זה שנים רבות שאנשי חינוך והורים מכל רחבי העולם נושאים את עיניהם בקנאה לפינלנד שהפכה לדעת כל (ולדעת מבחני השוואה בינלאומיים) למדינה עם מערכת החינוך הטובה ביותר בעולם. אז מה בדיוק הופך את פינלנד לכזו מעצמת חינוך, ומה מערכת החינוך במדינת ישראל יכולה ללמוד מהם?
1. בתי ספר ציבוריים מקבלים תקציב ראוי
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות בעולם כמו למשל ארה"ב, בתי ספר צריכים להתחרות בניהם על תקציבים שנקבעים בין היתר על פי ההישגים של התלמידים. המצב הזה מוביל לכך שבמקום בחינוך בתי ספר עסוקים בתחרות ובמקום בללמד הם מתעסקים בהכנה למבחני ההשוואה. בנוסף, המצוקה התקציבית של בתי ספר בישראל גורמת להם לפנות החוצה לכל מיני גופים, ארגונים ועמותות פרטיים על מנת לקבל תכני העשרה, מה שלמעשה מרוקן את בתי הספר עצמם מתוכן. בפינלנד בתי הספר מתוקצבים לא רק בנדיבות אלא גם באופן שוויוני.
2. קשה מאוד להפוך למורה
למרות שלא מעט אנשים בישראל פונים להוראה מתוך תחושת שליחות, הרבה מורים אחרים מוצאים את עצמם מורים בלית ברירה. מעמד המורה בישראל (ובעולם) בדרך כלל אינו גבוה, והוראה היא לא מקצוע נחשק בחברה. על מנת להפוך למורה בפינלנד יש להתקבל ולסיים תוכנית תואר שני קשה ותובענית, במלגה מלאה, שאליה קשה יותר להתקבל מאשר למשפטים או רפואה.
3. אבל שווה מאוד להיות מורה
מורים בפינלנד מבלים בממוצע רק 4 שעות בכיתה בכל יום, מה שמפנה אותם לעסוק בבניית שיעורים, מפגשים עם תלמידים ופיתוח אישי. המורים זוכים גם למשכורת מכובדת מאוד ולתנאים סוציאליים מעולים.
4. אין מבחני השוואה
בישראל ובמדינות רבות נהוג להעריך מוסדות לימוד ותלמידים על ידי מבחני השוואה סטנדרטיים (כמו למשל בחינות הבגרות או בחינות המיצ"ב), מה שמוביל לעיסוק מוגבר בהצלחה במבחנים האלו ולא בלמידה עצמה. במהלך 12 שנות הלימוד של תלמיד בפינלנד הוא יעבור מבחן השוואתי אחד בלבד לקראת המעבר מיסודי לתיכון. מלבד המבחן הזה, למורים יש את הסמכות המלאה לקבוע איך להעריך את התלמידים שלהם.
5. אין חלוקה למקצועות
"היסטוריה"? "אזרחות"? "גיאוגרפיה"? בפינלנד אין דבר כזה לאחר שלאחרונה בוטלה החלוקה למקצועות לטובת עיסוק בנושאים רחבים שכמו בחיים עצמם, משלבים מרכיבים מתחומי ידע רבים ומאפשרים לתלמידים תפיסה מורכבת יותר של העולם.
6. הכיתות קטנות יותר
כל אחד יודע שחינוך טוב נשען על היכולת של מורים לתת יחס אישי לכל תלמיד ועל כך שתלמידים לא "ילכו לאיבוד" בהמון. הכיתות בפינלנד מוגבלות ללא יותר מ-20 תלמידים בכיתה (לעומת ממוצע של כ-25 בעולם המערבי וכ-31 בישראל). בנוסף, למורים יש זמן מוגדר שעליו הם מקבלים תשלום על מנת לספק סיוע אישי נוסף לתלמידים שזקוקים לו.
7. סומכים על המורים
אמנם המצב בישראל התחיל להשתנות לאחרונה (במהלך כהונתו של שי פירון), אך עדיין מרבית החומר שמלמדים בכיתות הלימוד בישראל מוכתב מלמעלה. בפינלנד המצב שונה – מועצה עליונה קובעת אמנם את קווי המתאר של תוכנית הלימודים אך בתוכה מורים חופשיים לבנות את התכנים המתאימים להם ולתלמידים שלהם.
8. נותנים לילדים להיות ילדים
ההפסקה הגדולה בפינלנד היא של 75 דקות (לעומת 20-25 דקות בישראל), בין כל השיעורים האחרים ישנה הפסקה של 15 דקות. חינוך הטרום-חובה מתחיל רק בגיל 6 והחינוך היסודי מתחיל בגיל 7.
אם תרצו לדעת עוד על החינוך בפינלנד מומלץ מאוד לצפות בסרט הבא:
