רנה דקארט, מי שנחשב לאבי הפילוסופיה של העת החדשה, זכה לעיקר פרסומו בזכות הציטוט המוכר לכל "cogito ergo sum" או בתרגום לעברית: "אני חושב משמע אני קיים".
אבל איך הגיע דקארט למסקנה שהמחשבה שלו היא ההוכחה לקיומו? בספרו החשוב "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" דקארט מנסה להתחיל את החשיבה הפילוסופית מאפס. פילוסופים רבים לפניו ניסו לשאול (ולענות) "מה נכון? מהי האמת?". דאקרט, אחרי ששמע הרבה תשובות שונות לשאלה הזו מגיע למסקנה שאולי קודם לכן אנחנו צריכים לענות על השאלה "איך אני יכול לדעת מהי האמת?".
למטרה זו פיתח דקארט את השיטה שזכתה לשם "ספקנות מתודית". הספקנות המתודית של דקארט היא ספקנית מכיוון שהיא מקבלת שום דבר עד שהוכח אחרת. דאקרט, על מנת להגיע לידע ודאית ובטוחה, יצא מנקודת הנחה שכל אמת וידיעה יכולות להיות מוטלות בספק עד שהוכח אחרת. הספקנות המתודית היא מתודית מכיוון שדאקרט ניסה לעבור באופן שיטתי על כל מה שהוא יודע וחושב, החל מאלוהים דרך 2+2=4 ו-"למשולש יש שלוש צלעות" ועד למה שעיניו רואות ואוזניו שומעות. דקארט הצליח להראות שיש מקום לספק בכל הדברים האלו וכך שיטת הספקנות המתודית שלו הובילה אותו לתהייה העגומה של "האם בעצם קיים?".
להיות קיים זה טוב
אחרי רגע של בהלה דאקרט התעשת ונתן תשובה חשובה לתהיה הזו. דקארט הבין שהוא קיים, חי ובועט כאשר הוא שאל את עצמו מיהו זה שמטיל ספק. אי אפשר להטיל ספק בהטלת ספק כי זו תהיה הטלת ספק. בעצם המתודה שלו מצא דאקרט את הפיתרון לתעלומה שלו ומצא ודאות בעולם של ספקות. הרי גם אם הכל מוטל בספק ואולי בכלל לא אמיתי, כל המציאות ואפילו גופו ומחשבותיו של דקארט, בסופו של דבר חייב מישהו או משהו שתוהה על כך ברגע זה. גם אם כל החיים שלכם הם אשליה, יש איזו "יישות" מסוימת שנמצאת בתוך האשליה הזו. ומכאן לציטוט המפורסם של דקארט: "אני חושב משמע אני קיים" שלמעשה ניסוח מדויק יותר, אם כי פחות סקסי שלו, צריך להיות: אני מטיל ספק משמע אני קיים.
אלוהים מציל את כולנו
אז להיות קיים זה נחמד והכל אבל בשלב הזה כל הודאות שיש לדקארט היא שהוא יישות חושבת, כל השאר – המציאות, הגוף שלו, הרגשות ואפילו תוכן המחשבות שלו – עדיין מוטל בספק. זהו מצב המכונה בפילוסופיה "סולפסיזם" המוכרת לחלקנו מהילדות במחשבה של "ומה אם אני האדם היחיד שקיים בעולם וכל זה בעצם אשליה?". עם ניקח לדוגמא את סדרת הסרטים המוצלחת, איך אני יודע שאני לא חי בתוך "המטריקס"?.
אל דאגה, לדקארט יש את הגלולה האדומה שתגלה לנו את האמת. דקארט בחן את קיומה של "יישות מושלמת", כלומר אלוהים. אלוהים הוא משהו חיובי בכל תכונותיו – הוא כל יכול, יודע כל, נצחי, טוב ומושלם. השאלה שמעניינת עכשיו את דאקרט היא האם יישות כזו באמת קיימת? בתור התחלה דקארט, למרות שהוא צרפתי שחצן, יודע שהוא בעצמו אינו יישות מושלמת שכן הוא מסוגל לעשות טעויות והוא לא יודע כל. עכשיו, מאחר ודאקרט מוגבל ובלתי מושלם הוא יודע שהוא לא יכול לתפוס משהו שהוא בלתי-מוגבל ומושלם, עד כאן הגיוני. אבל אז שואל דקארט איך לו הקטן והמוגבל יכול להיות בראש מושג של יישות מושלמת, המסקנה שלו היא שעצם הרעיון של משהו אינסופי יכול להגיע ממשהו שהוא אינסופי בעצמו, מכאן שאלוהים קיים. מ.ש.ל! מאחר ואלוהים הוא כל יכול, כל יודע וטוב, דקארט מרשה לעצמו להניח שהוא לא ישקר לנו ויתן לנו לחיות באשליה שקרית ולכן אנחנו יכולים להיות בטוחים שהמציאות שלנו אמיתית ולהחזיר את כל אותן אמונות שקודם לכן הוטל בהן ספק.
לא השתכנעתם מהטיעון של דקארט על אלוהים? יש לכם סיבה טובה, אבל קחו בחשבון שבלעדיו עדיין נותרת לנו המשימה של להוכיח שכל מה שסביבנו הוא לא אשליה. בהצלחה!
קרא עוד:
הפרכות לטענות של דקארט על אלוהים,מישהו?
לגבי הפסקה:"להיות קיים זה טוב"
אני קצת התקשיתי להבין את ההוכחה.
אם דקארט שואל: "מיהו זה שמטיל ספק"
אז לכאורה אנו שוללים את האפשרות שמישהו אחר הטיל את הספק לפי הרציונל-אם מישהו אחר הוא שמטיל ספק,אז מיהו זה שהטיל את הספק?
ומדוע שלא נשיב כי מי שהטיל את הספק אינו אלא ישות אחרת,והטלת הספק של דקארט אינה אמיתית.
הרי דקארט חולק על כל מציאות באשר היא עד כמה שהיא אבסורדית לפיכך הטענה הנ"ל אמורה להוות דחיה לראיותו לגבי קיומו (שלו).