1. עד לפני כשש מיליון שנים, אבות אבותיהם של המין האנושי עדיין נהגו להזדווג עם אבות אבותיהם של השימפנזות (הם היו כמובן מאותו מין)
2. בניגוד לפוסטר המפורסם, אבותיהם של המין האנושי למעשה הלכו זקופים הרבה לפני שהם התפתחו בתור בני האדם של ימינו.
3. אחד העקרונות המקובלים במחקר הזואולוגי הוא שרמת המורכבות של חייה החברתיים של חיה תלויה, בין ביתר, בגודל המוח שלה. ההסבר לכך הוא שאינטראקציה עם כמות גדולה של אחרים דורשת מהמוח שלנו הרבה, ולכן יש גבול לכמה פרטים יוכלים להכלל, תודעתית ורגשית, בסביבה החברתית שלנו.
4. אם עורכים טבלה של בעלי החיים הגדולים מול הקטנים ביותר והמהירים מול האיטיים, בני האדם נמצאים בקצה הרחוק של הסקאלה כגדולים ואיטיים (באופן יחסי) בהשוואה לכמעט כל בעלי חיים בעולם.
5. לעיתים נהוג לחשוב על בני אדם כעל יצורים נחותים בבחינה פיזית לעומת בעלי חיים אחרים, אך זה למעשה לא נכון. בני אדם הם אתלטים בעלי כושר סיבולת גבוה במיוחד (אין הרבה חיות אחרות שמסוגלות לרוץ מרתון, אבל מצד שני, כנראה שגם אתם לא). בניגוד לרוב בעלי החיים היבשתיים האחרים, בני אדם הם גם שחיינים מצוינים. בנוסף, יש לו יכולת זריקה של חפצים גם למרחק וגם בדיוק רב.
6. מרבית ההיסטוריה האנושית היא בלתי ידועה. בני אדם חיו במשך מאות אלפי שנים בחברות קטנות (ציידים-לקטים) לפני המהפכה החקלאית שרק ממנה והלאה, פחות או יותר, יש לנו איזשהו סוג של תיעוד היסטורי. אחד ההיבטים המעניינים של העובדה הזו היא שהסביבה והמציאות בה אנחנו חיים השתנתה בכמה אלפי השנים האחרונות בקצב מסחרר לעומת כל מאות אלפי השנים שקדמו להן, מה שמותיר אותנו בסוג של פיגור אבולוציוני.
7. על פי המחקר הגנטי נראה שמרבית הניאנדרטלים היו ג'ינג'ים.
8. אנחנו אמנם לא גזענים, אבל בעבר בהחלט היו גזעים אנושיים. היו זמנים בתולדות האבולוציה בהם היו לנו בני דודים, בניהם הניאתנדרטלים, האדם הדניסובי, הומו פלורסיינסיס ועוד. ייתכן והיו אף יותר זנים שונים של אדם שעדיין לא גילינו. בסופו של דבר, כל האנושות הם צאצאים של גזע אחד של האדם ששרד, גזע שמקורו הקדום באפריקה.
9. אפריקה מדרום לסהרה מכילה את מרבית המגוון הגנטי של המין האנושי. מרבית האוכלוסיה האנושית היגרה אל מחוץ לאפריקה לפני עשרות אלפי שנים והתרבתה בצורות מגוונות ומשונות כדי ליצור את הפסיפס האנושי שאנחנו מכירים כיום.
מבוסס על המאמר הזה
–