היום בהיסטוריה: "זעקת איפירנגה" והעצמאות הברזילאית (7.9.1822)

ה-7 בספטמבר, 1822:

"עצמאות או מוות!" קרא הנסיך פדרו הרביעי בעודו מניף את חרבו באוויר על גדות נהר האיפירנגה בברזיל, קריאה שסיימה 322 שנות קולוניאליזם פורטוגזי בארצו. האקט הדרמטי, שלא לומר מלודרמטי, של פדרו, היה לא רק קריאת תיגר כנגד השלטון האירופי באמריקה הלטינית שעתידה לשנות סדרי עולם, זה היה גם מרד באבא.

"עצמאות או מוות \ זעקת איפירנגה". פדרו אמריקו. 1888
"עצמאות או מוות \ זעקת איפירנגה". פדרו אמריקו. 1888

פדרו הרביעי היה בנו של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, שמצא מפלט זמני בברזיל בזמן שהממלכה שלו נכבשה על ידי ברנש נמוך ונחוש בשם נפוליאון. כשהגמד הצרפתי נרגע קצת חזר ז'ואאו לפורטוגל והשאיר מאחוריו את בנו כדי להשגיח על העניינים. הבעיה הייתה שבזמן שהמלך האב שהה בברזיל נהנתה המדינה מזכויות יתר כיאה למקום מושבו של המלך. כאשר המלך העביר את מושבו, עברו גם הזמנים הטובים וזה עצבן לא רק את הברזילאים, אלא גם את פדרו.

פדרו הצטרף למורדים שלחמו כנגד השלטון הפורטוגזי, מהלך שעלה לו במעמד של יורש העצר, אבל אותו זה כנראה לא הרתיעה. החדשות אודות הדחתו הגיעו אל פדרו ב-7 בספטמבר, 1822 כאשר היה בדרכו לבירה סאו פאולו. לפי העיתונאי לורנטינו גומז שליווה את פדרו, "הוא לא היה יכול לחכות עד שיגיע לבירה" ובו במקום שלף את חרבו והודיע על עצמאות ברזיל. גומז העיר על פדרו כי "הוא היה אדם חסר זהירות בהחלטותיו אך בדיוק סוג המנהיג שלו נזקקה ברזיל של אותם זמנים, בהם לא היה הרבה זמן לחשוב". פדרו שינה את שמו מ"פדרו הרביעי מפורטוגל" ל"פדרו הראשון, קיסר ברזיל", וה-7 בספטמבר נחגג עד היום כחג העצמאות הברזילאי.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות