אנה פרויד והפסיכולוגיה של האני – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – ניאו-פרוידיאנים: אנה פרויד והפסיכולוגיה של האני

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

"הפסיכולוגיה של האני" או "פסיכולוגיית האגו" פותחה על בסיס התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, בין היתר על ידי בתו של פרויד, אנה.

תצפיות קליניות מראות כי בני אדם אינם פועלים רק כדי לספק את דחפי הסתמי, אלא חותרים גם להעניק משמעות לאירועים שהם חווים, בהפחתת מתח פסיבית, בתחושה של התמודדות אקטיבית עם מכשולי החיים והתגברות עליהם. התנגשות בין הסתמי, האני והאני-העליון (ראה המודל הסטרוקטורלי של פרויד) אינה הגורם היחיד לחוסר הסתגלותו של האדם, תורמת לכך גם אי יכולתו ליצור תחושה של הרמוניה בינו לבין העולם החברתי.

 

תרומת הגישות של פסיכולוגית האני לתאוריה הפסיכואנליטית מתבטאת בהרחבת זווית ההסתכלות על האני ובכוחותיו להתמודדות עם מצבי חיים שונים ולהסתגלות. אנשי הפסיכולוגיה של האני מקבלים עקרונית את מונחיו של פרויד. עם זאת, הם התנגדו לדגש על הצדדים האי רציונליים, ונטו להדגיש את הצד הרציונלי והמסתגל של האישיות. פרויד ראה באני "מתווך" ולא ייחס חשיבות לחקירתו. הוא התמקד בדחפי הסתמי וצווי האני-העליון. לעומתו, אנשי הפסיכולוגיה של האני העניקו משמעות מרכזית לאני, באופן היווצרותו ותפקידיו.

ע"פ אנה פרויד, הפסיכואנליטיקנים נוטים לעסוק בעיקר בתופעות הנפשיות הקשורות לפעולתו של הסתמי. (דחפים, רגשות, פנטזיות, יצרים מודחקים בלא מודע וכו'). אנה פרויד טענה שהפסיכואנליזה אכן מעמיקה, אך בשורה התחתונה היא עוסקת באני, הפרעותיו ותיקונן. מטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא להחזיר את האני לתפקוד תקין ולשליטה על חיי הנפש. מסקנתה הייתה שיש להגדיר מחדש את מטרת הפסיכואנליזה כהשגת ידע מקיף על כל שלושת חלקי הנפש.

האני והסתמי: קרובים ויריבים

לפי אנה פרויד, מצב אידיאלי בנפש בין האני לסתמי הוא כשהאני מתפקד כצופה מהצד בפעילות הסתמי בהעלאת דחפים ומסייע בסיפוקם. אך יחסיהם אינם כה הרמוניים, דחפי הסתמי העולים לסביבה הנפשית של האני נחשפים לפתע לביקורת ולדחיה מצד האני, האני העליון ודרישות המציאות, והם נאלצים להשתנות ולהסתגל לדרישות אלה. כשהסתמי מסופק ורגוע אין אפשרות לגלות את תכניו. לעומת זאת, האני-העליון נמצא ברובו במודע, אך בשל שילובו בתכני האני קשה לצפות בהם בנפרד. אופיים של הסתמי והאני העליון מתבהר רק בזמן עימות עם האני. מכאן כי נבחן תמיד את האני.

 

תפקידי האני ומנגנוני הגנה

ע"פ פרויד האבא מטרת הטיפול היא להעלות את תכני הסתמי למודע. מנגנוני הגנה נחשבו מכשול שיש להסירו. ע"פ אנה פרויד מטרת הטיפול היא בחינת מנגנוני ההגנה ולגרום לכך שהאדם יהיה מודע לאופן שימושו במנגנוני ההגנה בכדי לעודד שימוש במנגנונים התורמים להסתגלות ולדכא את אלו הפוגעים בה. במקרים של עיוותי תפיסה של האדם את עצמו/ המציאות , תגובות מוגזמות/לא תואמות את הגירוי, חוסר התאמה בין דברי האדם והרגש המלווה – סביר להניח כי פועלים בו מנגנוני הגנה.

פניה נגד העצמי – מנגנון שבו האדם מפנה את פעולת הדחפים כלפי עצמו וגורם נזקים פיזיים/נפשיים. בצורתו המעודנת ניתן להבחין ב"הכשלה עצמית", "שנאה עצמית" או בצורתו הקיצונית "הטיפוס המזוכיסטי".

האדם ממקד את תשומת הלב באירועים שליליים במקום לשים לב לתכנים המאיימים על האני.

דחיית צרכים – מנגנון הגנה זה משמש בעיקר כאפיון אישיות של מתבגרים החשים מוצפים ע"י דחפי המין שלהם, ומנסים להגן על עצמם ע"י דחיית כל הרצונות/ההנאות/השאיפות. לדוגמא: דיאטה קיצונית, הימנעות משינה.

כניעה אלטרואיסטית – מנגנון השלכה, האדם מספק את צרכיו ע"י הזדהות עם סיפוק צרכי הזולת.

הזדהות עם התוקפן – מנגנון הזדהות של פרויד, חיקוי עמדות והתנהגויות של אדם שנוא.

היפוך – מנגנון תגובת היפוך כאשר כאן מדובר בשינוי של דחף מפעיל לסביל.

 

לסיכום:

אנה פרויד, הדגישה את מרכזיות האני כמוקד העיסוק הפסיכואנליטי. הציר שסביבו מתרחשים התהליכים השונים באישיות, והוא האחראי על המהלך התקין של חיי הנפש. לרשות האני עומדים הכשרים הפיסיים והמנטליים וכן מנגנוני הגנה. אנה הכירה בחשיבות הסביבה החברתית.

הילד/המבוגר אינם רק קורבנות של הקונפליקטים הפנימיים והלחצים הסביבתיים, אלא הם גם יצורים פעילים השולטים בכוחות המניעים אותם.

 

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות