תיאוריות אישיות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 3 – תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

הביהביוריזם שצמח בארה"ב התנגד לכל גישה שאינה מבוססת על נתונים אוביקטיביים ועל מידע מדעי מעבדתי תקף.

הביהביוריסטים האמינו כי ההתנהגות הגלויה היא הנושא היחיד הראוי למחקר ולהתייחסות תיאוריתית.

מקורותיהם של הביהביוריסטים הנם הפוזיטיביזם (ידע אובייקטיבי – שאינו ניתן להטיל בו ספק) שהתבסס על אמפיריציזם (תצפיות עובדתיות – אין לערב רגשות ועמדות), האופרציונליזם (הגדרות אופרציונליות) והפונקציונליזם (תהליכים ומטרות).

המחקר הביהביוריסטי שהיה נומותטי בעיקרו, נשען על מחקר בעלי חיים במעבדה ועסק בעיקר בחקר תהליכי למידה.

הגישה הביהביוריסטית לנושא האישיות

הגישות הפסיכואנליטיות מבוססות על ההנחה כי בתוך הנפש מתרחשים תהליכים שונים וההתנהגויות הן "רק" ביטוי חיצוני שלהם. הגישה הביהביוריסטית מתמקדת בסימפטומים אלה, בהתנהגות הנצפית וטוענת כי אין אפשרות לשער ולהניח כה הרבה על מבנים ותהליכים פנימיים שיהיו תמיד בגדר מבנים היפותטיים. ע"פ ווטסון האישיות היא סכום הפעילויות (ההתנהגויות) שאפשר לגלותן באמצעות צפייה ממשית בהתנהגות, למשך זמן מספיק שהתצפית תעמוד בדרישות מדעיות ויתקבל מידע מהימן. ההתנהגות וכך גם האישיות, תפתחת ומשתנה באמצעות תהליכי מידה, ולכן נועד ללמידה תפקיד חשוב בהתפתחותה של האישיות ובעיצובה. תיאוריות אישיות בהיבייוריסטיות הן חסכניות (מבוססות על מעט מונחים) ומדגישות את השפעת הסביבה והמצב.

אישים בגישה הבהייביוריסטית

פבלוב – ההתניה הקלאסית

פבלוב, גילה את הלמידה באמצעות התניה קלאסית, שבה אסוציאציה נלמדת בין גירוי מותנה לבין תגובה. התגובות שבהן עסק היו תגובות אוטונומיות.

בהתניה (למידה) קלאסית, מוצג גירוי ניטרלי (גירוי מותנה נלמד: צליל פעמון) מיד לפני גירוי אחר (גירוי לא מותנה: בשר), הגורר תמיד תגובה מסוימת (תגובה אוטומטית: הפרשת ריר). שילוב שני הגירויים מוצג בשלב האימון ונלמדת אסוציאציה בין הגירוי המותנה (הצליל) לבין התגובה האוטומטית (הפרשת ריר), שהיא עתה תגובה מותנית (נלמדת).

תורנדייק – למידה אינסטרומנטלית (חוק התוצאה)

חוק התוצאה של תורנדייק: תוצאות התגובה הן הקובעות אם הקשר בין הגירוי (המצב) לבין התגובה יתחזק או יחלש. תורנדייק התעניין בתגובות רצוניות שהאורגניזם מבצע כאמצעי להשגת מבוקשו. אם בעקבות התגובה זוכה האורגניזם בתגמול חיובי (חיזוקים חיוביים ושליליים), הקשר בין הגירוי לתגובה יתחזק או ייחלש במקרה של אי תגמול או תגמול שלילי.

הל – משתנים מתווכים והרגל (ניאו-ביהביוריסט)

הל הוסיף למודל הלמידה את המשתנים המתווכים – משתנים היפותטיים הנמצאים באורגניזם ומתווכים בין הגירוי לתגובה. הל הדגיש את גישת הפחתת הדחף וטען כי תגובות מחוזקות הן אלה המפחיתות דחף.

משתנה מתווך – מבנה היפותטי, ביולוגי, הנמצא באורגניזם ותפקידו לתווך בין הגירוי לבין התגובה.

חיזוק ראשוני – מפחית דחף ביולוגי

חיזוק משני – דבר המוצמד למחזק הראשוני

דוגמא: בינקות קיבלנו שד אשר הרווה את רעבנו (חיזוק ראשוני) ואליו הייתה מוצמדת אמא (חיזוק משני) לכן תתפתח האהבה אל אמא.

ווטסון – מדע ההתנהגות

ווטסון, שנחשב לאבי הביהביוריזם, החל את כיווני המחשבה של פבלוב על הפסיכולוגיה האנושית. ווטסון טען שההתניה הקלאסית היא תהליך מרכזי בלמידה הן אצל בע"ח ובני אדם. הפסיכולוגיה היא ענף ניסויי ואובייקטיבי של מדעי הטבע, שמטרתו ניבוי ההתנהגות ושליטה בה.

סקינר – התניה אופרנטית

אימץ את חוק התוצאה ואת התגמול בתהליך הלמידה שהוא כינה חיזוק. בהתניה האופרנטית שולט האורגניזם בסביבתו אך גם נשלט על ידה. התנהגות אופרנטית תלויה בהיסטוריית החיזוקים והעונשים של האורגניזם ע"י הסביבה ותדירותם.