דרמות על ספת הטיפול – התנגדות והעברה

פסיכואנליזה

מאמר זה הוא המאמר השלישי בסדרת מבוא לפסיכואנליזה, אם טרם עשיתם זאת, מומלץ להתחיל בפרקים הקודמים. 

כאשר החל זיגמונד פרויד לטפל באנשים בעזרת שיטת הריפוי בדיבור והאסוציאציות החופשיות (ראה מאמר קודם) הוא גילה שיש לה מגבלות שכן אותם מנגנוני הגנה שנתפסו "לא מוכנים" ונעקפו מתעשתים במהרה ושוב חוסמים את הגישה לתכנים הכמוסים בתת מודע. פרויד כינה את השלב הזה בשם "התנגדות" ותיאר אותו כחלק בלתי נפרד מכל טיפול. התנגדות נוצרת בראש ובראשנה כאשר נפש המטופל נתקלת בתוכן שממנו היא מבקשת להמנע (למשל, צורך להבין בצורה אחרת יסוד מסוים מהמציאות, תהליך שעשוי להיות כרוך בכאב רב) ולכן היא מוצאת דרך להגן על עצמה. אחת הסיבות העיקריות להתנגדות הייתה קשורה לדעתו של פרויד במערכת היחסים של המטפל והמטופל, תופעה אותה הוא כינה "העברה".

הקליניקה של פרויד. הרבה דרמה.
הקליניקה של פרויד. הרבה דרמה.

העברה על פי פרויד היא תהליך בו רגשות של המטופל עוברים באופן בלתי מודע מאובייקט (בדרך כלל אדם כלשהו) אחד לאובייקט אחר (המטפל). המטפל שסייע למטופל בכניסה אל תוך נבכי התת-מודע שלו הופך בתהליך ההעברה למושא לרגשות חזקים כמו אהבה או שנאה ששוכנים בתת מודע ושפוגעים ביעילות הטיפול. כך למשל, אדם שגדל עם הורה ביקורתי עלול להפנות את רגשות הילדות של פחד משיפוטיות כלפי המטפל, ולכן להפסיק לדבר בצורה חופשית. בדוגמה אחרת, אדם שיש לו רגשי משיכה אסורים כלפי מישהו עשוי להעביר אותם אל המטפל ולהתייחס אליו באופן מיני או רומנטי. (שימו לב שהדוגמאות כאן ולהלן הן פשוטות ואף פשטניות, בני אדם הם יותר מסובכים מזה אבל קודם כל צריך להבין את העיקרון). תהליך ההעברה מתרחש מכיוון שאדם חווה מחדש רגשות שעברו תהליך של הדחקה והוא מייחס את מקור הרגשות האלו לא למחולל המקורי שלהן אלא למטפל שיושב מולו.

התנגדות היא הזדמנות

פרויד לא נרתע מתופעות ההתנגדות או ההעברה שהתגלו בקליניקה שלו, בדיוק להפך. הוא ראה בתופעת ההעברה כרמז חשוב למרכזיות של רגשות מסוימים ולכן כהזדמנות להציף ולהבין אותם. פרויד טען כי כאשר נתקלים בהתנגדות בטיפול הנובעת מההעברה נחשפים שני צדדיו של יסוד מסוים בנפש החולה: מצד אחד יש כאן מפגש עם רגשות כמוסים של המטופל ומצד שני מה שצף על פני השטח הם גם מנגנוני ההגנה שמנסים להסתיר את הרגשות האלו. התנגדות, במילים אחרות, היא על פי פרויד לא מכשול העומד בפני הטיפול אלא למעשה עיקר הטיפול. דווקא ההתנגדות של המטופל והקשיים בטיפול יכולים לרמז על כך שהטיפול מצליח, מכיוון שעלה בידו לגעת במשהו חשוב בנפש המטופל. כל מה שנותר לעשות עתה הוא לנתח ביחד עם המטופל את תהליך ההעברה ולהסב את תשומת הלב אל פעולתם של מנגוני ההגנה, זאת על מנת להגיע בדיוק אל אותם תכנים ורגשות שגרמו לקשיים בטיפול.

 

העברה נגדית

אך כאן לא תמו הבעיות של פרויד. העברה, כך מסתבר, אינה רק תהליך שעושה המטפל אל המטופל, היא עובדת גם בכיוון השני. פרויד שם לב כי קיים תהליך בלתי מודע במסגרתו המטפל מגיב אל הרגשות המועברים אליו על ידי המטופל. כך למשל, מטפל שמצא את עצמו כמושא להעברה של רגשות משיכה יכול מבלי לשים לב לשתף פעולה עם פלירטוט או לחילופין להסתגר במבוכה. בדוגמא אחרת מטפל מוצא את עצמו כמושא להעברה של רגשות כעס ולכן הוא מנסה מבלי לשים לב לפייס את המטופל או לחילופין מגיב בחזרה בכעס. הנקודה החשובה היא שבתהליך זה נכנסים לפעולה גם המבנים והתכנים הנפשיים של המטפל שמגיב אל מה שהמטופל "זורק" עליו.

תופעת 'ההעברה הנגדית' הזו הדאיגה בהתחלה את פרויד שחשש מאובדן האובייקטיביות של המטפל. אך מאוחר יותר הבין פרויד כי גם כאן מדובר בתופעה חשובה בעבור התהליך הטיפולי שאם נקדיש לה תשומת לב וניתוח יכולה להוביל אותנו לגילויים נוספים. באופן כללי, תופעת העברת הנגד לימדה את פרויד ואת הפסיכואנליזה בכלל כי הדו-שיח שמתקיים בחדר הטיפול כולל גם דו-שיח סמוי בין התת-מודע של המטופל והתת-מודע של המטפל.

למאמר הקודם: "דאגה בלב איש ישחנה": פרויד והטיפול בדיבור

למאמר הבא: פרויד ופשר החלומות

לכל סדרת המאמרים מבוא לפסיכואנליזה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות