רקע היסטורי להכרזת העצמאות

(המייל שלי – [email protected])

אפשר לבחון את הרקע ההיסטורי להכרזת העצמאות מארבע זוויות שונות:

  1. זמן – הכרזת העצמאות מהווה שיא בהתגבשות התנועה הציונית-הקמת מדינת ישראל. יש מספר פרשנויות למועד התחלת התגבשות זו:
  • שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 – הוגים יהודים שבישרו את רעיון הלאומיות היהודית כגון משה הס הרב קלישר.
  • 1882– התחלת העלייה הראשונה לארץ ישראל.
  • 1897 – הקונגרס הציוני הראשון בבאזל , שבו הוצגו תכניות פעולה למימוש מטרות הציונות

 

  1. תנועה אירופאית – התנועה הציונית היתה תנועה אירופאית ברובה. היא נוצרה בצלמה של אירופה.
  • א. התנועה החלה להתפתח במקביל להתפתחות הלאומיות באריופה. כמו שמאוזכר למעלה, ההוגים היהודים פעלו באותן השנים של אירועים משמעותיים כגון איחוד איטליה וגרמניה.
  • ב. יעד הציונות היה להקים מדינה שתבוסס על בסיס לאומי ועממי, כמו באירופה. בנוסף על כך, הוגי הציונות רצו מדינה בצלמה של אירופה – דמוקרטית בעלת ערכים מערביים.
  • ג. הוגיה של הציונות היו במרביתם אירופאים.
  1. תפיסות פעולה

ציונות מעשית – עלייה לארץ  ובניית הארץ באופן פיזי

ציונות מדינית – השגת לגיטימציה מדינית לציונות ברחבי העולם.

ציונות תרבותית – איחוד העם דרך סמלים תרבותיים.

  1. יעד ומטרות הציונות

מטרת הציונות היא טריטוריאלית. להשיג שטח למדינה יהודית. בקונגרס הציוני השישי בשנת 1903 הועלתה "הצעת אוגנדה" – הקמת בית לאומי לעם היהודי על חלקים מאוגנדה (שהיתה תחת האימפריה הבריטית). הצעה זו נדחתה ברוב גדול ולאחר דחייה זו התנועה הציונית החלה להתמקד בהקמת בית יהודי בארץ ישראל. להתמקדות של הציונות בארץ ישראל יש שתי השלכות :

  • א. חזרה לחיבור העמוק של העם היהודי עם התנ"ך.
  • ב. קונפליקט בין הציונות והיהודים לבין האוכלוסייה הערבית ששהתה באותן השנים בארץ.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות