האם התקשורת קובעת לנו מה לחשוב? האינדיאנים של דרום אמריקה חושבים שלא

בחקר התקשורת נודעת מחלוקת ארוכת שנים אודות מידת השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים על תפיסת המציאות והדעות של אנשים. מצד אחת ניצבת מסורת ההשפעות החזקות הגורסת כי לאמצעי התקשורת ישנה השפעה מרכזית ומכרעת על עיצוב תמונת העולם של בני אדם ואילו מולה ניצבת מסורת ההשפעות המוגבלות שמקנה לצרכני התקשורת מקום קצת פחות פסיבי ומייחסת להם יכולת לקיים דו-שיח עם התוכן שהם צורכנים ולהבין אותו בדרכם ולא באופן מוכתב.

צלב ממקסיקו (מאה 16) – שילוב של מלים נוצריים וסמלי מאיה.

קצת לפני זמנם של אמצעי תקשורת ההמונים, כאשר הגיעו הכובשים הספרדים למרכז ודרום אמריקה, ניתן למצוא דוגמא היסטורית שיכולה לספק ראייה מעניינת לטובתה של מסורת ההשפעות המוגבלות. הספרדים, בתור נוצרים טובים, טרחו להרוג כמה שיותר כוהנים ולשרוף כמה שיותר ספרים של התרבויות המקומיות, כמובן על מנת לפנות מקום לדת השלום והאהבה האמיתית. ה"אינדיאנים" לא התנגדו, לפחות לא באופן גלוי (כי זה לא היה רעיון טוב במיוחד) לדת החדשה שנכפתה עליהם. אבל הם כן ערכו בה כמה שינויים "סמויים" כמו למשל להציב סמלים המציינים אלים מסורתיים שלהם על גבי הצלבים הנוצריים. כך יכלו התושבים לרצות את הספרדים שחשבו שהם משתחווים לצלב, ולהיות מרוצים בעצמם כי הם למעשה השתחוו לאלים שלהם. כך שילוב ילידי מרכז ודרום אמריקה את האמונות המסורתיות שלהם עם אלו שנכפו עליהם. הסיפור הזה הוא דוגמא לכך שגם מי שנכפה עליו מסר מסוים לא חייב להיות פסיבי באופן שבו הוא מבין ומשתמש במסר הזה.

בחזרה לדוגמת התקשורת, חוקר התרבות סטיוארט הול טוען במאמר מפורסם בשם "הצפנה, פענוח" כי ישנם למעשה כמה דרכים בהם אנחנו יכולים לקלוט את המסרים שאנחנו מקבלים דרך אמצעי התקשורת. דרך אחת, אותה מכנה הול בשם "הגמונית" היא להבין את הדברים פשוטם כמשמעם מבלי להפעיל ביקורת (למשל: "אם ג.יפית אומרת שזה טוב אז זה כנראה טוב"). דרך שנייה הוא דרך "מתדיינת" שבה הצרכן נוטה להאמין למה שאומרים לו אבל הוא לא מוותר על הזכות לחשוב בעצמו ("אם ג.יפית אומרת שזה טוב אז יש סיכוי שזה טוב"). הדרך השלישית על פי הול היא דרך "מתנגדת" שנוהגת בחשדנות כלפי כל מסר ומבקשת לנתח את מה שעומד מאחוריו (למשל: "אם ג.יפית אומרת שזה טוב אז מי לכל הרוחות מאמין לה?!").

 

אולי גם יעניין אותך:

איך שינתה הטלביזיה את הפוליטיקה לטובתם של פוליטקיאים נאים?

קראו עוד על:

עמדות קריאה על פי סטיוארט הול

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

עוד דברים מעניינים: