סיכום בסוציולוגיה: יחסי תרבויות בחברות הטרוגניות

סיכומים בסוציולוגיה: יחסי תרבויות בחברות הטרוגניות – תרבות משנה, מיעוט תרבותי, דגמי מדיניות כלפי תרבויות משנה, קטגוריזציה, דעות קדומות וסטראוטיפים והמקרה של השומרונים בישראל

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.

תרבות-משנה

תרבות-משנה מאפיינת מגזר חברתי המהווה חלק מהתרבות הכללית, שבתחומים מסויימים יש לו מאפיינים ייחודיים. יש תרבויות-משנה אתניות, כמו של יוצאי העדות בישראל, החולקים מוצא משותף, מנהגים ייחודיים ושפה משותפת.

תרבויות-המשנה הדתיות כוללות את בני הדתות המהוות מיעוט כמו. עם תרבויות-המשנה הגילאיות נמנים בני-הנוער, החולקים תרבות-משנה משותפת, וקשישים. אנשים העוסקים במקצוע מסויים חולקים לעיתים תרבות-משנה מקצועית.

מיעוט תרבותי

חלק מתרבויות-המשנה מהוות גם מיעוטים. מיעוט מזוהה כתרבות-משנה המובחנת מבחינה פיזית או תרבותית והיא מקופחת מבחינה חברתית. המובחנות הפיזית עשויה לבוא לידי ביטוי במגורים ביישובים נפרדים לבני המיעוט. הקיפוח נוצר לעיתים בשל מדיניות מפלה כלפי אותה יחידה תרבותית, ובמקרים אלה זהו קיפוח אובייקטיבי. במקרים אחרים מדובר ב"תחושת קיפוח יחסי", שהיא עמדה סובייקטיבית הנובעת מהשוואתן של יחידות תרבותיות. חשוב לציין שהמילה "מיעוט" אינה מעידה על גודל האוכלוסייה ביחס לחברה הכללית: אין זה בהכרח מיעוט מספרי או כמותי.

נהוג להבחין בין שני סוגי מיעוטים. הסוג הראשון הוא מיעוטים אתניים, קטגוריה אתנית בעלת מוצא משותף. לחברי קטגוריה סימני היכר ייחודיים כמו שפה, דת, מנהגים ועוד. סימנים אלה מקבלים את הלגיטימציה של הסביבה. חברי קטגוריה מקופחים חברתית מעצם היותם מיעוט. הסוג השני הוא מיעוטים גזעיים. בני מיעוט זה נבדלים במאפייניהם הפיזיים: מבנה גופם, תווי פניהם וכו הייחודיים להם, והסביבה מזהה אותם באמצעות מאפיינים אלה. גם במקרה זה חברי הקטגוריה מקופחים חברתית מעצם היותם מיעוט. המושג "גזענות" מתייחס לאמונה שקטגוריה גזעית עולה על האחרות או נחותה מהם.

דגמי מדיניות כלפי תרבויות משנה

מדיניות פורמלית ומדיניות בלתי-פורמלית מעידות על טיב היחסים בין התרבות השלטת הדומיננטית לבין תרבויות-המשנה והמיעוטים. בחברה שבה היחסים מבוססים על שיוויון, סובלנות וכבוד מתגלה קירבה בין ממדים אלה, ובחברה שקיימים בה מאבקי כוח ושליטה מתגלה פער ביניהם.

נציג טיפוסים שונים של מדיניות המתארים את היחסים בין יחידות תרבותיות בחברה:

  1. הטמעה:תהליך שבאמצעותו תרבויות משנה מאמצים בהדרגה את התרבות השלטת.
  2. כור היתוך: תהליך שבאמצעותו תרבויות משנה מתמזגות ויוצרות תרבות אחת חדשה המשותפת לכלל.
  3. התבוללות: בני תרבויות המשנה מתבקשים לוותר על ייחודם ולהתאים את עצמם לתרבות הקיימת.
  4. פלורליזם: מדיניות המכירה בלגיטימציה לקיומם של תרבויות משנה שונות, כל עוד הן קשורות למערכת התרבותית הרחבה.  הערכים המרכזיים הנדרשים לקיומו של פלורליזם הם שוויון וסובלנות.
  5. מדיניות רב-תרבותית: מושג המדגיש את השוויון המוחלט של כל היחידות תרבותיות בחברה פוליטית וחברתית.
  6. הגנה חוקית על מיעוטים: מדיניות המבטיחה שוויון והגנה למיעוטים באמצעות חקיקה . מדיניות זאת נדרשת כאשר קיימים בחברה תרבויות משנה שלא מקבלים את נחיצות דו-הקיום עם תרבויות משנה אחרות באותה חברה.
  7. הפרדה – (סגרגציה): מדיניות המבדילה פיזית וחברתית בין תרבויות משנה.  יש מיעוטים המעדיפים הפרדה פיזית , כדי לשמר את ייחודם.
  8. הכנעה נמשכת: התרבות השלטת משמרת את עליונותה באמצעות מדיניות הדוגלת בשעבוד של יחידות תרבותיות באופן ממוסד ואף מעוגן בחוק.
  9. חיסול: השמדה שיטתית של תרבות משנה על ידי התרבות השלטת שתופסת אותה כאיום על קיומה.

הקשר בין דגמי המדיניות לבין ערכים מרכזיים של החברה

קיים קשר בין דגמי המדיניות לבין ערכים מרכזיים של החברה. פלורליזם, רב תרבותיות והגנה חוקית על מיעוטים יכולים להתקיים רק בחברה המדגישה ערכים של שיוויון, סובלנות וכבוד. בהיעדר ערכים דמוקרטיים אלה, מצבם של מיעוטים ותרבויות משנה יהיה רעוע, וקרוב לוודאי שיסבלו מקיפוח. מדיניות מוצהרת של הכנעה נמשכת או חיסול מעידה על אי שיוויון מוסד ועל קונפליקט בחברה הטרוגנית.

 

קטגוריזציה, דעות קדומות וסטראוטיפים

בני אדם מנסים מיין תופעות לקטגוריות, ובכך הם מקלים על הצורך המתמיד בלמידה. נטייה זו נקראת קטגוריזציה.

לקטגוריזציה יש גם חסרונות והראשון בהם הוא יצירת דעות קדומות. אנו מגבשים עמדות קוגניטיביות (שכליות ורגשיות כלפי אדם שטרם פגשנו רק בשל הכללה המבוססת על השתייכותו החברתית.      החיסרון השני של הקטגוריזציה הוא נקיטת גישה סטראוטיפית – גישה הנשענת על דעות קדומות ומתמקדת בקישור שאנו יוצרים בין סטטוסים של האדם לבין תכונות אישיות שאנחנו מניחים שקיימות אצלו אפילו שטרם פגשנו אותו.

הידע המוקדם שלנו, פרי ניסיוננו, עלול להביא אותנו לכמה תוצאות לא רצויות כגון הסקת מסקנות שגויות ובכך יצירת עוול לאדם השני, הימנעות ממגע עם בני אדם מסויימים, בעיות בתקשורת איתם בשל דעותינו המוקדמות ויצירת גזענות – פיתוח אמונה שקטגוריה גזעית מסויימת היא נחותה.

המסקנה המסכמת היא שנטייתנו לקטגוריזציה מסייעת לנו לפענח את העולם שסביבנו. היא גם הבסיס המאפשר לנו להתייחס לתרבויות באופן מכליל, שיהיה נכון במידה רבה, והיא עשויה להקל על מגעינו החברתיים ועל הצורך שלנו בלמידה מתמדת. אולם, עלינו להיות מודעים לסכנות הטמונות בנטייתנו הטבעית לקטגוריזציה, מהכללות שאינן מבוססות, מסטראוטיפים ומדעות קדומות – הן ביחסנו לתרבויות אחרות והן ביחסנו ליחידות תרבותיות בתוך תרבות אחת.

ראה גם: סטרואטיפים, דעות קדומות ואפליה

ישראל חברה הטרוגנית –השומרונים (מאמר)

השומרונים, המתוארים בכתבה מעיתון "א' ב' השומרונים", הם חברים בתרבות משנה אתנית-דתית. הם רואים עצמם כבני ישראל, בני דת משה, ומכירים בספרי התורה ובספר יהושע. הם אינם מכירים בספרים אחרים מהתנ"ך או בתושב"ע. אוכלוסייתם בישראל מונה ב-700 נפש, והם מתגוררים בהפרדה מתוך בחירה בריכוזי אוכלוסייה בשכם ובחולון. המקום הקדוש להם הוא הר גריזים הסמוך לשכם, ובו הם גם מקיימים טקסים המיוחדים להם, כמו טקס זבח הפסח.

השומרונים רואים את עצמם כישראלים לכל דבר. הם מדברים עברית, לומדים בבתי ספר רגילים ומשרתים בצה"ל. נוסף על כך יש להם מערכת תרבותית הייחודית להם, הכוללת שימור של שפה שומרונית עתיקה, שימוש בכתב עברי עתיק וטקסים. הם אינם חוגגים את חנוכה ופורים, שאינם מוזכרים בתורה, ומנהגי החגים שלהם שונים לעיתים ממנהגי המסורת היהודית. כך, לדוגמא, ביום הכיפורים חובת הצום חלה על כולם, למעט תינוקות רכים.

בני הקהילה השומרונית שומרים על נישואים אנדוגמיים, בתוך הקהילה, ומקיימים פיקוח חברתי לשם שמירה על המסורת ועל המשך קיומם.

תוכלו גם להעשיר את ידיעותיכם בסוציולוגיה באמצעות הקורס (האקדמי) מבוא לסוציולוגיה או במאגר הסיכומים בסוציולוגיה כאן באתר.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות