בין חלומות ישנים למציאות חדשה: היום שלאחר מלחמת העולם הראשונה

רעידת האדמה של מלחמת העולם הראשונה סללה את הדרך ל'רעש המשנה' הגדול יותר של מלחמת העולם השנייה. המסקנות האסטרטגיות מהמלחמה יחד עם הצורך של מדינות וחברות להתמודד עם שברם של חלומות ישנים ועלייתה של מציאות גיאו-פוליטית חדשה הציבו את העולם על מסלול לקראת ההתנגשות הגדולה הבאה. 

מתוך סיכומי הקורס מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

369th-regiment-arrives-home-from-france-after-wwiמבחינות רבות, מלחמת העולם השנייה היא 'תשובה' למלחמת העולם הראשונה. צבאות לא רצו להגיע לאותו מצב של מלחמת חפירות ולכן התאימו את עצמם ללחימה דינאמית יותר. חלק מהמנהיגים החשובים של מלחמה זו יהיו ה'קולות הבודדים במדבר' שטענו שהצבאות שמתאמנים לקראת המלחמה הבאה באמצעים של המלחמה הקודמת מתכוננים לא נכון. כשארה"ב נכנסת למלחמת העולם הראשונה, הגרמנים הגשימו בלי מתכוון את אחד מהמטרות שלהם בתחילת המלחמה- להכריע מהר את הצרפתים ולהלחם רק בחזית אחת. במשך רוב המלחמה זה לא קרה, אך ברגע שפורצת המהפכה הבולשביקית ברוסיה, החזית המזרחית הופכת ללא רלוונטית והגרמנים עוברים להתרכז בחזית המערבית מול צרפת. עצם כך ששטחים גדולים לא נכבשו במלחמה זו ישפיע על הדרך בה המלחמה הבאה תראה ואיך היא תתפש בעיניים של הגרמנים. במלחמה שבה לא נכבשים שטחים, אין תצוגות תכלית של הצד המנצח על השטח הכבוד ולכן הצד המפסיד לא ממש מבין איך ייתכן שהוא נחשב כ'מובס'. הדבר יכשיר דעות רדיקליות בגרמניה כגון זו של הנאצים.

התערבותה של ארה"ב במלחמה אמנם מכריעה אותה אך גם גורמת לארה"ב להפוך לכוח בעל משמעות במשחק הבינלאומי. החלטת האמריקאים להיות חלק פעיל בזירה הבינלאומית לא הייתה קלה- תפיסת ה'בדידות המזהרת' הייתה גישה שהרבה אמריקנים נשבו בקסמה ורצו להמשיך אותה, אפילו הנשיא ווילסון נבחר על בסיס ההבטחה שארה"ב תשמור על בדלנותה, אך הוא יהיה הנשיא שיכניס את ארה"ב למלחמה ולזירה הבינלאומית. ווילסון לא מסתפק בכך שהוא מכניס את ארה"ב למלחמה אלא, עם סיומה של המלחמה הוא מנסה לעצב מערכת בינלאומית חדשה, הוא כותב טיוטה לתוכנית עתידית, הטיוטה המכונה '14 הנקודות של וילסון'.

עיקרי הגישה הן: אמנות גלויות כדי לשמר את השלום- לא יהיו הסכמים חשאיים.

חופש שיט מחוץ למים הטריטוריאלים- מדובר באזהרה כנגד מלחמת צוללות, אסור למדינה לתקוף ספינה זרה במים הבינלאומיים.

סילוק מחסומים כלכליים- ליברליזציה כלכלית ברחבי העולם

צמצום החימוש- אמריקה בעד נסיגתן של האימפריות, כהמשך לתהליך שכבר מתרחש.

הסדרי גבול בנוגע לגבול המזרחי עם רוסיה

הבטחה לשקם את בלגיה- בלגיה הייתה הרי העילה להתלקחות המלחמה, כאשר הגרמנים ביצעו את תכנית שליפן הם חיללו את הנייטרליות של בלגיה ולכן בריטניה הצטרפה למלחמה.

הסדר לגבי השטחים באלזס ולוריין- שטחים שצרפת איבדה לטובת גרמניה במלחמת 1870 וביקשה להחזיר אותם לריבונותה.

הסדר גבולות לגבי איטליה.

הכרעות דרמטיות לגבי מספר איזורים באירופה- למשל, אזור מערב הבלקן- יצירת הממלכה היוגוסלובית. הבלקן היה המקום שהצית את המלחמה והיה ניסיון להעניק להם ריבונות עצמית, במדינה היוגוסלבית היו מחוזות לכל אחד מהעמים שחיו באיזור.

הניסיון היה ליצור הסדרים בינלאומיים על בסיס מדינות לאום. הגישה האמריקנית של תפישת לאום זרה לאופי של מדינת הלאום באירופה, מה שהשפיע גם על ההחלטות לגבי הישויות הלאומיות החדשות. הם לא רצו להקים מדינות לכל לאום באירופה, אלא 'מדינות בגודל בינוני' שמכילות כמה מיעוטים לאומיים שיש ביניהם נקודות דימיון מסויימות- למשל יוגוסלביה שבתוכה דרו כמה עמים עוינים זה לזה.

הנקודה ה14 בנקודות של וילסון היה להקים ארגון בשם 'חבר הלאומים' שאמור להסדיר את המערכה הבינלאומית. אך אף אחד לא היה מרוצה מההסכם הזה מכיוון שהתביעות הטריטוריאליות של כל מדינה לא מוצו וכל אחת מהמדינות שמרו לעצמן את הזכות לתבוע נחלות נוספות מעבר למה שניתן להן.

מדינה חשובה שקמה ויוצרת דילמה במרכז אירופה היא פולין. בעבר פולין הייתה אימפריה גדולה מאוד והיא הלכה והתכווצה עד שערב מלחמת העולם השנייה לא הייתה פולין. כדי להשיב את הריבונות לפולנים, 'לוקחים' חלקים מכל מני מדינות באירופה. כדי ליצור לפולין מוצא לים פתחו 'מסדרון' בתוך גרמניה, מה שיוצר מובלעת גרמנית שנושקת לגבול הפולני הצפוני, מוצא לים חשוב עבור קיום סחר עצמאי.

ההכרעה שמתקבלת כתוצאה מכך, היא שמדינת הלאום היא הדפוס השליט באירופה- אין יותר אימפריות. הבעיה היא שלאום הוא מושג מעורפל ומדינות היו יכולות להיות חלוקות בנוגע לכך- ישנן מדינות שבהם חיו כמה לאומים ולא היה ברור למי הן שייכות. איטליה, למשל, שכביכול עמדה לצד הצד המנצח, איבדה שטחים כתוצאה מההחלטות שהמלחמה הולידה. מעבר לכך- המוטו של חלק גדול מהשינויים שנעשו באירופה היה דמוקרטיזציה- רעיון הדמוקרטיה החל לרחף מעל המדינות החדשות ובחלק גדול מאוד נכפתה דמוקרטיה. בחלק מאוד גדול מאזורי המחלוקת- ההכרעה לגבי הריבונות תוכרע במשאל עם– למשל, אזור מחלוקת בין גרמניה ודנמרק הועלה למשאל עם וחולק בין שתי המדינות. משאל עם נתפס כהכרעה אולטימטיבית והממשלות מקבלות את ההכרעה שעולה ממנו. למרות זאת, הצרפתים לא אהבו את הרעיון מכיוון שהם חששו כי אילו יתבצע משאל עם באלזס ולוריין האזור היה נשאר גרמני, הדבר יוצר איבה בין צרפת וגרמניה.

אוסטריה והונגריה היו מדינות שנפרדו מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובשתיהן הייתה כמיהה לחזור לימי האימפריה המוצלחית. ישנה מרירות שמהאימפריה הגדולה ששלטה באירופה יצאו שתי מדינות קטנות עם השפעה מועטה. באוסטריה הרעיון הזה יגרום לשאיפות אימפריאליסטיות שיגולמו בצעדיו של היטלר האוסטרי, אך גם בהונגריה עלו כמיהות ל'הונגריה הגדולה'. המזרח התיכון מחולק בין בריטניה וצרפת שמקבלות 'מנדט' לשלוט על איזורים- לא מדובר בסיפוח של השטחים לאימפריה הבריטית או לצרפת, אלא תקופה שבה הצרפתים או הבריטים 'ילמדו' את הילידים במקום איך לנהל את עצמם כראוי. אם לפני כ30 שנה רוב הדינות באירופה היו מונרכיות, כיום רוב מכריע של המדינות הן דמוקרטיות וגם המדינות המונרכיות המלוכה היא בעיקר סמלית. בחלק מהמדינות היה ניסיון להכתיר מלך- בהונגריה, יוגוסלוביה או פינלנד, אך הדבר לא תפס והן הפכו במרוצת הימים לדמוקרטיות.

מלחמת העולם הראשונה נתפשה במשך שנים רבות כ'מלחמה הגדולה'. סמל הפרג נחשב בבריטניה כסמל הזיכרון לאבידות המלחמה הגדולה. מחזורים שלמים של בוגרי אוקספורד וקיימברידג' איבדו אחוז ניכר מבוגריהם במלחמה. במלחמה זו, עיקר הלוחמים בצבא הבריטי הגיעו משכבות אוכלוסיה גבוהות יחסית ולכן שכבות שלמות כמעט ונמחקו. הדבר מסביר במידה רבה מדוע אירופה מנסה כל כך להמנע ממלחמה. כשבריטניה מנסה למצוא פשרות מול איטליה וגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה היא מנסה להימנע מלחזור למצב שבו מיליוני חיילים קוטלים זה את זה במשך שנים, המצב שנגלע במלחמה עצמה.

המלחמה היא זרז לשינוי, הדבר בא לידי ביטוי במהפכה הבולשביקית אך לא רק. מרבית מדינות אירופה עוברות אחרי המלחמה להרחבת מעגלי ההצבעה שלהם, ובהרבה מדינות תינתן זכות הצבעה לנשים, כשיוצאת דופן בנושא הזה היא צרפת שתעניק זכות הצבעה לנשים רק אחרי מלחמת העולם השנייה. בעיה נוספת שעולה בתוצאות המלחמה נבע מתוצאות של הסכם השלום של ורסאי– הסכם בעייתי שהותיר את גרמניה במצב קשה, אך ההסכם היה תלוי במוכנות של האמריקנים לאכוף אותו לכשיהיה צורך. הסכם ורסאי נכשל ביום שבית הנבחרים האמריקני דחה אותו- כל עוד ארה"ב לא הייתה חלק מהגוף שאוכף את ההסכם הוא כבר לא היה תקף. מעבר לכך, עצם כך שארה"ב לא הצטרפה לחבר הלאומים שהיא הקימה מנעה ממנו להיות גוף משפיע.

 

מלחמה לסיום כל המלחמות: 15 ציטוטים על מלחמת העולם הראשונה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות