המקומי והגלובלי: גלובליזציה ואתניות – סטיוארט הול

במאמרו "המקומי והגלובלי: גלובליזציה ואתניות" מבקש סיוארט הול לנסח מחדש חלק מהשאלות אודות הגלובליזציה והקשריה התרבותיים, הזהותיים והאתניים. כאנגלי, הול חוקר את התופעה של גלובליזציה מנקודת המבט הבריטית שבעבורה גלובליזציה אינה תופעה חדשה, אלא שכיום לתופעה של גלובליזציה יש מאפיינים חדשים. האימפריה הבריטית עלתה, וכעת היא נופלת, עם עידן של מבנה גלובליזציה בו שווקי העולם היו תחת הדומיננטיות של מדינות לאום דרך האימפריאליזם. בתקופה זו, טוען הול, התעצבה הזהות שאותה הוא מכנה "אנגליות" (Englishness), זהות שהתעצבה מתוך מיקומה המרכזי של בריטניה כמובילה כלכלית וצבאית בעולם האימפריאליסטי. הזהות הזו, לטענתו של סטיוארט הול, היא זהות "אקסוליביסטית" ושברגע מסוים בהיסטוריה השיח של הזהות התרבותית הזאת חש עצמו ככזה היכול לפקוד ולשלוט על כמעט כל אחד אחר זולת הבריטים. כל הנתינים של האימפריה הבריטית הושמו בתפקיד ה"אחר" ביחס לנקודת המבט הבריטית שראתה את עצמה כמרכזית. הול אומר כי ה"עין הבריטית" טובה מאוד בלהביט בכל דבר אחר אך בעצמה אינה כל כך טובה בלהכיר בעצם העובדה שהיא בעצמה מביטה במשהו. העין הממקמת הזאת מציבה את האנגלי ביחס לכל האחרים, ובכך שהיא יודעת מה הם, היא יודעת מה היא בעצמה אינה.

הזהות הבריטית לדעתו של הול היא זהות גברית. להיות אנגלי משמע להיות גבר אנגלי. כיום קשה מאוד לשכנע את האנגלים להכיר בכך שהם למעשה רק עוד אתניות על מאפייניה הייחודיים, כמו כל אתניות אחרת. האידיאולוגיה האנגלית מציגה את עצמה כטבעית לחלוטין, אחידה וסטטית. אך הזהות, כמובן, אינה אף אחת מאלו והיא תמיד הזדקקה לניגוד בכדי לייצב את עצמה.

אך בעידן הגלובליזציה של ימינו הזהות הבריטית מאותגרת על ידי כמה גורמים ותהליכים. ראשית דעיכת מעמדה הכלכלי של אנגליה מהמדינה המתועשת הראשונה לאחת מיני מדינות מתועשות רבות וללא עמדת בכורה בניהן. המשבר הכלכלי של שנות השבעים פתח את השווקים הגלובליים לתנועות חדשות וחוקי משחק חדשים של הון וטכנולוגיה. חלוקת העבודה הגלובלית החדשה בעידן של גלובליזציה מקשרת את החברות המפותחות עם המתפתחות ומשנות את המבנים של היחסים בין מדינות וחברות שונות. מרכיב שני של שבירת הזהות הבריטית האחידה הוא הגירת העבודה האינטנסיבית בעולם שעובר גלובליזציה. האנגליות עברה דה-מירכוז הן בשל זרימת הון החוצה והן בשל זרימת מהגרים פנימה שהיו תוצאה של שלטונה הארוך של בריטניה במדינות עולם שלישי. מאפיין נוסף של גלובליזציה בימינו הוא התלות-ההדדית הבינלאומית הגדלה, בין היתר על ידי שייכות לארגונים על-מדינתיים ואבדן האוטונומיה המוחלטת. מרכיב אחרון שסיטוארט הול מונה הוא זה של אפקטים סביבתיים גלובליים המאיימים גם על בריטניה מבלי שתהיה לה שליטה עליהם או יכולת מלאה לעצור אותם. כך הזהות הלאומית הבריטית הולכת ונשחקת.

אולם הדעיכה של מדינת הלאום אינה אומרת שהיא יורדת מבימת ההיסטוריה, אלא דווקא המשבר גורם לה להפוך ליותר אקסלוסיביסטית ולניסיות הגדרה צרים יותר של האנגליות וקביעה של מי הוא "חלק מאיתנו" שלמעשה מותירה הרבה מאוד אנשים, ואולי אפילו את מרבית הבריטים, בחוץ. כלומר, דעיכתה של מדינת הלאום בעידן של גלובליזציה מובילה לצורה קיצונית ואגרסיבית של גזענות המנסה לבודד אלמנטים של התרבות האותנטית מאלמנטים שאינם "שייכים".

התגובה לשחיקתה של מדינת הלאום תחת הגלובליזציה הולכת לפי סטיוארט הול בשני כיוונים, מעל ומתחת למדינת הלאום, גלובלית ולוקאלית. תגובות אלו הן פועל יוצא של טיבה של הגלובליזציה המתאפיינת לפי הול ב"תרבות המונים גלובלית" שכוללת בין היתר את המשך המרכזיות של המערב בהפקה של תוצרים תרבותיים דוברי אנגלית, אלא שכעת זו לא "אנגלית המלכה" אלא אנגלית גלובלית שונה למדי. מאפיין שני שמונה הול בהקשר לתרבות ההמונים הגלובלית של הגלובליזיציה הוא ההומוגניזציה התרבותית שהיא מביאה עימה. הומוגניזציה, בניגוד למה שנהוג לחשוב על גלובליזציה, אינה יוצרת את העולם בדמותה של אנגליה או ארה"ב אלא מנסה לאחד אותו לתוך מסגרת שנובעת מנקודת המבט המערבית דוברת האנגלית. ההגמוניזיציה המערבית אינה מנסה להעלים תרבויות אחרות, אלא לפעול עליהן במקביל למאפייניהן שלהן. ההיגיון הקפיטליסטי אינו אחיד והוא אינו מתמיר עוד ועוד שטחים לבני דמותו, אלא פועל כנגד ובמסגרת כוחות אחרים. העולם תחת גלובליזציה, במילים אחרות, אינו עובר האחדה אלא פשוט דסנטרליזציה, שונות בתוך אחדות.

הול מאתר שתי דרכי התמודדות עם הגלובליזציה הזו ברמה של המקומי: חזרה ללאומיות וניסיון להכיל את השונות. אחד המאפיינים החשובים של העידן הנוכחי הוא קבלת הייצוג של השוליים בתרבות המרכזית, והשוליות שהפכה באופן פרדוקסלי למוקד כוח המספר את הסיפורים שלו מלמטה-למעלה, ולא מלמעלה-למטה. במקביל אנו רואים תגובה לגלובליזיציה בחזרה למקומי, לקהילה ולשכונה שעליה ניתן לדבר כמקום קונקרטי בעוד שכל השאר הופך לנזיל. החתירה לזהות בסיסית שכזו היא מה שסיוארט הול מכנה "אתניות חדשה" שיכולה בפני עצמה להיות סוג של מיני-לאומיות פונדמנטליסטית. וכמו נקודת המבט הבלתי מודעת לעצמה של הבריטיות הישנה, כך גם האתניות החדשה חותרת למקם ולכונן את העולם שסביבה ואת כל מה ששונה ממנה.

The local and the global: globalization and ethnicity/ Stuart Hall

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות