סיכום בסוציולוגיה: מפגש בין קבוצות – הניסוי של שריף

סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: מפגש בין קבוצות – הניסוי של שריף

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.

הניסוי של שריף בה לבחון את סוגי היחסים הנוצרים בעת מפגש בין קבוצות

השערות המחקר של שריף:

  1. יחידים אשר אין ביניהם קשר, אך פועלים בתלות הדדית לשם השגת מטרה משותפת- יצרו במשך הזמן קבוצה הבאה לידי ביטוי בתפקידים ובנורמות.
  2. כאשר 2 קבוצות נפגשות לשם השגת מטרה שרק אחת יכולה להשיג, תתפתח יריבות, סטיגמות, תגבר הלכידות הפנימית ויתבצע שינוי בתפקידים בתוך הקבוצות.
  3. הפצת מידע חיובי, הפנייה לערכים מוסריים ומפגשים בין מנהיגים יפחיתו את היריבות.

מהלך הניסוי:

שלב 1: ילדים בני 11-12 בני המעמד הבינוני ומנת משכל ממוצעת מבתי ספר שונים, נפגשו למחנה קיץ. הילדים הגיעו בשני אוטובוסים שונים, כדי ליצור 2 קבוצות שונות. בתקופה הראשונה ערכו מספר פעילויות מחנאיות ( שחייה, תחרויות, בישול, ארגון המחנה, ).

תוצאות שלב –יצירת קבוצה 1:  פעילויות שזימנו אינטראקציות מגבשות. כל קבוצה גיבשה לעצמה זהות ונורמות. למשל נורמה של לא לקלל. נוצרו בדיחות, סודות וזהות שבאה לידי ביטוי במציאת שם לקבוצה.

שלב 2- יצירת תחרות המובילה ליחסי עוינות בין הקבוצות -סכסוך: הובטח פרס רק לקבוצה המנצחת במשחק תחרותי. המשאב הנדיר היה הפרס ולכן נוצר קונפליקט ויריבות.

מה קרה ליחסים התוך קבוצתיים ? תוצאות שלב 2:   הילדים גיבשו את היחסים והייתה התלכדות נוכח אויב משותף. תחושה של "אנחנו" לעומת "הם". גם הנורמות ההתנהגותיות השתנו. מהתנהגות נאותה בשלב הראשון הם עברו להתנהגות פרועה ואף לאלימות מילולית ופיזית. התפתחה יריבות, כינויי גנאי, האשמות וחבלות במתקנים של קבוצה אחת לשנייה. המנהיגים שנוצרו בשלב הראשון הוחלפו במנהיגים חדשים שהתאימו למצב החדש.

שלב 3: נוסו פתרונות לסיום המצב- יצירת מפגשים ערכיים ומוסריים כמקובל לפיתרון סכסוכים.

  1. פנייה אל המוסר: איש דת –כומר כינס את הילדים ונשא דרשה הפונה אל מצפונם. האם הפנייה אל המוסר עזרה? לא.
  2. שיחה עם מנהיגי הקבוצות: השיחות לא עזרו. המנהיג שפנה אל ביתן הקבוצה האחרת זכה לסנקציות שליליות בלתי פורמאליות: עלבונות וחזר מבויש אל קבוצתו.

תוצאות שלב 3: לא הצליחו לתפור את הסכסוך שנוצר… רק כאשר ניסחו מטרת על ( מטרה שרק שיתוף פעולה מסוגל להביא להשגתה ) הפסיקה היריבות, החלו שיתופי פעולה ויחסי חברויות חדשים.

בהתחלה: אחרי שהמטרה הושגה חזרו לריב…

בהמשך: בגלל ריבוי מטרות העל- נוצרה השפעה מצטברת- הפעילויות של מטרות העל ערכו שישה ימים ובמהלכן תיקנו את מתקן המים שחובל על ידי החוקרים, אספו כסף לצפות בסרט, היה עליהם לעזור בחילוץ משאית שהביאה מזון ו"נתקעה" בדרכה למחנה.

מהי מטרת על מטרה החשובה לשתי הקבוצות יותר מכל המטרות שיש לכל אחת מן הקבוצות ונמצאת בראש סולם המטרות של הקבוצות. כל אחת מהקבוצות לא מסוגלת להשיג לבדה בכוחות ובמשאבים שברשותה, אלא רק באמצעות שיתוף פעולה.

תוצאות: אנשים העדיפו לחזור לא באוטובוס שבאו ממנו, אלא עם חברים שהכירו מהקבוצה השנייה.

מסקנות:

  1. שיתוף פעולה וערכים דמוקרטיים ומוסריים לא מוכללים ומועברים ליחסים עם קבוצות אחרות.
  2. מנהיג שנוצר בשלב של הקמת הקבוצה, מוחלף במציאות של סכסוך בין קבוצות.
  3. מפגשים בין מנהיגים לאחר שנוצר הקונפליקט לא מועילים לפתרון הסכסוך.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות