"אין זה תפקידנו להתלונן ואף לא לסלוח, אלא רק להבין" (גאורג זימל, "העיר הגדולה וחיי הנפש")
גיאורג זימל (1858-1918) היה סוציולוג ופילוסוף גרמני שהניח את אחת התשתיות החשובות ביותר לחשיבה הסוציולוגית במאה ה-20. הפרויקט ההגותי של זימל הוקדש לשאלת מהותה של החברה האנושית והאופן שבו היא פועלת, זו על רקע תופעות תרבותיות של זמנו (סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20) ובראשם תופעת העיור שהעסיקה את זימל רבות.
שיטת העבודה של זימל בנויה מהתייחסות לכמה רבדים בהתנהגות האנושית, החל מעיסוק בפסיכולוגיה הפרטית של האדם, עבור ביחסים בינאישיים, דרך "רוח הזמנים" ומבנה החברה ולבסוף טבע האדם וגורלו. אחד השאלות שהטרידו את זימל (כמו סוציולוגים רבים) היא שאלת השינוי החברתי, והוא האמין כי שינוי נוצר מתוך דיאלקטיקה (תיזה-אנטיתזה-סינתזה) שמובילה לבנייה של רמות "גבוהות" יותר של חברה על גבי רמות "נמוכות".
בניגוד לסוציולוגים אחרים ומאוחרים יותר, ולמרות הפסימיות של חלק מהתיאוריות שלו, זימל האמין באוטונומיה של האדם והיכולת שלו לבחור את ההתנהלות שלו בתוך המסגרות שמציבה לו החברה. זימל גם היה מרותק מהדחף האנושי להתחבר וליצור גופים חברתיים שגדולים מקיומו של הפרט עצמו.
חיבוריו הידועים ביותר של זימל הם "העיר הגדולה וחיי הנפש" שעוסק בהשפעת האורבניות על האדם, "הזר" שעוסק במקומם (החיובי) של זרים בחברה ו"הפילוסופיה של הכסף" שעוסק, כפי ששמו מרמז, במקומו של הכסף בקיום האנושי.
להלן תמצאו מספר מאמרים אודות תיאוריות חשובות ו\או מעניינות של זימל.
הולדת האדישות – גיאורג זימל על העיר הגדולה וחיי הנפש
גבר ואישה נפגשים בבאר: גיאורג זימל על נשים, מיניות ואהבה
הזרים שבונים את העיר: גיאורג זימל על הצד החיובי של זרות
חופשי זה לגמרי מיוחד? על הקשר בין חירות ואותנטיות בעיר הגדולה