היום בהיסטוריה: מותו המסתורי והצפוי של מלך הרוקנ'רול (18.9.1970)

ה-18 בספטמבר, 1970:

זה היה מוות כמעט ידוע מראש. רק כמה חודשים לפני מותו אמר אחד מגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה ומי שהפך לאחד מהסמלים של שנות השישים: " רגע שארגיש שאין לי מה לתת עוד מוזיקלית, זה הרגע שלא אמצא עוד בעולם הזה. אני לא בטוח שאחיה לראות את גיל 28". ואוי, כמה שהוא צדק.

גימי הנדריקס

ההופעה האחרונה בחייו של אליל הרוק הייתה קטסטרופה. האווירה בפסטיבל "האוויר הפתוח, השלום והאהבה" בגרמניה בספטמבר 1970 הייתה כל דבר חוץ ממה שאמר השם שלה. גשמים כבדים דחו את הופעתו של הנדריקס, למורת רוחו של הקהל. במקום התפתחו מהומות ותגרות שלובו בשל נוכחותם האלימה של אנשי "מלאכי הגיהנום". כאשר הנדריקס עלה לבסוף להופיע באיחוד של יום הוא התקבל בשריקות בוז של הקהל להן השיב בקריאה "אתם יכולים לשרוק בוז כמה שאתם רוצים כל עוד אתם עושים זאת מבלי לזייף". בניגוד להופעה הקודמת שלו בדנמרק, הצליח הפעם הנדריקס לסיים את כל הליין-אפ שלו אבל הוא ירד מהבמה מותש וכבוי.

יומיים לאחר מכן היה הנדריקס אמור להופיע במועדון בלונדון, אך הוא מעולם לא הגיע למקום. לפי דיווחיה של חברתו של הנדריקס, מוניקה דנמן, לאחר לילה של שיטוטים וכנראה לא מעט אלכוהול וסמים, היא וג'ימי הלכו לבסוף לישון באזור 7 בבוקר. דנמן התעוררה ארבע שעות מאוחר יותר ומצאה את הנדריקס חסר הכרה. אמבולנס שהוזעק למקום הבהיל את הזמר לבית החולים אך הוא הוכרז כמת שעתיים מאוחר יותר. נסיבות מותו של הנדריקס ואירועי הלילה האחרון בחייו נותרו אפופים במסתורין עד היום. ככל הנראה סיבת המוות הייתה חנק כתוצאה מהקאה שנגרמה בשל האלכוהול שצרך הנדריקס, אולם דו"ח חוקר המוות הוכתר כ"בלתי מוכרע" בשל "העדר ראיות מספיקות".

https://youtu.be/KSxlHS2fjMo

בעבור רבים סימל מותו של הנדריקס את מותם של שנות ה-60 והרוח שאפיינה אותם. בעבור אחרים זוהי דוגמא נוספת של תופעת "מועדון 27". כך או כך, הנדריקס נזכר עד היום כמי שלדברי היכל התהילה של הרוקנר'ול הוא "ככל הנראה הנגן האינסטרומנטלי הגדול ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק". הנדריקס לקח את הגיטרה החשמלית למחוזות שטרם נראו קודם לכן (ביל היקס אמר עליו: "ג'ימי הנדריקס לא ניגן גיטרה, הוא קשר לאיבר שלו מיתרים"), אבל חלק מסוד ההצלחה שלו היה הסגנון הצבעוני והפסיכדלי שלו בשילוב עם "קוליות" ואווירה אפופה. הנדריקס היה גיבור של דור שלם. אולי הסיבה לכך שהגיטרה החשמלית של הנדריקס הדהדה טוב כל כך עם רחשי ליבם של צעירי זמנו הייתה הנטייה שלו לשבור כל גבול אפשרי, החל מגבולות גזע ועד לגבולות המוסכמות של איך עושים מוזיקה. הנדריקס לא רק ביטא את רוח החופש, האהבה והסמים של שנות השישים, הוא היה בעצמו רוח החופש, האהבה והסמים של שנות ה-60.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות