סיכום בסוציולוגיה: כיצד חוקרים תרבויות?

סיכומים בסוציולוגיה: איך חוקרים תרבויות?

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.

כאשר אנחנו ניגשים לחקור תרבות, ישנם מספר כלים שונים היכולים לשמש אותנו:

תצפית רגילה (ישירה)

החוקר נמצא זמן מסוים עם הנחקרים, אך צופה בפעילותם ומתעד אותה מבחוץ. לרוב הנחקרים מודעים לנוכחות החוקר ומסכימים מראש לקבל אותו, ולעיתים אין הם יודעים כי נערך מחקר.

יתרונה העיקרי של שיטה זו הוא האותנטיות: החוקר צופה בהתנהגות האמיתית המתרחשת בתרבות הנחקר בזמן אמת, ולא נזקק לגורמים מתווכים או לשיתוף פעולה מצד הנחקרים או לפרשנותם, כפי שהיו יכולים להציג בכלי מחקר כמו ראיון או שאלון. זאת, כמובן, בתנאי שהנחקרים אינם מודעים לנוכחותו – אחרת עלול להיגרם "אפקט עכבר מעבדה" זהו מצב שבו נוכחותו של החוקר עלולה לגרום לבני התרבות הנחקרת לשנות את התנהגותם או לנסות לרצות את החוקר, ולפעול על פי מה שלדעתם רצוי היה שיראה. זהו חיסרון המצטרף לחסרונות נוספים. כך, למשל, חוקר חיצוני שאינו בקיא ברזי התרבות עלול לשגות בהבנתו את מרכיביה ולתת להם פירוש אחר ולא רלוונטי, או להחמיץ תובנות משמעותיות עקב חוסר-הבנתו את התרבות האחרת. נוסף על כך, המהימנות הבין אישית של התצפית נמוכה משום שכל חוקר צופה מנקודת המבט שלו, על פי זהותו הייחודית וניסיונו. סביר להניח שחוקרים שונים יפרשו את אותה תצפית באופנים שונים. גם מהימנות השחזור נמוכה, שכן נוכל לשער שאם חוקר יחזור על מחקרו בתנאים דומים הוא יעלה ממצאים שונים או שמסקנותיו יהיה שונות. התצפית הישירה שייכת  לסוג המחקר האיכותני: החוקר אוסף נתונים בדרך של התרשמות והניתוח הוא ניתוח מילולי של יומן השדה. שיטה זו אינה פשוטה בשלב עיבוד הממצאים.

תצפית משתתפת

החוקר מתעד מציאות חברתית שהוא שותף לה באופן פעיל. הנחת היסוד היא שהשתתפות זו תסייע לחוקר להבין יותר לעומק את מרכיבי התרבות הנחקרת ואת משמעותם מנקודת מבטה של האוכלוסייה הנחקרת. שימוש בכל שיטת מחקר אחרת ייתן לחוקר מידע ברור פחות בנוגע לתרבות הנחקרת. יתרונה העיקרי של שיטה זו בכך שהחוקר יבין טוב יותר תופעות, תהליכים ובעיות הנקשרות לתרבות העולים. כמו כן, עצם היותו שותף לקבוצה הנחקרת מזמנת לחוקר אפשרויות לראיית היבטים בתרבות החברה אותה הוא חוקר. כמו כן, עצם היותו שותף לקבוצה הנחקרת מזמנת לחוקר אפשרויות לראיית היבטים בתרבות הנחקרת שלא היה מגלה באופן אחר. כל יתרונותיה של התצפית הישירה רלוונטיים גם המשתתפת. החסרונות העיקריים של שיטה זו: החוקר עלול לפתח יחס רגשי כלפי הנחקרים שעמם הוא בקשר אישי, ואז ייאבד ממקצועיותו ומיכולתו לתאר באופן אובייקטיבי את התרבות. יתרה מזו: גם בסוג תצפית זה תיתכן מהימנות בין-אישית נמוכה ומהימנות שחזור נמוכה, וכן נדרשת הסכמה מצד הנחקרים לתצפית. קושי נוסף בביצוע מחקר בשיטה זו הוא באיסוף שפע המידע הזמין לחוקר, בארגונו, בעיבודו ובהסקת המסקנות העולות ממנו. בעבר שיטה זו רווחה בעיקר בקרב חקר שבטים ותרבויות מסורתיות.

תצפית מונחית (ממוקדת)

זהו מקרה פרטי של התצפית הישירה. בעוד שהתצפית הישירה היא כללית, ומטרת החוקר היא לקלוט את מרב הפרטים ולתעדם, בתצפית המונחית החוקר מתמקד בהתנהגויות ספציפיות המוגדרות מראש. החוקר מקבל הוראות מדוייקות הממקדות אותו. במחקר שבו שותפים כמה תצפיתנים, כולם מקבלים את אותן הנחיות כדי להגדיל את המהימנות הבין-אישית. יתרון השיטה ומעלתה העיקרית ביחס לשתי התצפיות האחרות הוא דווקא היכולת ליצור מהימנות בין-אישית גבוהה בין חוקרים שונים, משום ששני תצפיתנים שהונחו באותו אופן צפויים להגיע לממצאים דומים מאוד. נוסף על כך התצפית ניתנת לכימות – וכך ניתן להגיע לממצאים ומסקנות חדים ומדויקים יותר, שאותם ניתן להכליל על אוכלוסיות נוספות. החיסרון העיקרי מתבטא בכך שהחוקר לא מתייחס לכל ההיבטים של התרבות הנחקרת, ויתכן שהבנתו אותה תקלה בחסר או שהוא יחמיץ מידע חשוב שלא התחשב בו בעת בניית כלי המחקר וניסוח הקריטריונים לתצפית. בשיטת התצפית הממוקדת, נוכחותו של החוקר מורגשת יותר מאשר בתצפית הישירה או המשתתפת, והנחקרים עלולים לשנות את התנהגותם הטבעית. כמו כן, יש שיטענו כי לתצפית מסוג זה נדרשת עבודת הכנה מפרכת.

ראה גם: גישות תיאורטיות לניתוח תרבויות

להעשרה תוכלו גם לקרוא אודות תצפיות בסיכום הקורס שיטות מחקר.

תוכלו גם להעשיר את ידיעותיכם בסוציולוגיה באמצעות הקורס (האקדמי) מבוא לסוציולוגיה או במאגר הסיכומים בסוציולוגיה כאן באתר.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות