סיכום בסוציולוגיה: המשפחה – גישות תיאורטיות בחקר המשפחה

סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: המשפחה – גישות תיאורטיות בחקר המשפחה

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.

בסוציולוגיה ישנן מספר דרכים וגישות שונות לחקר המשפחה (לרקע ראה סיכום אודות גישות בסוציולוגיה)

  1. הגישה הפונקציונליסטית
  2. גישת הקונפליקט

כיצד מסבירה הגישה הפונקציונליסטית את מוסד משפחה?

לפי הגישה הפונקציונליסטית משפחה תורמת ליציבות ולהרמוניה בחברה. המשפחה ממלאת פונקציות חשובות

עבור החברה בכלל ועבור האנשים שבה בפרט.

משפחה היא מוסד חברתי חיוני המארגן בצורה היעילה ביותר את המשכיות החברה, את יחסי המין ואת תהליכי החיברות בצורה שתשמר את הסדר החברתי ההכרחי לקיומם של בני האדם.

המשפחה היא המוסד האידיאלי המאפשר לענות על הצרכים האנושיים הבסיסיים של הפרט, תפקידה כמתווכת בין האדם לחברה בתהליך החיברות הוא משמעותי ביותר ליציבות החברה.

הגישה הפונקציונלית מדגישה את תפקידו החיובי של מוסד המשפחה, בשמירה על יציבותה והמשכיותה של החברה, משום שהמשפחה ממלאת פונקציות חשובות:

  • שמירה על המשכיות החברה: הולדת ילדים והגנה עליהם במסגרת המשפחה;
  • הסדרת יחסים מיניים: במסגרת הממוסדת של המשפחה;
  • הענקת תמיכה רגשית וחומרית: המשפחה כקבוצה מספקת צרכים אינסטרומנטליים ואקספרסיביים
  • הגנה על יילודים חסרי ישע וסיפוק צרכי הילדים, שאינם יכולים לספקם עצמם.
  • חיברות: המשפחה היא סוכן חיברות ראשוני ומשמעותי עבור הפרט. המשפחה מעבירה לפרט ערכים ונורמות, שפה, תפקידים מגדריים, עמדות ועוד, ובכך תורמת לשמירה על הסדר החברתי ;
  • הצבה חברתית המשפחה קובעת מהו הסטטוס של הילדים- מצבם החברתי כלכלי של ההורים קובע את נקודת הזינוק של הילדים;

מכאן שהמשפחה  פ ו נ ק צ י ו נ ל י ת  לחברה .

בחברה המודרנית קיימות פונקציות נוספות של המשפחה, אשר לעתים מתבצעות גם על ידי ארגונים שונים: חינוך, טיפול בחולים, טיפול בזקנים, סיוע כלכלי.

בעבר תפקידים אלו היו נחלתה הבלעדית של המשפחה, כיום קיימים ארגונים המבצעים חלק מהתפקידים האלו.

 

 

ביקורת על הגישה הפונקציונלית:

  • חלק מן הפונקציות שממלאת המשפחה ניתנות להגשמה בדרכים אחרות.
  • קיימות תופעות דיס פונקציונליות במשפחות כמו אלימות, ניצול והזנחת ילדים.
  • גישה זו מתקשה להסביר את השינויים שחלים במוסד המשפחה.

האוניברסליות של המשפחה

המשפחה היא מוסד אוניברסלי הקיים בכל החברות בעולם. לא מוכרת כיום חברה שאין בה משפחות. יש לציין כי בכל חברה מאפייני המשפחה שונים.

מדוע המשפחה היא מוסד אוניברסלי?

לפי ההסבר הביולוגי המשפחה היא התשובה ה"טבעית" לסיפוק יחסי המין והולדת הילדים, אך כיום ברור כי ניתן לקיים פונקציות אלו גם ללא משפחה.

ההסבר הסוציו-הביולוגי רואה במשפחה כיחידה המאפשרת לנשים הגנה בעת ההיריון והלידה, ולגברים מונופול על יחסי המין עם בת זוג אחת, ודאגה לצאצאים. עם זאת, הסברים ביולוגיים אינם מספיקים כדי להסביר את האוניברסליות של המשפחה.

ההסבר על פי הגישה הפונקציונליסטית הרואה את המשפחה כתופעה אוניברסלית המספקת מענה לצרכים הבסיסיים של הפרט אינסטרומנטליים ואקספרסיביים. המשפחה תורמת לחברה בשמירה על המשכיות (הולדה) וכן בהיותה סוכן חיברות עיקרי המעביר נורמות, ערכים, שפה וכו' .

כאן יש לפרט את כל 6 הפונקציות החברתיות המרכזיות המאורגנות באמצעות המשפחה כפי שפורטו קודם לכן

  1. המשכיות החברה
  2. הסדרת יחסים מיניים
  3. הענקת תמיכה רגשית וחומרית (סיפוק צרכים אינסטרומנטליים ואקספרסיביים)
  4. חיברות (סוציאליזציה)
  5. הצבה חברתית
  6. חיברות ליחסי שיוויון ואי שיוויון

את הפונקציות של המשפחה, את תפקידיה ואת המשימות שהיא ממלאת אפשר למיין תוך התייחסות לשתי נקודות מבט:

  1. המשפחה מנקודת מבטה של החברה- המשפחה כמוסד – למשפחה תפקיד מרכזי בהמשכיותה של החברה, היא משמשת סוכן חיברות מרכזי להעברת התרבות מדור לדור, ובכך היא שומרת על היציבות החברתית, באמצעותה מובטחת הגנה על הילדים, עונה על הצרכים האינסטרומנטליים והצרכים האקספרסיביים.
  2. המשפחה מנקודת מבטו של היחיד – המשפחה כקבוצה- המשפחה משמשת לפרט קבוצה ראשונית העונה על הצרכים האינסטרומנטליים והאקספרסיביים שלו.

כיצד מסבירה גישת הקונפליקט את מוסד המשפחה?

לפי גישת הקונפליקט משפחה מהווה "מיקרו קוסמוס" (מראה קטנה) של החברה והיא מבוססת על יחסי כוח, אותם יחסי כוח המתקיימים בחברה ברמת המאקרו ; בין נשים לגברים, בין עשירים לעניים, בין דור ההורים לדור ההמשך וכו' .

גישת הקונפליקט רואה את המשפחה כ"שדה קרב" בין פרטים לבין קבוצות בעלי אינטרסים שונים או מנוגדים כמו תחרות בין גברים לנשים או בין הורים לילדים. התחרות היא על משאבים חברתיים כמו כוח, יוקרה כבוד וכסף.

לאורך ההיסטוריה לגברים יש יתרון ושליטה על משאבים אלו והם משתדלים להנציח את עליונותם ביחס לנשים.

על פי גישת הקונפליקט המשפחה מבוססת על:

  • יחסי כוח
  • יחסי תלות (כמו אישה וילדיה באב המפרנס, תלות הילדים בהורים וכו' , התלות כלכלית עלולה להוביל לתלות פיזית ונפשית).

המשפחה משרתת את האינטרסים של בעלי הכוח בחברה, בעלי ההון, בעלי הדעה והמאה, ובכך תורמת לשימורו ויציבותו של המבנה הקפיטליסטי.

במשפחה משתקף האי שוויון המגדרי המתבטא בתפקידים שונים של האב והאם או הבן והבת ובחלוקת הכוח ביניהם. במרבית המשפחות עדיין מתקיים הדגם הפטריאכלי.

הנצחת אי שוויון בין המינים – המשפחה מנציחה (מנציחה מהמילה נצח כלומר שומרת שסדר מגדרי זה יישאר כול הזמן) פטריאכליות באמצעות חלוקת תפקידים מסורתית בין המינים ואי שיוויון ביחסי הסמכות במשפחה. היחסים במשפחה באים לידי ביטוי בהיררכיה החברתית הממקמת את הנשים ביוקרת סטטוס נמוכה יותר ושוללת מהן זכויות. לדוגמה, הנשים הן עדיין האחראיות העיקריות על ניהול משק הבית וגידול ילדים, לכן יש להן "כפל תפקידים" (הן השתלבותן בשוק העבודה והן אחריות על הבית והילדים),

המשפחה באמצעות תהליכי החברות משכפלת ומנציחה את העליונות של הגברים בחברה –  ויוצרת אי שוויון מגדרי.(דפוסי סמכות, חלוקת תפקידים, חיזוק סטריאוטיפים וכו')

למשל: עבודת נשים אינה נחשבת לעיקרית, היא מהווה מעין שסתום-בטחון. החברה לא ממש מעוניינת בקידומן של נשים בתחום התעסוקתי , ולכן החברה לא נרתמת לסייע לנשים עובדות, או לשנות את התפיסה המגדרית שיוצרת את תופעת

ה"משמרת השנייה"  (כשנשים נוטלות עליהן גם את עבודת משק הבית והילדים בנוסף לעומס המוטל עליהן כעובדות מחוץ לבית).

אפילו אי השוויון המעמדי מונצח באמצעות המנגנון של ההצבה החברתית שמעניקה המשפחה – ההטפה לנישואין אנדוגמיים משמרת ומחזקת את הקיטוב : עשירים ובעלי מעמד מתחתנים עם בני מינם ולהיפך.

קיימת סתירה תרבותית בתפקיד המשפחה (בפונקציות שהיא ממלאת): כמוסד שמרני המשפחה מחנכת לערכים של צניעות, הסתפקות המועט, עבודה, והיא נתקלת בבעיה חמורה כאשר החברה (מאקרו) לא מטיפה לאותם ערכים, אלא בדיוק להיפך  – אמצעי התקשורת מחזקים ערכים של השגיות, צריכה מוגברת , סיפוק מיידי של דחפים, התעשרות מהירה וקלה וכו' .

מצב זה יוצר בלבול אצל הפרט ומגביר את הקונפליקטים בתוך המשפחה.

(להעשרה בנקודה זו פנו לקורס חברה ומגדר הכולל חומר רב ומעמיק בנושא)

נקודות לסיכום גישת הקונפליקט

  • רואה את המשפחה כזירה של מאבקים: בין נשים לגברים, בין הורים וילדים ובין אחים.
  • מדברת בעיקר על המשפחה כמנציחה את אי השוויון המגדרי, התלות של האישה בגבר המפרנס, היווצרות של תפקידים מגדריים.
  • המשפחה מנציחה את אי השוויון המעמדי- אנשים מתחתנים עם אנשים הדומים להם מאותה קטגוריה חברתית וכך אי השוויון החברתי נשמר.

טיעוני ביקורת כלפי/נגד גישת הקונפליקט :

  1. תיאורית הקונפליקט מתעלמת מהתפקודים החיוביים של משפחה , עובדת היותה של המשפחה תופעה אוניברסאלית מעידה על כך שבכל זאת היא נחשבת לחיונית.
  2. בדיוק מהסיבה שמשפחה מהווה "מיקרו-קוסמוס" של החברה היא עשויה להתפתח ולהוות המקום שמתוכו יצמח השינוי החברתי. למשל: אם בני זוג יגדירו מחדש את תפקידיהם המגדריים : כבעל ואישה או  כהורים , ילדיהם יגדלו בבית שוויוני וכן הלאה. בני אדם יוצרים את המציאות במשפחה ולא להיפך.

נושאים וסיכומים נוספים בנושא המשפחה (בגרות בסוציולוגיה)

 קריטריונים למיון משפחות

רמת משפחתיות ודפוסי משפחה

מודרניזציה והמשפחה

סיכום מאמר: המשפחה הערבית – מסורת ותמורה \ מ' אביצור

מה מייחד את המשפחה הפוסט מודרנית?

אי שיווין במשפחה – זכויות נשים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות