הזמנה לפגישה עם הסוציולוגיה \ פיטר ברגר – סיכום

הזמנה לפגישה עם הסוציולוגיה  \ פיטר ברגר – סיכום

סיכום זה הינו חלק מאסופת סיכומי המאמרים בסוציולוגיה

פיטר ברגר הוא אחד הבולטים בסוציולוגיה המערבית. הוא תאר את הסוציולוג באופן מסוים, הוא השתמש במושג "טיפוס אידיאלי" (ובר) – למושג זה יש משמעות מסוימת –כמושג תיאורטי- הוא מושג שמדבר על איזשהו אבטיפוס, מודל תיאורטי בלבד שמשמש אותנו לצורך בדיקה של המציאות.

 

הסוציולוגיה אצל ברגר מציגה את עצמה כמין מיוחד של חשיבה מודרנית ומערבית. הסוציולוג לא פועל לתיקון החברה, אלא בהבנת הקיים.

 

הסוציולוג מבין במונח "חברה" מכלול גדול של יחסים אנושיים, מערכת של פעולות-גומלין. יישומו של המושג אינו יכול להיקבע רק ע"פ מדדים כמותיים (מה זה "גדול"?), וניתן ליישמו רק בשעה שמכלול של יחסים. הוא מגובש עד כדי כך שניתן לנתחו מכוח עצמו כישות עצמאית הניצבת כנגד ישויות אחרות מאותו מין.

 

גם התואר "חברתי" זקוק להגדרה שונה משימושו הכללי בחיי היומיום: מצב בו אנשים מכוונים את פעולותיהם זה לעבר זה (איכותה של פעולת גומלין). זוהי הגדרה של מאקס וובר. מכלול המשמעויות, הציפיות וההתנהגות המתקבלת ממכוונות הדדית זהו החומר לניתוח סוציולוגי.
הסוציולוג מסתכל בתופעות חברתיות בדרך שונה מחוקרים אחרים, אותו מעניין מגוון היחסים האנושיים ופעולות הגומלין שעשויים להתרחש. ברגר דיבר על הסוציולוג כמרגל שהא לחברה, אוסף מידע ומעבירו למישהו אחר.

 

סוציולוג, אם כן, בודק רמות שונות של משמעות בכל מעשה, ומנסה לראות מעבר למטרות המוגדרות של פעולות האדם. כיוון שמדובר בחשיבה לא שגרתית ובבחינה של דברים נעלמים מן העין, זמנים המצטיינים בזעזועים קשים לתפיסה העצמית טובים להתפתחות הסוציולוגיה, כיוון שהם מביאים אנשים להעמיד בסימן שאלה את הסמכויות המקובלות.

 

הסוציולוג שואל שאלות שאנו שואלים את עצמנו ביום יום. הסוציולוגיה אינה ממציאה את השאלות, אך יש הבדל בדרך ההסתכלות של הסוציולוגיה. הסוציולוג, בעצם, נלחם במובן-מאליו.
סוציולוג, אם כך, "יורד לעומקם של דברים" ו"מגלה את המתרחש מאחורי הקלעים". רוב האנשים והפעולות החברתיות מסתתרים מאחורי חזיתות (חזיתות פיזיות, אפילו: דירות, לדוגמא), ונחוץ מאמץ מחקרי ואינטלקטואלי ייזום לפרוץ חזיתות אלו. כשהסוציולוג בא לחקור הוא צריך להיות נטול ערכים.

במחקר מערכת שלטונית, למשל, הסוציולוג אינו מתעסק רק במנגנונים הרשמיים האמורים להסדיר את השלטון, אלא מאחוריהם – באינטרסים, בנורמות, בדעות-קדומות, במבני-כוח בתוך הקהילה וכד'. קיימת פה רשת של התנהגות לא-פורמאלית – הבאה לרוב מכלל האוכלוסייה בקהילה (מהטירון או הפקיד) ולא מראשיה (הקצין או המנהל) (יש דוגמא מבריקה על נישואין מעמוד 43 בטקסט – על כך שהאמונה הכוללת היא שמתחתנים מאהבה, אך באופן מעשי אנשים מתחתנים לרוב באותו מעמד חברתי וכלכלי שלהם, ומקיימים טקסים קבועים ומוכרים של חיזור והתאהבות).

 

"בעיה סוציולוגית" לפי ברגר אינה תיאור של מדוע דברים אינם כשורה, אלא תיאור המערכת כולה, מה הן הנחותיה המוקדמות ובאילו אמצעים היא שומרת על ליכודה. בעיות לדוגמא: לא גירושין אלא נישואין, לא הפשע אלא החוק, לא גזענות אלא ריבוד המוגדר באורח גזעי, לא המהפכה אלא השלטון. רצינו לומר: הגדרת "בעיה" כמצב רע תלויה בנקודת ההשקפה שלך, ומה שמהווה בעיה למערכת חברתית אחת הוא שגרה רצויה לאחרת. על הסוציולוג להיות מסוגל להשקיף על מצב מעמדות תצפית של מערכות-ערכים מתחרות.

 

באופן קיצוני, טען דורקהיים (סוציולוג צרפתי) שרצונותיו וכוונותיו של אינדיבידואל הם חסרי חשיבות לחלוטין, וכל פעולה נקבעת מהגיון חברתי שכל איש החי בחברה נמצא תחת מרותו, ושלעתים קרובות אנשים פועלים ע"פ הגיון זה מבלי לדעת זאת כלל.

 

על הסוציולוג, עם כך, להתעלם לעתים תכופות מהתשובות שנותנים השחקנים החברתיים לשאלותיו ולחפש הסברים נסתרים מתודעתם. גישה נקראת פונקציונליזם. החברה מנותחת על יסוד פעולותיה כמערכת, פעולות שלרוב הן נעלמות או סתומות מהפועלים מתוך המערכת.

מורטון טבע את המושגים "פונקציות גלויות" ו"פונקציות נסתרות" – הכוונה למודעת לתהליך חברתי, והכוונה (או התוצאה) לא-מודעת ולא-מכוונת שלה. לדוגמא, מיסיונרים באפריקה ניסו "בגלוי" להמיר אפריקאים לנצרות, סייעו "בהסתר" להרוס את התרבויות השבטיות המקומיות.

הדבר מתבטא גם ברמה האישית – אנשים רבים מאמינים לאידיאולוגיה (או לתעמולה) שלהם עצמם, ועל הסוציולוג לחדור מבעד למה שמתיימר אדם (או חברה) להיות לבין מה שהוא באמת – עליו לעמוד על מניעי הפעולה האמיתיים (שלפעמים אינם נעימים כלל). הסוציולוג נלחם בצדק-המוחלט, ולכן מדע זה נעלם מייד במשטרים טוטליטאריים.
חברות מסורתיות משייכות לחבריהן זהויות מוגדרות וקבועות, בעוד שבחברה מודרנית אין הזהות ודאית והיא שרויה במצב של השתנות (וגם הבנת זהויות שונות קלה יותר, בגלל הכרות עם חברות ומצבים אחרים). נוצר מצב שאדם אינו יודע בדיוק למה לצפות, מה מעמדו בחברה ומה יחסו וקשריו למעמדות/אנשים/בעלי-תפקידים אחרים. במידה מסוימת זהו המשבר והזעזוע שהוליד את הפריחה של הסוציולוגיה בימינו – האדם בימינו מוכן להמיר השקפות ואידיאולוגיות, ונמצא מראש במצב של שקיפות גדולה יותר לשלד החברתי מאשר בעבר. יש מודעות גדולה יותר ויותר ליחסיות של כל נקודת השקפה ולאי-קיום אמת אבסולוטית. עם זאת, רוב מערכות-המושגים (כמו קומוניזם או קתוליזם) מספקות הסבר מקיף על קיומו של אדם ועל עולמו – ובכלל זה גם על מערכת-המושגים שהוא נטש. כל מערכת-מושגים גם מספקת כלים למאבק נגד החלפתה במערכת אחרת, ורואה עצמה כאמת אבסולוטית. קוסמופוליטיות – עיור מביא לרוב פתיחות אל העולם, ותודעה סוציולוגית הנה קוסמופוליטית.

ראה גם:

"סוציולוגיה כבידור וליחיד" / פיטר ברגר

סוציולוגיה כצורה של תודעה – פיטר ברגר

עוד דברים מעניינים: