קתרין אופי/ פורטרט עצמי 1995

קתרין אופי/ פורטרט עצמי 1995

Opie-10

ביצירה זו מתוארת האמנית עצמה עם הגב העירום שלה לצופה. על גבה חרוט בדם ציור ילדותי של שתי נשים ובית, עננים ושמש, מאחורי דמותה של אופי יש וילון מפואר בצבע כחלחל שמשליך אותנו לציורי פורטרטים קלאסים אך שובר אותם בחוויה עכשווית המתעסקת ב"אני" ובחוויה הסובייקטיבית.

אופי ידועה בתור צלמת המתעדת את הקהילה הלסבית בעיקר את הסאדו מאזו. הינה לסבית מוצהרת ובעבודה זו מביעה את הכמיהה העזה שלה לבת זוג, להקים איתה בית שניצב מול תיאור נאיבי הנשען על ציור ילדים בגן, אותו האידאל התרבותי חברתי שלא יתגשם לה בגלל אחרותה המינית. הדימוי משורטטת בחריטת דם ומעמת את הכמיהה שלה לבת זוג מול האידאל המסורתי שלא תוכל להגיע אליו- של גבר ואישה, אותה הזוגיות שהחברה מאשרת. החריטה בדם מעבירה את תחושת הכאב, את תחושת הניתוק מדימוי הקלאסי הנאיבי של בית עם ערובה ואנשי חץ מאושרים אך גם יש לה כמיהה חזקה אליו, שחרוטה בדמה, שנמצאת עמוק בנפשה והיא רוצה להגיע אליה למרות שקיים כבר פער בין הדימוי של גבר ואישה עם בית יפה שנשבר שמתואר על גבה שתי נשות חץ ולא איש קו ואשת קו.

מעבר לאקט החריטה הקונספטואלי העוצמתי, השימוש בפורטרט, מושג קלאסי בתולדות האמנות, מציגה אופי את הפער בין הקלאסי- לבין החדש והשונה, היא אינה אישה רמברנטית קלאסית אלא אישה לסבית בעלת בשר, זהו דימוי נשי גס ולא יפה ועדין, אופי בעלת מאפיינים ייחודים משלה, הגב מופנה אלינו ולא פניה. אמירה זו יכולה עוד יותר להבליט את התלישות שלה מאידאות תרבותיות אך גם המשחק שלה איתם- היא מודעת לפורטרטים הקלסיים ואף שמה מאחוריה וילון מעוטה, כנ"ל הציור הנאיבי החרוט על גבה שהוא עם שני נשים במקום הצפוי והנתון מקל בדימוי גברי ומקל משולש כדימוי נשי.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות