על בית ועל בעל הבית

• החברה עברה טלטלות רבים בעקבות המלחמות, שרק הצטרפו למשקעים שנוצרו פוסט המלחמות – כיפור וששת הימים. האמון בהנהגה אבד, ותנועות כגון הפנתרים השחורים צומחות ומשגשגות.
• עליית כוחם של הגופים הפרטיים, של אמצעי התקשורת והפרטת המשק בעקבות אלו – הובילו למהפך הפוליטי של 77.
• היה צורך לפרוע ההבטחות של הליכוד לאזרחים ״בני ישראל השנייה״ ולכן נוצרו פרוייקטים של בנה ביתך ושיקום שכונות שנועדו לתת מענה לשכונות מצוקה בפריפריה.
• (28) שיקום שכונות –
  • נועד להפוך הציבור לציבור אקטיבי פעיל ונוקט יוזמה – במקום שהממשל בונה, הוא מעניק כלים לתושבים – פיתוח תשתיות, שיפור חזות מבנים, והרחבת דירות.
  • נועד ליצור תחושה של מחוייבית מוסדים לשכונה בכדי לתקן את תחושות העוול – השיפוצים היו קוסמטיים בלבד
  • סביבה מטופחת תגביר את המוטיבציה של התושבים להישאר בשכונה ולהשקיע בפעילות קהילתית.
• פרוייקט בנה ביתך –
  • מיועד בעיקר לאוכלוסייה חזקה בעיירות פיתוח, בכדי שזו תישאר בעיירה ותסייע לפתור את הבעיות הקהילתיות
  • עלה חשש שהיוזמה קיימת, ולכן גם ירצו לעזוב את עיירת הפיתוח ולהגר למקום עם הזדמנויות טובות יותר – מה שידרדר אף יותר את מצבן של עיירות הפיתוח.
  • (29) לשם כך הופשרו קרקעות סמוכות לעיירות הפיתוח, הרשויות פיתחו תשתיות ומכרו לתושבים זכויות בנייה במחיר מסובסד והבתים נבנו לפי תכנון אישי ובכספם של האזרחים.
  • המטרה, חיזוק היוזמה הפרטים בהתאם להשקפת העולם הפוליטית הרווחת, למען חיזור עיירות הפיתוח.
  • לפי תכנון, רוב תושבי שכונות בנה ביתך הם ״משפרי דיור״ מתוך הרשויות, ואחוז נמוך מהווה הגירה חיובית ליישוב- נעשה על מנת לחזק את הקיים. להם גם ניתנה עדיפות בהקצאת הקרקעות.
  • (30) הפרוייקט היווה הצלחה עירונית מקומית וגאווה לבעלי הבתים אשר השתחררו מקונספציית הרכבות
• בתים ואדריכלים
  • משרד הפנים הזמין מאדריכל הרי ברנד סקר אדריכלי בנושא בנה ביתך.
  • ביקורתו על הפרוייקט ציירה גיבוב של סגנונות, ניצול יתר של המגרשים ואי סדר חזותי.
  • (31)לגישתו הצטרפו אדריכלים רבים שטענו כי אין כל טעם באותה מגלומניות אדריכלית וחוסר טעם ראוותני. הם חששו מסכנה שמא הסגנון ייקלט ויהפוך לנורמה.
  • משרד אדריכלים חיפאי הציע תחרות של הנחיות תכנוניות שיגבילו את חוסר המעצורים בפרוייקט בנה ביתך.
    • (32) בתים ״מכונסים״ ישרי זווית בעלי קומה אחת עד שתיים, כאשר החד קומתי מתוכנן בצורת L מסביב לחצר פנימית. הבתים ייבנו בצורה טורית שבה בית מאחורי בית, רווחים גדולים יותר בין בתים או שימוש בטראסות בבניית שכונות
  • האדריכלים הביעו התנגדות כלפי הקיים ללא מילים בהצעותיהם להגבלת הבנייה. באם בהצעות לבנייה מכונסת הפונה כלפי חצרות פנימיים, ואם לדוגמא, בשכונה ט״ו באשדוד בה החליט האדריכל על תכנית מחייבת. אופייה ים תיכוני, בתים ריבועיים ללא גגות רעפים (שהיו מושא השאיפה הבורגנית)
  • הביקורת כלפי בוני ביתם הייתה קשה מאוד, בתקופה שבה האידיאולוגיה הייתה אנטי חומרית במידת מה, ביציאה מתקופת הצנע.
  • (33-34) האדריכל הראשי של משרד הבינוי והשיכון תקף את הפרוייקט בטענה שהוא עושה ההפך מהתכנון המקורי – הוא גורם ליחיד להתכנס לתוך עצמו בלי להיות מעורב קהילתית. הוא סלד מהפרוייקט בצורה תקיפה מאוד
  • בעקבות סלידת בעלי המקצוע הוצע פרוייקט של אשכול בתים המרוכז סביב חצר משותפת
• מי כאן בעל הבית?
  • עולה תחושה כי ביקורתו של כרמי מעט מוגזמת ולא מידתית, ועל כן יש לבדוק מהם הגורמים לתגובות אלה.
  • (36) שלמה סבירסקי ושרה קציר מדברים על תאוריית תלות בין אשכנזים למזרחיים, הטוענת כי הקבוצה השלטת מעוניינת לאחוז בכוחה, ולכן נשאלת השאלה איזה מהמטרות משמשים הפרוייקטים הללו, האם לחזק את החלשים או להנציח את מעמדם.
  • סבירסקי טוען כי שיקום שכונות היווה חלק מתאוריית התלות, והכותבת טוענת כי התרת הרסן בפרוייקט בנה ביתך הייתה שונה. האדריכלים שבעבר הכתיבו את אופן הבנייה והשימוש בחומרים עתה נשכרו על ידי בני ״ישראל השנייה״ בכדי שיבנו את בתיהם בהתאם לרצונותיהם, בן האליטה מושכר על ידי בן ״ישראל השנייה״ – שד עדתי.
  • (37) האליטה המקצועית נחלשה, ועלתה כוחם של ״אלו שהעלו את הליכוד לשלטון, שתוגמלו על ידי מפלגת השלטון החדשה בפרוייקט הזה, ושיכלו להשאיר חותם על סביבתם בצורה חוקית, שלא דרך ונדליזם ולא דרך בנייה לא חוקית״.
• יסודות הבית
  • אם מאפייני השיכון נשללו לחלוטים במעבר של אזרחים לפרוייקט בנה ביתך, ניתן יהיה לחוש בכך גם בחלוקה הפנימית של הבית.
  • (38) שיטת הבנייה בשיכונים שאובה מאדריכלות אירופאית בתחילת המאה ה-20, ולפיה הדירה מחולקת לאיזור יום ציבורי (מטבח וחדר מגורים), ואיזור לילה פרטי (חדרי שינה ושירותים) – כאשר החדרים מחולקים בצורה תפקודית, חדר שרק ישנים בו, וחדר עבודה שרק עובדים בו. לא היה קשר ישיר עם החוץ, אלא מאפיינים של ארצות קרות כגון התכנסות למרכז ופנים הבתים סביב תנורים, כמו בארצות הקרות – ולא זמינות לבישול חיצוני או שינה על הגגות כמו בארצות חמות.
  • (39) הדירות הללו היו שיקוף של אדריכליהם שעלו מארצות מרכז ומזרח אירופה, אשר הפכו לאילטה תרבותית בישראל.  
  • כיוון שאלה הפכו לאליטת התכנון- נשללו צורות מגורים שונות המאפיינות ומשקפות יותר מקורות של אוכלוסייה מזרחית, בה החלל הביתי הוא רב תכליתי, עם חלל גדול וגבוה המאכלס דיירים רבים מארצות ערב לדוגמא.
  • עולות שתי שאלות – האם בניית הבתים של המזרחים במסגרת ״בנה ביתך״ היא נסיונם לשחזר את העברף והאם כאשר בנו בתים בצורה עצמאית, יצרו בם חללים הדומים לתקופות העבר, וקשר לחללי החוץ.
  • (40) הבתים נותרו דומים פנימית לדגם הבית המודרניסטי בעלי חלוקת יום ולילה, פרטי וציבורי. מדי פעם יכולת למצוא בתים עם שני מטבחים, כזכר לימים בהם היו מבשלים בחוץ בטאבון, אבל ניכר כי השחרור מהבנייה המודרניסטית לא היה שלם.
• מהות הבית
  • הפרוייקט אפשר לבני ״ישראל השנייה״ להשפיע ולעצב את המרחב שלהם מחדש. עם זאת, גם כאשר ניתנה לתושבים האפשרות לבטא את רצונם החופשי ותרבותם העתיקה, בחרו אותם התושבים לדבוק באדריכלות המודרניסטית- כאשר הטענה היא שתהליכי החברות בישראל ״עשו את שלהם״.
• להיות בבית
  • (41) לא היה פה ניסיון דיכוי עקבי ומתוכנן
  • כיום אין עוד ביקורת כלפי התכנית אלא התעלמות מוחלטת ממנה
  • לטענת הכותבת מצטייר כאילו אדריכלות בבית פרטיים מתרחשת רק בין קיסריה ליישובים בשרון.
  • לבסוף האימירה היא שבית טוב ונכון הוא בית שטוב ונכון לאלה הגרים בו.