התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד: הערכה, ביקורת ומחקר אמפירי

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד: הערכה, ביקורת ומחקר אמפירי

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", יחידה 2: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד

פרויד ספג לא מעט ביקורת על התיאוריה שלו, בין היתר בשל הדגש הניכר שהוא שם על מיניות בעיצוב אישיותו של האדם.

פרויד האמין שבני אדם הם נטולי חופש פעולה ורצון, התנהגותם מוכתבת ע"י דחפים לא רציונליים, ולסביבה כמעט אין השפעה על אופי התפתחותם. כדי להבין בני אדם יש לחקור אותם בשלמותם. אישיותם נקבעת בלידה ובילדות, ויכולתם להשתנות מזערית. מטרת התנהגות האדם היא להפחית דחף. התנהגות זו מוכתבת מפנימיותו של האדם ולא כתגובה לגירויים חיצוניים. הטבע האנושי לדעת פרויד, ידוע וניתן לחקירה. נגד התיאוריה של פרויד הופנתה ביקורת בגלל מרכזיותם של אינסטינקט המין וגורמים תורשתיים והתעלמותה מגורמים סביבתיים. גם תפיסתו הפסימית של פרויד לגבי טבע האדם והנחתו שהאדם מונע רק ע"י רצון להפחית דחף שנויים במחלוקת.

סייגים הופנו כלפי התיאוריה בעיקר בהקשרה האמפירי, מונחיה לא מוגדרים באופן אופרציונלי, קשה לבחון השערות הנגזרות ממנה בצורה אמפירית, היא אינה ניתנת להפרכה, ושיטות החקירה שלה, המבוססות בעיקר על דיווחי נבדקים, אינן מהמנות ותקפות. יש הגורסים כי שיטת הטיפול הפסיכואנליטית אינה יעילה יותר משיטות אחרות שהן קצרות, וחסכניות יותר.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.