פרויד ותסביך אדיפוס

פסיכואנליזה

מאמר זה הוא המאמר השמיני בסדרת מבוא לפסיכואנליזה, אם טרם עשיתם זאת, מומלץ להתחיל בפרקים הקודמים. 

עיבודים מודרניים של מחזהו הקלאסי של סופוקלס "אדיפוס המלך" מהמאה החמישית לפנה"ס המבוסס על הדמות מהמיתולוגיה היוונית שהורג מבלי דעת את אביו ומתחתן עם אמו זכו להצלחה ניכרת בוינה של סוף המאה ה-19, מקום וזמן חייו של פרויד. פרויד, כמו רבים ממשיכי דרכו לאחר מכן (כמו למשל קרל יונג), האמין כי דימויים תרבותיים, בעיקר כאלו ששורדים כל כך הרבה זמן, יכולים לבטא ולגלם אמיתות אוניברסליות לגבי חייו של הפרט. זמן קצר לאחר מותו אביו הלך פרויד לצפות בהצגת "אדיפוס המלך", חוויה שבעקבותיה כתב (ב"פשר החלומות"):

"גורלו [של אדיפוס] נוגע בנו מכיוון שזהו גורל שעשוי היה להיות שלנו – מכיוון שהאורקול הטילה עלינו בטרם לידתנו את אותה הקללה שהיא הטילה עליו. זהו הגורל של כולנו, אולי, לכוון את דחפינו המיניים הראשונים כלפי אמנו ואת השנאה הראשונה והדחפים הרצחניים הראשונים כנגד אבינו. חלומותינו משכנעים אותנו שזה כך". 

 

העובדה שפרויד מצא משמעות רבה בסיפור אודות גורל עגום ידוע מראש ובלתי נמנע כנראה לא צריכה להפתיע נוכח האמונה שלו בדרטמיניזם פסיכולוגי והתפיסה לפיה אנחנו נשלטים על ידי דחפים בלתי מודעים שקבורים עמוק בעברנו ועמוק בתוכנו.

להרוג את אבא ולהתחתן עם אמא

(האמור להלן מתייחס בעיקר לבנים מכיוון שפרויד התייחס בעיקר לבנים, כמו הפסיכואנליזה, גם אנחנו נגיע לבנות בהמשך המאמר).

תסביך אדיפוסתסביך אדיפוס על פי פרויד מתרחש במהלך השלב הפאלי (גילאי 3-6). אחד המאפיינים של השלב הזה הוא התוודעות מוגברת של הילד לגופו ולגופם של אחרים. במהרה מגלה הילד את ההבדלים הפיזיים שבין בנים ובנות. באותו שלב מפתח הילד גם מודעות מינית ואנרגיה מינית ליבידינלית (של הליבידו) שמכוונת אל אברי המין שלו. מאחר והאם הייתה עד לשלב זה מקור הסיפוק הראשי ולא פעם הבלעדי של כל דחפיו של הילד, היא הופכת בחשאי לאובייקט שאליו מכוון הליבידו הפאלי. אך מי שעומד בדרכו של הילד אל האמא הוא האבא (שלו שייכת האם) שהופך לפיכך למושא של כעס, קנאה ודחף אלים אך גם של פחד וחרדה שמתמקדים, מטבע הדברים, בפין. הילד חושש שמא אביו יגלה את המשאלות הכמוסות שלו ויעניש אותו או ינקום בו, מה שפרויד מכנה "חרדת סירוס". במובן מסוים, הילד שעובר את תסביך אדיפוס נבהל מהמשאלות הסמויות שלו לקחת את אמא מידיו של אביו החזק ממנו ולכן הוא נדרש להדחיק את הדחפים שלו ולוותר על האם. בתסביך אדיפוס באים לידי ביטוי שני עקרונות חשובים בתורה של פרויד: המאבק בין האיד והסופר-אגו והמאבק בין עקרון העונג ועקרון המציאות (עליהם נרחיב יותר בהמשך). במסגרת ההתמודדות עם תסביך אדיפוס נדרש הילד לרסן את דחפיו היצריים (האיד, שנענה לעקרון העונג) המופנים אל האם אל מול כוחם של תכתיבי ההיגיון, המוסר והסדר החברתי (הסופר אגו, עקרון המציאות) שמיוצגים על ידי האב. במקביל להדחקה של הדחפים האסורים מפתח הילד גם פעולה של הזדהות עם ההורה מהמין ההפוך מכיוון שהוא מאמין (במקרה של הבן) כי החיבור אל אביו יגן עליו מפני זעמו ובכך הילד שומר על עצמו מפני סירוס. על פי פרויד, מעבר מוצלח של התסביך האדיפלי הוא המפתח לאישיות בריאה וליכולת לקיים מערכות יחסים תקינות בעתיד. פרויד הסביר למשל הומוסקסואליות בשיבוש כלשהו במהלך התהליך האדיפלי שהוביל להפניית הליבידו כלפי ההורה מאותו המין של הילד.

הנס הקטן

"הנס הקטן" הוא הכינוי המפורסם שהעניק פרויד להרברט גרף, ילד בן חמש שהובא לטיפולו. "הנס" היה עד לתאונה בה עגלה רתומה לסוס התהפכה ופיתח בעקבותיה פחד מיציאה למקומות פתוחים שהתמקד בעיקר בסוסים (הנס פחד לרדת לרחוב מחשש שיפגוש שם בסוס שינשך אותו או יפול עליו). לאחר סדרת פגישות (בצירוף מידע שמסר לו אביו של הנס, מטפל בעצמו) הגיע פרויד למסקנה כי פחדיו של הנס נבעו משילוב של כמה גורמים: הולדת אחותו הקטנה של הנס שעוררה בו סקרנות לגבי מקורם של תינוקות (הוא קיבל את ההסבר השגרתי של חסידה), חשש מפני הגעתם של עוד תינוקות שיפגעו בתשומת הלב שהוא מקבל שמתרגם לכעס ואגרסיביות (הילד סיפר לפרויד שהוא רוצה שהבייבי-סיטר שלו תמות), רצון להפוך בעצמו להורה על ידי החלפת אביו בתור בן זוגה של אימו ובנוסף נגיעה מרובה באיבר המין שלו שעוררה בו בושה מכיוון שנתפסה כשלילית על ידי הוריו. פרויד הסיק (בצורה מורכבת המובאת כאן קצת בפשטנות) כי הבעיה של הנס כרוכה בחוסר יכולת להדחיק ולהתגבר על הקונפליקט האדיפלי וכי הפחד שלו מסוסים הוא למעשה התקה (מנגנון הגנה) של הפחד שלו מפני העונש שצפוי לו מידי אביו לו ינסה לממש את הדחפים המיניים שלו. פרויד הצליח לטענתו לטפל בהנס על ידי כך שניסח בעבור הילד את מחשבותיו הסמויות, מה שהוביל להיפתחות (בדיבור) של הילד שהגיע ליכולת, בעזרת המטפל, לחקור בעצמו את מצבו ולהבין אותו לאשורו. הסימפטומים נעלמו והרברט "הנס הקטן" גרף גדל להיות חוקר מוזיקה מצליח יחסית.

 

תסביך אלקטרה

פרויד זכה לקיטונות של ביקורת הן על התיאוריה שלו ובכללותה ובעיקר על מקומן של נשים בו. בתחילה ביקש פרויד לתאר את התהליך שעוברות נשים כהיפוך של תסביך אדיפוס (ראו "הרצאה על הנשיות"). לדברי פרויד, עד לנקודה מסוימת בשלב הפאלי אין הבדל בין בנים ובנות. המסלולים השונים מתחילים כאשר הילדה שחושקת באם מגלה שאין לה את ה"ציוד" המתאים למשימה והיא מפתחת לפיכך "קנאת פין" שמקבילה מבחינת התפקיד שלה ל"חרדת סירוס". על מנת להתגבר על הקנאה הזו חושקת הבת בחיבור עם האב שיהפוך אותה לשלמה ועל כן היא מפתחת יחסי תחרותיות עוינת עם האם. קרל יונג, למורת רוחו של פרויד, קרא לתהליך הזה "תסביך אלקטרה" על שם הגיבורה מהמיתולוגיה היוונית.

למאמר הקודם: שלבי ההתפתחות של פרויד ותסביכיהם

למאמר הבא: פרויד והמודל המבני (סטרוקטורלי) של הנפש

לכל סדרת המאמרים מבוא לפסיכואנליזה

לקריאה נוספת:

שושלת אדיפוס במיתולוגיה היוונית

השלב האדיפלי בתיאורית ההתפתחות של פרויד

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות