היום בהיסטוריה: הלוופטוואפה מפציץ את ארמון בקניגהם (13.9.1940)

ה-13 בספטמבר, 1940:

במלחמת העולם השנייה, במסגרת מה שנודע בתור "הבליץ על לונדון", חיל האוויר הנאצי תקף את ארמון בית המלוכה הבריטי בשעה שהמלך ג'ורג' השישי ורעייתו המלכה אליזבת היו בתוכו. במהלך המתקפה נפגע הארמון מלא פחות מחמש פצצות, כולל שתיים שפגעו בחצר הפנימית ואחד שפגעה בקפלה המלכותית. בני המלוכה יצאו מהמתקפה ללא פגע ודבקו בהחלטם להשאר בלונדון המופגזת.

במהלך אותם ימים של משבר לאומי הפכו המלך והמלכה לסמלים של תקווה בעבור ארצם המיוסרת, תוך שהם מציבים דוגמא של קורבן, אומץ והשרדות. עם ראשיתו של הבליץ רבים מבכירי בית המלוכה הפצירו במלך והמלכה לפנות את המשפחה המלכותית, או לפחות את בנותיהם, למקום מבטחים. המלכה אליזבת חשבה שהרעיון היה בלתי מתקבל על הדעת ואמרה במה שהפך לציטוט מפורסם:

"הילדות לא יעזבו בלעדי, אני לא אעזוב בלי המלך, והמלך לא יעזוב לעולם".

המלכה בסופו של דבר כן נכנעה לשכנועים ולדאגה האימהית והנסיכות אליזבת ומרגרט הועברו לביטחון היחסי של טירת וינדזור. המלך והמלכה נותרו בנחישות במשכנם הקבוע תוך שהם עורכים ביקורי עידוד תכופים באזורים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר. אחרי המתקפה על הארמון צוטטה המלכה כאומרת שהיא כעת תוכל להביט ל"איסט אנד" (אזור במרכז לונדון שהופצץ קשות) בפנים.

גורג' ואליזבת על רקע ההריסות
גורג' ואליזבת על רקע ההריסות

למתקפה הראשונה ב-13 לספטמבר התווספו עוד כמה ניסיונות נאצים לפגוע בארמון, אך פעם אחר פעם סירבה המלכה להתפנות, החלטה שתרמה רבות למוראל של האוכלוסיה מוכת המלחמה שהעניקה בחזרה יותר אהבה מאי פעם לבית המלוכה.

הדיווחים מהצד השני של התעלה מספרים כי היטלר התייחס אל המלכה אליזבת בתור האישה "המסוכנת ביותר באירופה". אם שמים את אהבתם של בני עמה בצד, זו כנראה המחמאה הכי גדולה שהיא אי פעם קיבלה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות