, מטרת השימוש באנאפורה היא הבלטה והדגשה של מסר כלשהו. )

 

אנאפורה – הבית מתחיל בסדרת שאלות המוצגות כאנאפורה "ולמה היא". שאלות אלה מביעות ניגוד בין המצב שהדוברת נמצאת בו (מחובקת עם בן זוגה) לגומת מה שהיא באמת רוצה (ריגושים אחרים, אולי בן זוג אחר).

השיר מתחיל בשאלה "ולמה היא נושכת את שפתיה" "ולמה היא לוטשת את עיניה", אשה שנושכת שפתיה מציגה מצב של כאב, חוסר סיפוק ממצבה, שמשתקף בהסתכלות סביב ובחיפוש  אחר נעלם כלשהו. חוסר הסיפוק והכאב מוחרף כאשר מתברר שהיא מבצעת פעולות אלו באותה העת שהיא הולכת מחובקת עם הבחור שמחבק אותה. מצבה לא ברור כי היינו מצפים שאשה שגבר מחבק אותה והיא עטופה באהבה מחבקת תהיה מרוצה ומסופקת ,אך תגובתה היא אחרת ומכאן סדרת השאלות.

בית ב

הבית השני ממשיך בשאלה "ולמה היא שולחת את ידיה " ,המשך הבית מסביר שהיא כאילו נוגעת וממששת את האויר. יש כאן אנאפורה נוספת – "כאילו" כדי להדגיש שלדעת הדובר כל מה שהיא עושה זה בכאילו, היא כאילו עם בן זוגה, אך מחפשת באמת דברים אחרים.

מטאפורה – "כאילו יש כפתור שאם תלחץ בו יפתח השער אל העיר" שליחת הידיים של הנערה המחובקת מראה על החיפוש שלה אחר דבר אחר תוך כדי קיום מערכת יחסים עם בן זוגה. השער שהיא מחפשת הוא מטאפורי ובא לתאר לנו שהיא מחפשת התחדשות ושינוי, הנמצאים מאחורי אותו שער.

 

בית ג

בית זה בולט לעומת שאר הבתים בכך שכאן אין לנו שאלות – כאן מוצגת התשובה לשאלות. בית זה נפתח לא בשאלה החוזרת "ולמה היא" אלא בהמשך הסבר החיפוש וחוסר הסיפוק של הנערה.

מטאפורה –  "כאילו העיר באמת צופנת סודות וממתקים נעלמים", הנערה חשה שבעיר יש סודות וממתקים נעלמים שהיא מפספסת. הסודות והממתקים מייצגים את האושר, ריגושים חדשים, חיים אחרים, עתיד שונה, או בן זוג אחר שהבחורה מחפשת. המטאפורה מחדדת את המבחר הרב שיש בעיר ועליה לבחור מבין כל הממתקים והסודות את המתאים לה.

בשורה השלישית מתבהרת הבעיה של הנערה, "כאילו יש בחורים כאלה אך יש גם סוג אחר של עלמים",כלומר יש מבחר רב של בחורים ועלמים ממגוון סוגים והבעיה והקושי שלה הוא בכך שיש מבחר גדול מידי וקשה לה לבחור רק אחד.

בית ד

הבית הרביעי מתחיל שוב בשאלה "ולמה היא", "ולמה היא נושמת את שדיה ,ולמה היא בולעת את רוקה", פעולות פיזיות אלו מראות על הקושי הפיזי הרב שבו היא מצויה דבר המשקף את הקושי הנפשי שלה.

בשורה השלישית יש מטאפורה שבאה להסביר מדוע היא נמצאת במצוקה נפשית. מצוקתה הנפשית קיימת בגלל תחושתה ש"הפסידה את המנה האחרונה המתוקה",כלומר יש לה תחושה שהיא הפסידה את  אפשרות הבחירה, לבחור את הבחור המתוק והטעים ביותר שמוצג כאן באופן מטאפורי "כמנה אחרונה טעימה".

בית אחרון

בבית האחרון של "ולמה היא נושכת את שפתיה" יש הבעה של פאסימיות ויאוש מצד הדובר שמבין שדבר לא השתנה. הבחורה ממשיכה להיות עם הבחור שאיתה, למרות שלדעתו שהיא לא מסופקת ורוצה לחדש ולהתרגש.

הבית האחרון זהה לבית הראשון רק במהופך. אולי אפשר להבין בכך שכעת החיבוק שנראה לנו כחם ואוהב בבית הראשון נראה כעת כחיבוק שמעניק תחושה של חנק ,של סגירות ולא חיבוק חם ואוהב.

 

דרכי עיצוב בשיר "ולמה היא נושכת את שפתיה"

מבנה השיר – בשיר אין סימני פיסוק והוא נקרא ברצף – מעיד על התרגשותו של הדובר, שנשימתו נעצרת למראה הבחורה שהוא רוצה עם בחור אחר.

אנאפורה – חזרה על מילה או מילים בתחילת השורה, מטרת השימוש באנאפורה היא הבלטה והדגשה של מסר כלשהו.

" ולמה היא …" הדובר מרבה בשימוש באנאפורה כדי להדגיש את השאלה שמטרידה אותו – למה היא עם הבחור שמחבק אותה ולא איתו ??

"כאילו" – החזרה על המילה כאילו מדגישה לנו שהדובר חש כי הבחורה מעמידה פנים עם בן זוגה, היא כאילו מרוצה להיות איתו אך היא לא באמת רוצה בכך (לדעת הדובר).

מטאפורה – המטאפורה המרכזית היא השוואה בין הריגושים שמחפשת הדוברת לממתקים.  "סודות וממתקים נעלמים" , "המנה האחרונה המתוקה". הממתקים מייצגים פיתויים שקשה לבחורה לפספס. פיתויים אלה תמיד יהיו שם כך שתחושת הפספוס של הבחורה כנראה לא יפסקו לעולם. הדובר משוכנע שהוא הממתק שהבחורה מפספסת ורוצה לחשוב שתמיד היא תרצה בו, גם כשהיא עם מישהו אחר.

"כאילו יש כפתור שאם תלחץ בו יפתח שער לעיר" שליחת הידיים של הנערה המחובקת מראה על החיפוש שלה אחר דבר אחר תוך כדי קיום מערכת יחסים עם גבר מסויים. השער שהיא מחפשת הוא מטאפורי ובא לתאר לנו שהיא מחפשת התחדשות ושינוי, הנמצאים מאחורי אותו שער, שער שיפתח אם היא תיפרד מבן זוגה.

סיכום זה הוא חלק ממאגר סיכומים לבגרות בספרותפרק שירה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות