זה שנים רבות שאנשי חינוך והורים מכל רחבי העולם נושאים את עיניהם בקנאה לפינלנד שהפכה לדעת כל (ולדעת מבחני השוואה בינלאומיים) למדינה עם מערכת החינוך הטובה ביותר בעולם. אז מה בדיוק הופך את פינלנד לכזו מעצמת חינוך, ומה מערכת החינוך במדינת ישראל יכולה ללמוד מהם?
1. בתי ספר ציבוריים מקבלים תקציב ראוי
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות בעולם כמו למשל ארה"ב, בתי ספר צריכים להתחרות בניהם על תקציבים שנקבעים בין היתר על פי ההישגים של התלמידים. המצב הזה מוביל לכך שבמקום בחינוך בתי ספר עסוקים בתחרות ובמקום בללמד הם מתעסקים בהכנה למבחני ההשוואה. בנוסף, המצוקה התקציבית של בתי ספר בישראל גורמת להם לפנות החוצה לכל מיני גופים, ארגונים ועמותות פרטיים על מנת לקבל תכני העשרה, מה שלמעשה מרוקן את בתי הספר עצמם מתוכן. בפינלנד בתי הספר מתוקצבים לא רק בנדיבות אלא גם באופן שוויוני.
2. קשה מאוד להפוך למורה
למרות שלא מעט אנשים בישראל פונים להוראה מתוך תחושת שליחות, הרבה מורים אחרים מוצאים את עצמם מורים בלית ברירה. מעמד המורה בישראל (ובעולם) בדרך כלל אינו גבוה, והוראה היא לא מקצוע נחשק בחברה. על מנת להפוך למורה בפינלנד יש להתקבל ולסיים תוכנית תואר שני קשה ותובענית, במלגה מלאה, שאליה קשה יותר להתקבל מאשר למשפטים או רפואה.
3. אבל שווה מאוד להיות מורה
מורים בפינלנד מבלים בממוצע רק 4 שעות בכיתה בכל יום, מה שמפנה אותם לעסוק בבניית שיעורים, מפגשים עם תלמידים ופיתוח אישי. המורים זוכים גם למשכורת מכובדת מאוד ולתנאים סוציאליים מעולים.
4. אין מבחני השוואה
בישראל ובמדינות רבות נהוג להעריך מוסדות לימוד ותלמידים על ידי מבחני השוואה סטנדרטיים (כמו למשל בחינות הבגרות או בחינות המיצ"ב), מה שמוביל לעיסוק מוגבר בהצלחה במבחנים האלו ולא בלמידה עצמה. במהלך 12 שנות הלימוד של תלמיד בפינלנד הוא יעבור מבחן השוואתי אחד בלבד לקראת המעבר מיסודי לתיכון. מלבד המבחן הזה, למורים יש את הסמכות המלאה לקבוע איך להעריך את התלמידים שלהם.
5. אין חלוקה למקצועות
"היסטוריה"? "אזרחות"? "גיאוגרפיה"? בפינלנד אין דבר כזה לאחר שלאחרונה בוטלה החלוקה למקצועות לטובת עיסוק בנושאים רחבים שכמו בחיים עצמם, משלבים מרכיבים מתחומי ידע רבים ומאפשרים לתלמידים תפיסה מורכבת יותר של העולם.
6. הכיתות קטנות יותר
כל אחד יודע שחינוך טוב נשען על היכולת של מורים לתת יחס אישי לכל תלמיד ועל כך שתלמידים לא "ילכו לאיבוד" בהמון. הכיתות בפינלנד מוגבלות ללא יותר מ-20 תלמידים בכיתה (לעומת ממוצע של כ-25 בעולם המערבי וכ-31 בישראל). בנוסף, למורים יש זמן מוגדר שעליו הם מקבלים תשלום על מנת לספק סיוע אישי נוסף לתלמידים שזקוקים לו.
7. סומכים על המורים
אמנם המצב בישראל התחיל להשתנות לאחרונה (במהלך כהונתו של שי פירון), אך עדיין מרבית החומר שמלמדים בכיתות הלימוד בישראל מוכתב מלמעלה. בפינלנד המצב שונה – מועצה עליונה קובעת אמנם את קווי המתאר של תוכנית הלימודים אך בתוכה מורים חופשיים לבנות את התכנים המתאימים להם ולתלמידים שלהם.
8. נותנים לילדים להיות ילדים
ההפסקה הגדולה בפינלנד היא של 75 דקות (לעומת 20-25 דקות בישראל), בין כל השיעורים האחרים ישנה הפסקה של 15 דקות. חינוך הטרום-חובה מתחיל רק בגיל 6 והחינוך היסודי מתחיל בגיל 7.
אם תרצו לדעת עוד על החינוך בפינלנד מומלץ מאוד לצפות בסרט הבא:
ומאיפה התקציב לכל זה יבוא בישראל?
עומר התקציב יבוא מזה שיצאו מהשטחים ויפסיקו לבזבז כסף על ההתנחלויות
מה הקשר
שלום איתן, אני שמח שמישהו הקליד הודעה כזאת מכיוון שהיה לי ברור שאנשים רבים חושבים ככה ואני לא יכול לכתוב תגובה שכזאת לתגובה כשלך, בלי תגובה קיצונית שכזאת.
בתור בן אדם, שגר בשטח המדינה שלו (התנחלות), אני רוצה להזכיר שמעבר לכך שאין צורך לערבב בין נושאים פוליטיים של שמאל וימין, לבין תקציבי המדינה, לבין איך היא פועלת, משקיעה ומפלגת את כספי הציבור, המדינה "כבשה באכזריות" את אזור הבית שלי בדיוק באותה המלחמה, שהיא כבשה את הכותל, אם אתה רוצה לוותר על השטחים שנכבשו באותה המלחמה, אני לא חושב שתהיה יותר מידי התנגדות בתנאי, שתהיה מוכן לוותר על הכותל ועל הבית שלך ולא רק על דברים שלא קשורים אליך, רחוק מהעין רחוק מהלב, לא עובד אם הוא קרוב ללב אחר.
בניגוד אליך, (או לכול הפחות בניגוד לרושם הראשוני שלי ממך) אני משתדל לחשוב לפני שאני מדבר (והרבה יותר לפני שאני מקליד), מכיוון שיש משמעות למילים בטח שלמילים כאלה, אני רוצה להזכיר לך דבר נוסף, כמו שלי אין את הזכות (ואני גם לא רוצה שתהיה לי) לבקש מהבנק לזרוק אותך מהבית שלך, לך אין זכות לבקש מהמדינה שלי, לזרוק אותי מהבית שלי ובטח לא לזרוק עשרות ישובים (או מאות ישובים) ועשרות (אם לא מאות) אלפי תושבים מהבתים שלהם.
בעיני אנשים עם דעות כמו שלך אנחנו לא אנשים ובטח שאנחנו לא אנושיים, אין לנו רגשות אנחנו סתם משהו שמבזבז לך כסף, אבל כמו שאנשים כמוך חושבים בצורה קיצוני כל כך, יש גם דעות הפוכות, שמפתיע מאוד אבל גורסות את ההפך ואותם אנשים אם, דעות אלו יכולים לטעון בקלות ובלי למצמץ מרוב ביטחון מוחלט, שהדעה שלהם היא הדעה הנכונה. הם יטענו דברים ויסבירו דברים רבים ואני בטוח שהם גם יציינו, שאתה עוכר ישראל ושאנשים כמוך צריך לגרש מהארץ, ביחד עם המחבלים.
אני מאמין שאני נחשב לאדם מתון, אני לא חושב שאתה עוכר ישראל או אדם רע, גם לא שאתה מטומטם, אבל אני חושב שלא השכלת להבין (ואלי אני זה שלא השכיל להבין) את המצב בשטח, כך או אחרת לא לנו שמורה החלטה, כי אם למשכילים שביננו שלמדו וחקרו בעניין ועל כן, אשמח אם אנשים כמוך יפסיקו להתחבא מאחורי מסך ומקלדת ויתחילו להסתכל קצת על העולם, כדאי שתפסיקו אתם הקיצוניים מהימין ומהשמאל ומכל מקום אחר, להוסיף עוד ועוד "הארות" גזענות לאינטרנט, אני חושב שיש בה די והותר.
אתה דפוק ממש. זה לא המקום ולא הזמן. תתבייש לך. יש אנשים שגרים שם וזה הבית שלהם! תדמיי איך אתה היית מרגיש אם הייתי אומרת שצריך להעיף אותך מהבית שלך. רק המושג התנחלות הוא טעות. תתבייש ממש ילד בן שלוש. מסכימה אם כל מילה של טל.
איתן, אין לי שום דבר לומר פרט לכך שאתה אדם חכם מאד.
וואו, ממש ל א ידעתי את הנתונים האלה. מרשים, אבל לכאורה חלק מן ההחלטות נשמעות לא חכמות (בלשון המעטה) ולכן זה מפתיע.
הכסף מיציאה מההתנחלויות יאלץ להגיע לתקציב הביטחון בעקבות הטרור שנקבל פה.
מסכים לחלוטין
אני מקווה שלאט לאט האופי של משרד החינוך והממשלה כולה ישתנה וחברה הכנסת יתחלו להתמקד בדברים חשובים שכאלה במקום לריב אחד עם השני.
וסיבה נוספת. בפינלנד יש כ 20% מהאוכלוסיה בגיל בית הספר. בישראל יש 35%. מעט ילדים אז יש אפשרות להשקיע בהם. אבל מה יקרה שם בעוד 20 שנה? לא יהיה מי שידאג לכלכלה המקומית.
המצב בישראל דפוק מהיסוד ועל כן מחייב אותנו להכריח את הממשלה להביא תיקונים לבעיה קיימת.
תקציב הביטחון כל שנה גודל במשהו כמו 5%, אבל הסיבות לכך הן לא בדיוק הטרור אלא הבונוסים השמנים והפנסיות המטורפות שיגיעו לכל מי שנשאר שם וההצדקה לכך היא המצב הבטחוני ולא ההיפך.
לגבי המצב בכיתות הלימוד, אני לגמרי לא חושב שהבעיה היא בתקציב אלא בחלוקה שלו, כי הכסף שהולך לחינוך הוא דווקא די גדול.
הסיבה שאמרתי שהיסודות של המדינה הם דפוקים מהיסוד היא בגלל שיש מקום גדול מדי ליהדות במדינה שרוצה להתקדם ולהיות פרוגרסיבית. קידמה מואצת לא יכולה להגיע ביחד עם דת והדת גורמת לעיכוב בקידמה בגלל כל מיני אידאות שעבר זמנן מהעולם. אני מכבד כל אדם דתי באשר הוא, בתנאי והוא איננו קורא להרג אנשים, אבל אני גם חושב שכדאי מאוד להיות כן ולספר לכל מי שדתי שהוא שותף מלא לעיכוב חברתי – ואני אומר את זה כי אני רואה בערך החברתי-אנושי גבוה יותר מאשר בערך הדתי ואם אני צריך לבחור ביניהם אז אני לגמרי הולך עם פרוגרסיביות (בגלל שהיא מקלה על התנאים המנטאליים להתפתחות האנושית העתידית) ולא עם דת.
המצב פה אכן מורכב יותר מאשר ברוב המקומות בעולם, בעיקר בגלל החלוקה המטופשת של סייקס-פיקו, שלא התחשבה בהבדלים התרבותיים והתעסקה יותר בפוליטיקה, אבל גם במנהיגים הערביים כמו המופתי של ירושלים שגם גרם לכך (כנראה שלא ביודעין) שיקום כאן משבר מדיני בין 2 קב' עמים שאחת מהן תיקרא כובשת והשנייה תחשיב את עצמה לנכבשת.
לא רציתי להיכנס לפוליטיקה כי בסה"כ דובר כאן על חינוך, אבל הבעיה היא הרבה הרבה יותר שורשית ומחייבת היכנסות לנושאים פחות נעימים כמו דת, למשל העובדה שהשחיתות המטורפת בחברה הערבית בארץ ובנוסף לכך שההשכלה מבוססת האיסלאם גורמת לפיגור מעשי במדע ובכלל בתרבות ולכן גם היא עצמה מעכבת את החברה – בגלל הרבה מאוד עקרונות מהותיים בכך שכדי להתקדם כחברה צריך להטיל ספק במנהיגים, במנהגים ובכל מידע שמגיע – והאיסלאם במיוחד מונע גישה אמיתית לידע – הוא מתנה אותה בכך שהידע שמובא לא יסתור את ערכי האיסלאם – אבל ידע הרבה פעמים סותר אמונה בכך שהוא מציב עובדות אל מול דעות קדומות.
המצב פה בחברה מנסה להשתנות אבל העיכוב המטורף הזה הוא מסיבה דתית.
בפינלנד פחות נכנסים לענייני דת ולכן גם המחשבה יותר חופשית מרעשי רקע דתיים ולכן הספקנות וידיעת האזרחים כנראה טובה יותר באופן כללי – וכך גם מידת האושר הכללית.
בכל מקרה, הסיבה שהמצב בארץ הוא כמו שהוא נראה – הכל בגלל הדרך בה לא מחלקים נכון את העוגה ובכך שמציגים ציונים כערך עליון. אני חושב שכמות הלחץ האטומי שמונחת על כתפי תלמידים צעירים היא לא הגיונית והם אמורים ללמוד קודם כל איך לגשת למידע והמבחנים עצמם צריכים להגיע בשלב יותר מאוחר.
אני בעצמי זוכר כמה לחץ היה שרוי על כל התלמידים הצעירים בזמנם ואיך הוא השפיע – וזה בהחלט לא היה לטובה.
במיוחד כשהלחץ הזה גם יוצא כלפי חוץ ומגיע אל הבית ואל ההורים – ושם הלחץ גובר כי אם הילד לא לומד למבחנים ולא מקבל ציונים טובים אז הוא מקבל סנקציות. המטרה כשצעירים היא לא להפעיל לחץ כי ילדים לא מתמודדים עם לחץ באותה המידה שמבוגרים מתמודדים איתו וכמות העקה (סטרס) שמלווים גורמים לכך שהחברה מלאה בילדים שצורכים ריטלין לבלי היכר רק כדי למלא צרכים לא הגיוניים מלכתחילה. אנחנו אמורים לעזור לילדים ולא להלחיץ אותם. בזמן שהילדים יגדלו וינסו להתקבל לאוניברסיטה אז מילא, כי אז הם גם יהיו יותר בוגרים ויוכלו לווסת את הרגשות שלהם בניגוד לילדים.
יש שיגידו שחוסר הכנה בעצם גורם לכך שמונעים מהם כלים להתמודד עם הלחץ העתידי – אבל אני חושב שזה לא נכון בגלל שברמה הביוכימית הבסיסית סטרס גורם להמון תופעות לוואי לא נחוצות שלא מיטיבות עם הדרך בה הילד מכניס מידע לתוך הקודקוד הצעיר שלו.
הפעלת מכבש לחצים כל כך גדול על ילדים גורם לכך שהריכוז ילך לכיוונים אחרים.
אגב, אני מדבר על כלל אוכלוסיית הילדים כמקשה אחת, אבל ברור שיש ילדים שמידת הריכוז שלהם גבוהה יותר מילדים אחרים והם יצליחו בכל מקרה כי כבר מראש הכלים הביולוגיים שלהם טובים יותר משל שאר הילדים. המטרה בחינוך פחות-לחץ הוא לפתור את הבעיה של אלו שפחות מסוגלים, כלומר כל מי שכנראה בסופו של דבר מגיעים לשולי החברה.
מי שכבר מגיעים עם תנאים טובים יותר ללמידה כבר מהבית כנראה יצליחו בכל מקרה, אבל ילדים שאצלם נניח המצב הכלכלי בבית לא טוב או שיש מריבות בבית מכל מיני סיבות כנראה לא זקוקים לעוד מקום מלא בלחצים בו הלחץ מוסף ללחץ מהבית וגורם לכך שהם יגידו לעצמם "לעזאזל, אין לי כוח ללמוד, אני הולך לחברים/כדורגל/מתעסק בטלפון (בחוסר מעש אינטלקטואלי)".
התנאים הסביבתיים משפיעים גם על הדרך בה הגנים שלנו מיתרגמים (ע"ע אפיגנטיקה) וככל שהלחץ גובר כך הגוף לא יגיב לכך באופן שגורם לילדים להתרכז במה שכדאי אלא במה שהגוף מתעסק בו בזמן לחץ – התמכרויות למיניהן וניסיונות להרגיע את עצמו ע"י אותן התמכרויות (למשל סקס או סמים שגורמים להפרשת הורמונים ש"עושים טוב" ובכך עושים את עבודת הפגת המתחים, במקום שלא נגיע מלכתחילה לסביבה מלאת מתחים ולא נזדקק לפעילויות שיפיגו את אותם מתחים).