סיכום באזרחות: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

סיכום באזרחות: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

עמוד זה הינו חלק ממאגר הסיכומים באזרחות באתר, למידע נוסף פנו גם לעמוד הבגרות באזרחות

המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות היא מסמך המפרט את עקרונות היסוד של מדינת ישראל. מערכת המשפט בישראל מבססת את שיפוטיה בין היתר על הכרזת העצמאות ואילו הרשויות האחרות רואות בהכרזת העצמאות כמסמך שמנחה את פעולתן. המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות התחזק עם שני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוקים אלו נסמכים על הכרזת העצמאות ומצהירים כי זכויות האדם והאזרח יכובדו בישראל ברוח מגילת העצמאות

קיים ויכוח סביב המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות: האם רשאית הרשות המחוקקת לחוקק חוקים שסותרים את ההכרזה? האם יכולה הרשות המבצעת לפעול באופן שנוגד את הכרזת העצמאות? האם מגילת העצמאות למעשה מתפקדת בתור החוקה של מדינה ישראל? האם יש לבית המשפט סמכות לפסול חוק שסותר את הכרזת העצמאות?

חשוב לזכור כי למגילת העצמאות אין מעמד משפטי של חוקה ולא של חוק ועיקר החשיבות שלה היא ערכית כמעין "מגדלור" שלאורו הולכת המדינה. חוקי היסוד שהוזכרו לעיל מבצרים את מעמדה של מגילת העצמאות ומגבילים את היכולת של ענפי השלטון השונים לפעול בניגוד אליה.

 

חוקי יסוד

מהם חוקי יסוד:

חוק יסוד הוא חוק השונה מחוק רגיל במעמד, בתוכן ובצורה:

  • במעמד: חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה. מעמד העל שלהם מובטח באמצעות שני מנגנונים:
  1. שריון סעיפי החוק: הוספת סעיף לחוק המבטיח שיהיה אפשר לשנות את החוק רק ברוב מוחלט של חברי הכנסת (יותר מחצי) או ברוב מיוחס (רוב גדול יותר, למשל 75%) של חברי הכנסת, ולא ברוב רגיל בכנסת, כמו שנהוג בחוק רגיל. מטרת השריון לחזק את מעמד חוק היסוד ולמנוע מרוב מזדמן בכנסת להכניס בו שינויים. כל חוקי היסוד אמורים להיות משוריינים, אך יש חוקי יסוד שאינם משוריינים, וחוקי יסוד בהם משוריינים סעיפים מסוימים בלבד.
  2. פסקת הגבלה: מונעת את האפשרות לחוקק חוקים הסותרים את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד. היא מקנה לחוק מעמד על, ומטרתה להגן על הערכים בחוק מפני פגיעה של הרשות המחוקקת.

 

  • בתוכן: חוקי היסוד אמורים לבטא את ערכיה של המדינה על פי שני ערכי היסוד: מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. חוקי היסוד אמורים לקבוע את מבנה השלטון, להגדיר את סמכויות רשויות השלטון והיחסים ביניהן ולהבטיח את זכויות האדם והאזרח. הם אינם מכילים פירוט של מותר ואסור, או עשה ואל תעשה, רק הנחיות בסיסיות וראשוניות.

 

  • בצורה: בכותרת של חוק יסוד מופיעות המילים: חוק יסוד. החוק מנוסח במילים כלליות, והפירוט שלו ייכתב בחוקים רגילים. שנת החקיקה לא תיכתב, כדי להדגיש שאין משמעות לזמן בו נחקק החוק. (בחוקים רגילים מצוינת שנת החקיקה, וחוק חדש מבטל חוק ישן באותו נושא. חוק היסוד הוא על זמני וחוקים חדשים ממנו אינם מבטלים אותו, ולכן לא מצוינת השנה בה נכתב החוק.)

 

ארבעה חוקי יסוד לדוגמה:

  1. חוק יסוד: מקרקעי ישראל (1960) – קובע שקרקעות ישראל, אדמות הלאום, שהן כ90% מקרקעות המדינה, לא ניתנות למכירה. אין סעיפים משוריינים.

 

  1. חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (1980) – קובע שירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. אין סעיפים משוריינים.

 

  1. חוק יסוד: חופש העיסוק (1994) – קובע את זכותו של כל אזרח או תושב במדינה לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. כל החוק משוריין. יש פסקת הגבלה ופסקת התגברות שמאפשרת לעקוף את פסקת ההגבלה ברוב של 61 חברי כנסת.

 

  1. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1994) – נועד להגן על כבוד האדם וחירותו. מגן על חלק מזכויות האדם: הזכות לחיים, לקניין, להגנת הגוף, לחירות אישית, לחופש תנועה, לפרטיות ולצנעת הפרט. אין בחוק זה סעיף שריון, אך יש בו פסקת הגבלה המגבילה את כוחו של המחוקק ומקשה עליו לחוקק חוק הסותר את הערכים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד זה.

 

ייחודם של חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
  1. תוכן: אלו חוקים שמבססים בפעם הראשונה זכויות דמוקרטיות בחוק בישראל.

 

מעמד: אלו שני חוקי היסוד היחידים שיש בהם פסקת הגבלה. כך הזכויות המופיעות בחוקים אלה מוגנות מפני פגיעה של הרשות המחוקקת. כשהכנסת חורגת מהתנאים הקבועים בפסקות ההגבלה השונות ומחוקקת חוק הפוגע בזכויות אלה, בית המשפט יכול לפסול את החוק

 

ראו גם: מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות