סיכום בהיסטוריה: בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי בימי הביניים

סיכום בהיסטוריה: בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה- 9 וה- 10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.

עמוד זה הוא חלק ממערך הסיכומים בהיסטוריה א באתר, ומשתייך לאסופת הסיכומים בנושא "ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים", 

ראה סיכום ראשי: בגדד כדוגמה לעיר מוסלמית בימי הביניים

  • בגדד כמרכז תרבותי-חינוכי

    בין המאות ה-9 וה-11 (שלטון השושלת של בית עבאס(, התגבשה דמותן של החברה והתרבות האיסלמית. המפגש בין הערבים הכובשים לבין עמי הארצות שכבשו, יצר מסגרת תרבותית חדשה שהושפעה גם מהתרבות הערבית הכובשת וגם מהתרבויות הנכבשות השונות ומהידע המדעי שהתקיים בהן. תהליך זה משתקף גם בהתפתחותה של העיר בגדד, בירת האימפריה, כמרכז חינוכי ותרבותי במאות ה-9 וה-10.

    במהלך המאה ה-9 התפתחה בבגדד התרבות הערבית- האיסלמית תרבות המבוססת על השפה הערבית (הלשון המשותפת לכל תושבי האימפריה, מאחדת את בני המוצאים השונים, בנוסף זוהי שפתם של הערבים הכובשים ושפת הקודש האיסלמית) ועל דת האיסלם (הדת השלטת באימפריה המשמשת גם כגורם מאחד). התרבות האיסלמית שהתפתחה כללה יסודות רבים מהפילוסופיה, האומנות והתרבות של תרבויות קדומות שאותן כבשה (ההליניסטית, הביזנטית, הפרסית, ההודית וכו').

    בעיר התפתחו מרכזי לימוד שבהם אנשים נפגשו לדיונים בנושאי הלכה ושאלות שנתקלו בהן ביומיום. מפגשי לימוד התקיימו לא רק במוסד לימודי רשמי, אלא נערכו לעיתים בביתו או חצרו של מורה מכובד או בכיכר השוק ובחנויות הספרים שבקרבת המסגד. מרכיב מרכזי של מקורות הידע שזרמו לבגדד, היה כתביהם של הפילוסופים היוונים.

    על בסיס הידע החדש התפתחו תחומי דעת שונים בבגדד, ז'אנרים ספרותיים ומקצועות חדשים.

    • אנציקלופדיות– במאה ה-9 התפתחה ספרות אנציקלופדיות. נערכו מפעלי מיון וכתיבה של ערכים ומושגים שונים. ספרות זו הופצה ברחבי העולם המוסלמי.
    • ספרות האדַבּ– משמעות המושג האדב היא חינוך טוב, נימוסים ואצילות נפש. בתקופה זו, הפך המושג אדב לכינוי של בן עיר משכיל ובעל נימוסים בניגוד לנווד המחוספס. עם הזמן הלך המושג והתרחב עוד וכלל את כל התכונות והידע שהופכות אדם למנומס ולאינטלקטואל. מי שרכש את כל התכונות הללו נקרא "אדיבּ". תכונות אלו כללו ידע בשירה, באומנות הנאום, בהיסטוריה, בלשון וכדומה (לא רק מהתרבות הערבית אלא גם מהפרסית, יוונית וכו'). כך נוצרה במאה ה-9 ספרות האדבּ העשירה שכללה שירה, פרוזה, סיפורי עם, פילוסופיה ועוד. ספרות האדב לא הייתה ספרות שמטרתה למידה לעומק, אלא ספרות שמטרתה הענקת ידע כללי ורחב לבן העיר ששאף להשכלה המקובלת. חלקים גדולים של ספרות זו עסקו באדם- ביתרונותיו, חסרונותיו ותשוקותיו. לכן הייתה זו לעיתים גם ספרות מצחיקה ומשעשעת על מנת ליצור עניין ולמשוך את לב הקוראים (כך למשל משלים רבים הושמו בפיהם של חיות מדברות).
    • תרגום כתבים–בעקבות הכיבושים התוודעו השליטים המוסלמים לתרבויות ולתחומי ידע חדשים והחלו להביע בהן עניין. הח'ליפים נתנו חסות לאנשי מדע ורוח שישבו בחצרם ובכך אפשרו להם לפתח תחומי דעת שברובם היו חדשים לעולם הערבי. בעקבות זאת התפתח תחום התרגום של כתבים לא- ערביים לערבית. בימי שלום שלחו חלק מן הח'ליפים שליחים שירכשו כתבי יד יווניים מידי הביזנטים (אימפריה נוצרית שמרכזה בביזנטיון- תורכיה של היום, ושלטה מאות שנים גם בא"י, עד לכיבוש המוסלמי) על מנת לתרגמם לערבית, ובימי מלחמה אף גזלו בכוח כתבי יד כאלה. במיוחד חשובה בתחום התרגום פעילותו של הח'ליף אל מאמון שייסד בבגדאד, בשנת 830, את "בית אלחִכְּמַה" (בית החוכמה) אשר שימש גם כספרייה וגם כמוסד לתרגומים, (בנוסף היה בו מצפה כוכבים שם פעלו אסטרונומים ואסטרולוגים).

    בעקבות מפעל התרגומים יכלו קוראי ערבית לקרוא בשפתם את החשובים שבחיבורי אריסטו, את ספרי הרפואה של גלינוס ואת ספרי המתמטיקה של אוקילידס. בתקופה זו נכנסו לערבית מילים יווניות רבות כמו גיאוגרפיה, מוסיקה, פילוסופיה ועוד. תוצאה ישירה נוספת של מפעל התרגומים וההשכלה המתפשטת הייתה התפתחות תחום ייצור הנייר בבגדד.

    • מתמטיקה– בתקופת הח'ליפים העבאסים הראשונים החלה פעילות מדעית רחבה באימפריה. אחד המדעים המרכזיים שפותחו ב"בית החוכמה" היה המתמטיקה. המדענים המוסלמים אימצו את שיטת הספרות ההודית שכללה את הסיפרה 0. הכנסת הספרה 0 יצרה מהפכה בתחום האלגברה והביאה להתפתחות השיטה העשרונית.
    • פילוסופיה– בפילוסופיה הושפעו המוסלמים בעיקר מהיוונים וממשיכיהם בתרבות היוונית-רומית. חיבוריו של אריסטו, אפלטון ופילוסופים נוספים שתורגמו ב"בית החוכמה" שימשו רבות את הפילוסופים המוסלמים והשפיעו על הפילוסופיה המוסלמית המתפתחת. הפילוסוף הרומי פלוטינוס, היה אחד הפילוסופים שהגותו השפיעה ביותר על הפילוסופיה המוסלמית וגם על עולם המחשבה היהודי.
    • רפואה– במאה ה-10 הוקם בבגדד בית חולים ששימש גם כבית ספר לרפואה. בין היתר התגלה בו לראשונה שישנן מחלות המתפשטות כתוצאה מהדבקה. פותחו בו רפואות המתבססות על צמחי מרפא. המחקר הרפואי הושפע מספרים ומחקרים שתורגמו משפות אחרות.

למידע נוסף ועוד סיכומים תוכלו לפנות לעמוד הבגרות בהיסטוריה שלנו. 

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות