תיאוריית ההתקשרות של בולבי: התבנית של האהבה

פסיכואנליזה

זיגמונד פרויד העמיד את כל ההתנהגות האנושית על שני דחפים יסודיים שמספקים את האנרגיה המניעה את כולנו: דחף המין ודחף המוות (כאשר השני התווסף בשלב מאוחר יותר לתיאוריה של פרויד, ראה פרויד בין ילדות ומיניות). לפי פרויד, כל התנהגות שאותה אנחנו מכנים "אהבה" תהיה למעשה פועל יוצא של הדחפים הללו (כן, שניהם). אולם הפסיכולוג והפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי חשב שאנחנו נולדים עם דחף בסיסי וטבעי אחר: הצורך להיקשר.

תיאוריית התקשרותלפי תיאוריית ההתקשרות של בולבי, בכל אחד מאיתנו מוטבע צורך להתחבר עם גורם המספק לנו הגנה, כך בנתה אותנו האבולוציה שדאגה להבטיח את הישרדותם של תינוקות. על פי רוב ובמצב התקין הגורם המגן הזה יהיה דמות אנושית מטפלת, בדרך כלל אמא או אבא. ההתקשרות הזו לפי בולבי תהיה משמעותית ביותר שכן האופן שבו היא תיבנה והחוויה שתהיה לנו ממנה תיצור בנו דפוס שיחזור לאורך כל חיינו כל אימת שנפתח קשר בינאישי מכל סוג שהוא. בולבי כינה את התבנית הזו של התקשרות בשם "מודל עבודה פנימי" שלמעשה מארגן מנטלית את האופן שבו אנו מקיימים מערכות יחסים עם בני אדם, דפוס שנוצר בנו לדעתו של בולבי במהלך השנה הראשונה לחיינו ושלאחר מכן כבר ימעט להשתנות.

סיטואצית הזר וסוגי התקשרות

ממשיכת דרכו של ג'ון בולבי בתחום תיאוריית ההתקשרות, מארי איינסוורת', פיתחה שיטה בשם מבחן "סיטואצית הזר" על מנת לבחון ולהעריך דפוסי התקשרות. "סיטואצית הזר" היא שיטה המבוססת על אם המותירה את תינוקה בסביבה חדשה עם אישה זרה ולאחר מכן חוזרת, דפוס ההתקשרות של הילד לאימו נקבע על פי התנהלותו בחדר ותגובתו לחזרתה של האם. בולבי ואיינסוורת' מנו ארבעה דפוסים עיקריים של התקשרות:

התקשרות בטוחה – ילדים שלא חששו להיפרד מאימם ולחקור את סביבתם אך הביעו מצוקה מתונה כאשר היא עזבה ושמחו בחזרתה והתנחמו בה הם ילדים שבעבורם האם מהווה בסיס יציב ובטוח מספיק שעליו ניתן לסמוך.

התקשרות חרדה אמביוולנטית – תינוק שמהסס לחקור את סביבתו ומראה מצוקה ניכרת כאשר אימו עוזבת אך מפגין כלפיה כעס עם שובה. לפי תיאוריית ההתקשרות של בולבי ואיינסוורת' תינוק כזה מתקשה לסמוך על אימו שכן ההענות שלה לצרכיו אינה יציבה ולכן היא מקור משתנה של הן נחמה והן חרדה.

התקשרות נמנעת – ב"סיטואצית הזר" התינוק אינו מהסס לחקור את החדר עם או בילו נוכחותה של אימו והוא לא מביע לא חרדה כאשר אימו עוזבת ולא שמחה עם שובה. על פי בולבי ואיינסוורת' מדובר באם שלא סיפקה לתינוק די הגנה ותמיכה עד שהוא פשוט "ויתר" עליה, לא ציפה ממנה לדבר ולכן גם לא היסס לחקור את סביבתו ואף "לאמץ" את האישה הזרה.

התקשרות לא מאורגנת – דפוס זה של התקשרות הוא למעשה שילוב של התקשרות חרדה והתקשרות נמענת. התנהגותו של הילד במבחן "סיטואצית הזר" תהיה בלתי עקבית וסותרת והוא יפגין הרבה מבוכה, בלבול ומצוקה. לפי תיאוריית ההתקשרות של בולבי ואיינסוורת', תינוק כזה חווה התעללות מידי הדמות המטפלת שמובילה למעשה לקריסתו של מנגנון ההתקשרות.

כאמור, לדעתו של בולבי דפוסי ההתקשרות הראשוניים הללו ימשיכו לעצב את מערכות היחסים של לאורך כל חיינו והם ימעטו להשתנות. החדשות הטובות הן שעל פי המחקר רובנו (כשלושת רבעי האוכלוסייה) מאופיינים בדפוסי התקשרות בטוחה. החדשות הרעות הן ששיבושים בדפוסי ההתקשרות הן משהו שקשה מאוד לתקן ויכול להוביל אפילו למחלות נפשיות ולהוות גורמי סיכון לפסיכופתולוגיה.

what is love

למאמרים נוספים מתוך סדרת "מה זו אהבה?"


לכל מאמרי מבוא לפסיכואנליזהפסיכואנליזה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות