מטרת הטיפול ושיטותיו על פי פרויד – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד: מטרת הטיפול ושיטותיו על פי פרויד

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", יחידה 2: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד. מידע נוסף אודות התיאוריה של פרויד תוכלו למצוא בסדרה מבוא לפסיכואנליזה

פרויד סבר כי בכדי להבין את האדם עלינו למצוא כלים שיעברו את מחסום הלא מודע ויאפשרו לנו גישה אל העולם המסתתר בו. הגישה ללא מודע הכרחית גם לצורך הטיפול בפתולוגיות בכלל, ובנוירוזות בפרט. הטיפול נועד להעלות את הקונפליקט לרמת המודע ולאפשר מציאת פתרון טוב יותר מהדחקה המביא בחשבון כי הפתרון הקודם שלווה בחרדה לא היה מוצלח וכי האני התחזק בעזרת הטיפול ויכול כעת להציע פתרונות אלטרנטיביים.

1. אסוציאציות חופשיות

לומר בקול רם כל שעולה בדעת, ללא כל נסיון לבקר את מחשבותיו, גם אם הם נשמעים מגוחכים/חסרי היגיון/בסתירה למוסכמות החברה. ההנחה היא שתהליך זה יחשוף מחשבות/רגשות מודחקים שחשיפתם תסייע בפתרון בעייתו הנפשית.

2. ניתוח חלומות

תולדה של שיטת האסוציאציות החופשיות. פרויד הבין כי החלומות והאסוציאציות הקשורות להן הם מקור מידע חשוב על הדינמיקה של האישיות. פרויד גרס כי לחלום שני תפקידים עיקריים:

• תפקיד ביולוגי – שומר על מהלך השינה מגירויים פנימיים וחיצוניים.
• תפקיד נפשי – החלום מאפשר הגשמת משאלה לא מודעת.

החלום אינו מקרי/טריוויאלי וכדי להבין את משמעותו יש לחדור מבעד לתוכן הגלוי (החלום שאנו מדווחים עליו) ולהגיע לתוכן הסמוי (התוכן המסתתר מאחורי הביטוי המעוות הסמלי של הדחפים הלא מודעים שמעוררים חרדה או אי נעימות). תהליך זה נקרא עבודת החלום. החלום הוא ביטוי של הלא-מודע ומקורו בתהליכים ראשוניים, הם מתוארים בסמלים, אין הפרדה בין סיבה למסובב ויש עיבוי של מושגים ותכנים. בתוכן הסמוי משמעויות מתהפכות והחשיבות שניתנה בתוכן הגלוי עשויה להשתנות גם כן.

3. העברה – המטופל חווה מחדש רגשות שמקורם בחוויות ילדות שהודחקו בשל הקונפליקט שעוררו ומעבירם אל המטפל, כאילו הוא מושא רגשות אלה.
4. ניתוח מקרה – שיטת המחקר העיקרית של התיאוריה הפסיכואנליטית כמקור להשערות שעליהן נבנו התיאוריות וכתמיכה מחקרית לתיאוריה עצמה.
5. הפסיכופתולוגיה של חיי היום-יום.

פרויד סבר כי תופעות שכיחות כמו פליטות פה, שיכחת שמות, אי יכולת להיזכר בדבר מה, "איבוד" חפצים וכיוב' הנם מקור חשוב להבנת הדינמיקה של האישיות ומאששות את השערותיו התיאורטיות. פרויד שיער כי כשלים אלו הם בעצם דחפים מודחקים הממשיכים לפעול ושואפים לפורקן אך באים לידי ביטוי רק בעקיפין מכיוון שהם עומדים בסתירה למציאות ולמוסכמות החברתיות. הם מצויים בלא מודע ונובעים מאי הצלחתם של מנגנוני הגנה לעצור לגמרי את התפרצות הדחפים הלא מקובל.

• פליטתפה – ביטוי למחשבה/משאלה לא מודעת, שהאדם לא הצליח להדחיקה לגמרי.
• שכחת שמות/מקומות – נובעת בדר"כ במישרין מפעולתו של מנגנון ההדחקה, המבקש למנוע היווצרות רגשי אשם/חרדה.
• היסח ההנחה – כשאדם אינו יכול למצוא חפץ שהניח בעצמו במקום מסוים. בשל סיבות שהאדם אינו רוצה להודות בקיומן.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.