הבא מבול? – ר' יהודה הלוי – ניתוח וסיכום

סיכום בספרות: הבא מבול? – ר' יהודה הלוי

סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בספרות כאן באתר. ראה גם עמוד ראשי של פרק השירה ושל שירת ימי הביניים

(את הטקסט המלא של "הבא מבול" של ריה"ל ניתן למצוא כאן )

את שירו "הבא מבול?" כתב ר' יהודה הלוי בעת מסע בים מספרד לארץ ישראל ועל כן הנושא המרכזי שלו הוא, תרתי משמע, "ירידה לצורך עלייה". ר' יהודה הלוי מביט סביבו ותוהה בייאוש ופחד האם הגיע המבול התנ"כי מספר בראשית והעולם כפי שהוא מכיר אותו קרב לקיצו, רק בכדי להגיע בסוף השיר למסקנה כי כל הקושי הזה רק מוביל אל המטרה שלו: "נפשי תעלז כי אל מקדש אלהיה קרבה". אך עד שיגיע למחוז חפצו עובר רבי יהודה הלוי תלאות ומראה הים מסביב, רק מים מכל עבר בהם "אין אדם ואין חיה ואין עוף" משמש לו כדי להמשיל את מצבו הנפשי הריק, הבודד והמפוחד (מפני טביעה)

אמצעים אומנותיים ב"הבא מבול" של ריה"ל

ראו:  האמצעים האמנותיים של שירת ימי הביניים או מילון מושגים לשירת ימי הביניים.

משקל השיר "הבא מבול" הוא של יתד – שתי תנועות – יתד.

בבית הראשון אנחנו מוצאים את תפארת הפתיחה: פתיחה עוצמתית ודרמטית המציבה את הנושא המרכזי של השיר (כמו גם את החרוז המבריח)

בשיר יש חרוז מבריח של הברה אחרונה החוזרת על עצמה – "בה".

רבי יהודה הלוי עושה שימוש במטאפורה המשווה בין תחושת ה-"בא מבול" לבין מצבו הנפשי. יש פה גם שאלה רטורית שכן ברור שהמבול לא חזר – זוהי רק הרגשתו של ריה"ל והמבול משמש באמצעי אומנותי על מנת להמחיש אותה. הביטוי "אשגיח לכל עבר" גם הוא מרמז אל המבול התנ"כי ואל חיפושו של נוח אחר אדמה יבשה שמקביל לכמיהה של ריה"ל עצמו למוצא ממצבו. השימוש במילה "תבה" כמובן גם הוא מתקשר למטאפורה זו.

גם השימוש בלוויתן הוא רמיזה למשמעות מקראית (בספרי בראשית, יונה, איוב ותהילים)

צימודים בשיר: "חרבה" ו-"חרבה" בבית הראשון, "ערבה" ו"ערבה" בבית השלישי

תפארת החתימה של ריה"ל ב"הבא מבול?" היא מפוארת במיוחד שכן בעוד שכל השיר היה שיר קינה פסימי מאוד – השורה האחרונה שלו מצהירה כי על אף כל הקשיים ר' יהודה הלוי יודע שיעמוד במסע מכיוון שהדרך שלו היא לארץ ישראל.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות