6 דרכים בהן תוכניות ריאליטי הורסות לכם את החיים

דיירי בית האח הגדול מרכלים אחד על השני, זמרים מפרגנים אבל בסתר מייחלים לכשלון זה של זה, שורדים עוסקים במערכת בריתות ובגידות… רק תפתחו את הטלביזיה בשעות הפריים-טיים ורוב הסיכויים שמה שתראו שם יהיה סוג כזה או אחר של תוכנית ריאליטי. כבר כעשור וחצי שהריאליטי ממלאת חיינו מכל הכיוונים, ואפילו היום אדם בלי טלביזיה בבית יודע, איכשהו, מי נגד מי באח הגדול ומי זכה ב"דה-ווייס" האחרון.

אם כך, אולי כדאי לעצור ולשאול מה בעצם תוכניות הריאליטי עושות לנו:

1. תוכניות ריאליטי הופכות אותנו לאלימים

במחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן ב-2014 בחן הפסיכולוג בריאן גיבסון את ההשפעות של צפייה בתוכניות ריאליטי והראה שיש להן קשר למה שמכונה "אלימות יחסים" (relational violence או relational aggression), דפוסי מערכות יחסים אגרסיביים ומזיקים כמו בריונות, החרמה ומניפולציה שמטרם לפגוע במישהו אחר באמצעים חברתיים. מתחת לחיוכים המלאכותיים והחברויות המזויפות משתתפי תוכניות ריאליטי למעשה משוסים אחד בשני בתחרות אכזרית בה הם צריכים כל הזמן לטפס אחד על השני. הצפייה בתוכניות ריאליטי, אומר המחקר, מעודדות אותנו לראות אנשים אחרים בתור תחרות ואת העולם בתור ג'ונגל שחוקיו הם "או שאתה אוכל או שאוכלים אותך". אנשים סביבכם נעשים רכלנים יותר? תחמנים יותר? מניפולטיבים יותר? אולי זה בגלל שהם רואים הרבה ריאליטי. מצד שני, אולי זה בגלל שאתם בעצמכם רואים יותר מידי.

מתוך: מראה שחורה, עונה 1 פרק 2. חובת צפייה לכל מי שמתעניין בריאליטי ונזקיו.
מתוך: מראה שחורה, עונה 1 פרק 2. חובת צפייה לכל מי שמתעניין בריאליטי ונזקיו.

2. תוכניות ריאליטי מוכרות לנו פתרונות שווא

הרבה תוכניות ריאליטי מציגות את עצמן ככאלו שמלמדות אותנו משהו על החיים. אנחנו לא רק צופים בחבורה של אנשים עם בעיות משקל עושים דיאטה, אנחנו גם לומדים בעצמנו איך לאכול, להתעמל ולשמור על גזרה. כל זה טוב ויפה ויכול להיות ש"לרדת בגדול" יכולה לתת השראה לאדם כבד המשקל שיושב בבית וצופה. הבעיה היא שזו השראה רדודה שבסופו של דבר תשיג את התוצאה ההפוכה. במחקר שנערך ב- Lewis and Clark College נטען כי תוכניות ריאליטי מציגות שינויים שמתחוללים באנשים בצורה מהירה ודרמטית (ירידה דרסטית במשקל, בית שהופך מעלוב ליוקרתי, אדם שהופך מעני לעשיר, מאלמוני לסלב) ומעודדת בטווח הקצר אנשים להאמין שזה יכול לקרות גם להם באותה קלות, מה שהופך בטווח הארוך למתכון בטוח לאכזבה, תסכול ותחושת חוסר ערך עצמי.

3. תוכניות ריאליטי מאפשרות ניצול שלנו

חוקר התקשורת מרק אנדרייביץ' הצביע על הקשר בין עליית ז'אנר הריאליטי ועליית השימוש ברשת האינטרנט (שניהם מאמצע שנות ה-90 ביתר שאת בשנות ה-2000) וטען שהריאליטי פועלת למעשה בשירות הצרכים של הקפיטליזם בעידן הדיגיטלי. חברות כמו גוגל, פייסבוק וכו' מבססות על מכונת רווחי העתק שלהן על נכונות של בני אדם לספר הכל על עצמם. גוגל רוצים לדעת מה אתם מחפשים ומה אתם כותבים אחד לשני, פייסבוק רוצים לדעת מה אתם עושים, מי החברים שלכם, מה אתם אוהבים ולאן אתם הולכים כי כל זה שווה כסף, המון כסף. העיקרון הוא (בגדול) פשוט: ידע הוא כוח, וככל שלחברות האינטרנט יש יותר ידע עליכם, כך יש להם גם יותר… . השאלה, אומר אנדרייביץ', היא איך אפשר לשכנע אנשים שכמה שיותר חשיפה עצמית וויתור על פרטיות הן בעצם דבר טוב? אה! אני יודע! אומר אנדרייביץ', בואו נעשה המון תוכניות טלביזיה שבהם אנשים שנחשפים ערום ועריה מול מצלמות שעוקבות אחרי כל צעד שלהן ונראה לטמבלים בבית איך זו הדרך הכי טובה להצלחה, עושר ואהבת הבריות. (לקריאה נוספת על התיאוריה של אנדרייביץ' ראו: איך הפך האח הגדול מסיוט לחלום).

 

4. בתוכניות ריאליטי יש פרסומות סמויות

במחקר יצירתי שנערך בסוף שנות ה-80 בארצות הברית התגלה כי צריכת המים הביתית עלתה בחדות בדקות בהן היו הפסקות פרסומות בערוצים המרכזיים, יכולים לנחש למה?. הגילוי הזה כמובן הטריד מאוד את המפרסמים שהבינו למה אנשים באמת מנצלים את הזמן שבו הם אמורים להיות להחשף לשכנוע אגרסיבי לקנות דברים שהם לא היו קונים אחרת. הפתרון היה לשחרר את הפרסומות מהכלא של ההפסקה ולהסוות אותן לתוך התוכן עצמו. הדמות המגניבה בסדרה שותה קולה? משתמשת באייפון? נועלת נייקי? נוהגת בקאדליק? לרוב זה לא מקרי, מישהו שם פה כסף.

למרות שבארץ פרסום סמוי הוא דבר אסור על פי חוק, בפועל הפיקוח בנושא די רופף והפקות הטלביזיה די עושות מה שבא להן (בגדול בא להן בעיקר להרוויח כסף). המסך שלנו מפוצץ במסרים סמויים מגורמים מסחריים שמחליקים "מתחת לראדאר" שלנו שמופעל בדרך כלל רק בזמן שיש הפסקת פרסומות רשמית. לפעמים המסר הוא עקיף, כמו למשל במקרה של דוגמנית המשמשת כפרזנטורית של חברה מסוימת שנבחרת "במקרה" גם לככב כמנחה בתוכנית  בכך לקדם את המותג. כך כאשר אנחנו צופים בריאליטי אנחנו בעצם רואים פרסומת מבלי שאנחנו יודעים את זה.

5. תוכניות ריאליטי יוצרות אשליה של חופש

מפיקי ריאליטי רבים יתפארו במימד הדמוקרטי שיש בז'אנר שמאפשר לצופים בבית להשפיע על התוכנית ולקבוע מי ישאר ומי יסולק, מי יזכה בתהילה ומי ישכח. למעשה, אומר חוקר התקשורת מוטי נייגר ב"אשליית הבחירה הדמוקרטית", תוכניות הריאלטי בנויות על פי תבניות ברורות ושיטות קבועות שלמעשה מתמרנות את הצופים (אם לא את תוצאות ההצבעה עצמן) לבחור בכיוון שבו ההפקה רוצה ללכת על מנת להשיג יותר רייטינג.

6. תוכניות ריאליטי הן פשוט לא מוסריות

כולנו יודעים את זה עמוק בפנים. כולנו יודעים שזה לא בסדר לשחק בבני אדם כמו עכברים בכלוב, לנצל את התקוות והחולשות שלהם, להטיח אותם אחד כנגד השני כדי שכולם בבית יוכלו ליהנות על חשבון ההשפלה שלהם בזמן שחברות ההפקה והמפרסמים מרוויחים על חשבון כולנו. אם זה לא מספיק ברור, שורה ארוכה של מחקרים הראתה שעל כל משתתף ריאליטי אחד שזכה להצלחה בחייו בזכות השתתפות בתוכנית יש עשרות שמקללים את היום שבו הם הסכימו לקחת בזה חלק. משפחות התפרקו, אנשים פיתחו בעיות נפשיות והתמכרויות, נכנסו לחובות, חוו השפלה פומבית והרשימה ארוכה.

אז עשו לעצמכם ולכולם טובה, מצאו משהו אחר לראות הערב.

לקריאה נוספת:

תוכניות ריאליטי מתוך מבוא לתקשורת המונים

 

אולי יעניין אותך גם:

איך שינתה הטלביזיה את הפוליטיקה לטובתם של פוליטקיאים חתיכים?

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות